Custom Search

אלרגיה

מובהר כבר בתחילה כי, תוכן האתר והמידע הכלול בו אינם מהווים המלצות לטיפול רפואי ו/או תחליף לייעוץ מקצועי ו/או מתיימרים לספק מידע כזה או אחר ובכלל זה אף לא מידע רפואי, עצה רפואית, חוות דעת רפואית ובכלל – אלא אך ורק לצורך הרחבת הידע האישי של המשתמש או האורח ועל אחריותם, אף אם תוכן הדברים יכול להתפרש ככזה אשר מבטא דעה אישית או ציטוט אסכולה מסויימת.
בכל מקרה ובמיוחד באם מדובר במקרה חרום אין להסתמך על התכנים והעצות שבאתר (על כל ו/או איזה מחלקיו) אלא לפנות ללא דיחוי לרופא או מומחה שכן כל שימוש או הסתמכות על האתר יהיה אך ורק על אחריותם המלאה של המשתמשים והאורחים.
 

 
 
אופן השימוש: 

מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה, אופן השימוש באופן כללי: קיירטיב 2+2 כמוסות

למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000

אלרגיה הינה תופעה שכיחה ביותר באוכלוסייה. אלרגיה מתרחשת כאשר המערכת החיסונית מזהה גורם זר שחודר לגוף כגורם מאיים ומנסה להתגונן מפניו. תפקידה של המערכת החיסונית הוא להגן על הגוף מפני פלישת חומרים זרים, העלולים להוות סכנה להמשך קיומו התקין. במגע ראשוני עם גורם מזיק הגוף יפתח נוגדן ובפעם השנייה שהגוף יתקל באותו גורם, הוא יזהה אותו וידע כיצד להתגונן מפניו.

 

כאשר מתפתחת אלרגיה מדובר בתהליך זהה ליצירת נוגדן כנגד גורם מזיק, רק שבמקרה זה מדובר בפיתוח של נוגדן שנקרא אימונוגלובין IgE, והגורם שנגדו מתפתחת התגובה האלרגית הינו חומר המצוי בסביבה, ואינו נחשב כגורם מזיק ברוב המקרים. חומר זה מכונה אלרגן. קיימים מגוון אלרגנים הגורמים להתפתחות אלרגיות שחלקן קלות יחסית וישנן אף אלרגיות מסכנות חיים. התפתחות אלרגיה, חומרתה והסימפטומים שלה משתנים מאדם לאדם, עפ"י נטייה תורשתית.

סוגי אלרגיה

אלרגיה מתחלקת לכמה סוגים על פי :

  • סוג האלרגן (הגורם למחלה).
  • העונה בה מתפרצת האלרגיה.

תגובה אלרגית עלולה להתרחש כתוצאה ממגע, בליעה או שאיפה של אלרגן, ועשויה להיות בדרגות חומרה שונות.

 

אלרגיה למזון:
קיים הבדל בין רגישות למזון לבין אלרגיה למזון, כאשר רגישות  למזון באה לידי ביטוי בהתערבות של מערכת העיכול ואילו אלרגיה למזון באה לידי ביטוי בהתערבות של מערכת החיסון.
התגובה של מערכת החיסון עשויה להיות קטלנית ביותר ועלולה להתרחש אפילו עקב מגע עם מינון נמוך ביותר של אלרגן.

כל סוג של מזון עלול לגרום תגובה אלרגית, אך קיימים מספר סוגי מזונות, אשר מהווים 90% מכלל התגובות האלרגיות. סוגים נפוצים של אלרגיות למזון:

  • אלרגיה לחלב אלרגיה לחלב נחלקת לשני תתי סוגים: 1. אלרגיה לחלבון החלב. 2. אלרגיה ללקטוז, הנקראת רגישות ללקטוז (זוהי אלרגיה לסוכר החלב). הגוף מזהה את החלבונים שבחלב (בד"כ מדובר בחלבון קזאין ובחלבון מי גבינה) כגורמים מזיקים, מכאן שבעת מגע עם חלב ומוצריו נוצרת תגובה אלרגית. כתוצאה מהתגובה האלרגית עלולים להופיע תסמינים תוך דקות ספורות או אפילו לאחר כמה שעות. הסימפטומים עשויים להיות מתונים והם יכללו: תגובה אלרגית בעור, צפצופים, הקאות ובעיות עיכול. במקרים נדירים עלול להתרחש שוק אנפילקטי, אשר מסכן חיים. אלרגיה לחלב נגרמת מחלב פרות, עיזים וחיות אחרות, כלומר לא מדובר בסוג מסוים, כיוון שהחלבונים הגורמים לאלרגיה זו מצויים בסוגי חלב שונים. אדם האלרגי לחלב צריך להימנע מצריכת חלב ומוצריו, וכן מצריכת מוצרי מזון המכילים חלבון חלב. כמו כן כדאי שימנע גם ממגע עם מוצרי ניקוי וקוסמטיקה המכילים חלב. אלרגיה לחלב פרה היא אחת מסוגי האלרגיות השכיחות ביותר בילדים.
  • אלרגיה לביצים ברוב המקרים מדובר באלרגיה לחלבון הביצה. תגובה אלרגית עשויה להתרחש תוך דקות או שעות לאחר אכילת ביצים. תסמינים של אלרגיה לביצים עשויים להיות מתונים כדוגמת פריחה על העור והקאות, עד כדי תגובה נדירה וחמורה יותר של שוק אנפילקטי.
    לאנשים עם אלרגיה לביצים מומלץ להימנע לחלוטין מביצים, כיוון שביצה טרייה כמו גם ביצה מבושלת, עלולות לעורר תגובה אלרגית. וכן גם משום שלא ניתן להפריד באופן מוחלט את החלמון מהחלבון.
    אלרגיה לביצים היא אחת מסוגי האלרגיות השכיחות ביותר בילדים מאשר במבוגרים. לרוב, אלרגיה לביצים נעלמת כבר לפני גיל ההתבגרות, אך במקרים מסויימים היא ממשיכה גם בבגרות.
  • אלרגיה לבוטניםאלרגיה לבוטנים נפוצה ביותר בקרב בילדים. ישנם חלבונים רבים המצויים בבוטנים הגורמים לתגובה אלרגית בעת מגע או בליעה, אשר עלולה להיות רצינית ביותר גם אם מדובר בצריכה של כמות בוטנים מזערית.
    עד כה נמצאו רק חלק מהחלבונים, אשר גורמים לאנפילקסיס כתוצאה מצריכה של בוטנים. שאריות של בוטנים עלולות להימצא במגוון של מוצרים, ולכן יש לנקוט משנה זהירות. אלרגיה לבוטנים היא אחד מהגורמים השכיחים ביותר להתקפי אלרגיה חמורים, מכאן, רצוי כי אדם עם אלרגיה לבוטנים יישא עליו באופן קבוע אפינפרין להזרקה אוטומטית בכל עת.
    גם אם אדם סבל מתגובה אלרגית קלה בעבר הוא נמצא בסיכון לפתח תגובה אלרגית קשה יותר בעתיד.
    ברוב המקרים אלרגיה לבוטנים היא כרונית ונמשכת לאורך כל החיים, אך ישנם גם מקרים של ילדים שהתגברו על אלרגיה לבוטנים. כמו כן אחים/אחיות צעירים של ילדים עם אלרגיה לבוטנים, נמצאים בסיכון גבוה לפתח גם כן אלרגיה לבוטנים.
  • אלרגיה לאגוזיםמדובר באלרגיה לאגוזים מן העץ. תגובה של אלרגיה לאגוזים יכולה להתפתח לסוג מסוים של אגוז או למגוון רחב יותר של אגוזים כמו למשל אגוזי מלך, פקאנים ועוד. אלרגיה לאגוזים שכיחה בקרב ילדים ומבוגרים וידועה כאלרגיה חמורה העלולה לגרום לאנפילקסיס.
    אלרגיה לאגוזים עלולה להיות כרונית, אך עם זאת ידוע כי ישנם ילדים שהתגברו על האלרגיה. אחים לילדים עם אלרגיה לאגוזים, נמצאים בסיכון גבוה לפתח גם הם אלרגיה לאגוזים.
  • אלרגיה לסויהאלרגיה לסויה מופיעה לרוב בקרב תינוקות וילדים. ברוב המקרים מדובר בהתקף אלרגיה קל, אך במקרים נדירות עלולה להתרחש תגובה אלרגית חמורה. סויה היא אחד המרכיבים שהשימוש בהם נפוץ ביותר בתעשיית המזון, ניתן למצוא אותה בכל מקום כמעט ומכאן שקשה מאוד להימנע מצריכת מזון המכיל סויה. ישנם מספר חלבונים בסויה שנמצאו כגורמים לאסטמה אלרגית.

אלרגיות פחות שכיחות כוללות:

 
  • אלרגיה לתירסמדובר באלרגיה נדירה מאוד וקשה לאבחון.
    ברוב המקרים נגרמת תגובה אלרגית חמורה ביותר, העלולה להתעורר גם אם התירס מבושל.
  • אלרגיה לשמריםשמרים קיימים בצורות שונות, חלקם משמשים לתעשיית המזון וקיימים גם סוגים של שמרים בגוף האדם. אלרגיה לשמרים עשויה להתפתח כתוצאה מחוסר איזון כימי או ביולוגי בגוף, אשר מאפשר צמיחת יתר של שמרים. כמו כן שמרי בירה למשל, הם שמרים שחיים במהלך תהליך התסיסה, ומכאן שלרוב האנשים יש אלרגיה לשמרים אלו, אך עם זאת גם שמרים לאפייה וגם שמרים טבעיים גורמים לאלרגיות.
  • אלרגיה לבשרמדובר באלרגיה מאוד נדירה לחלבון שבבשר. בד"כ אדם האלרגי לסוג בשר מסויים, נמצא בסיכון גבוה לפתח אלרגיה לבשר על כל סוגיו. אלרגיה לבשר יכולה להתפרץ בכל אחד משלבי החיים. אם התסמינים מתפתחים לאחר כמה דקות מצריכת הבשר, מדובר באלרגיה לחלבון שבבשר. אם מתפתחים סימפטומים רק לאחר כמה שעות, אז ככל הנראה מדובר באלרגיה לפחמימה שנמצאת בבשר ונקראת אלפא- גלקטוז ולא לחלבון עצמו.
  • אלרגיה לבצלאלרגיה זו היא נדירה יחסית והגורם לה הוא החלבון המצוי בבצל. התגובה האלרגית עשויה להיות פנימית או חיצונית, תלוי באופן החשיפה לאלרגן. אלרגיה לבצל חי הינה נפוצה יותר מאלרגיה לבצל מבושל.
  • אלרגיה לשוקולד שוקולד מכיל רכיבים רבים ותוספות שונות ולכן לעיתים מפרשים אלרגיה המתפרצת לאחר אכילת שוקולד כמו אלרגיה לשוקולד ובעצם, הנכון הוא שאין זה מקרה של אלרגיה לקקאו אלא אלרגיה למרכיבי השוקולד, כמו למשל אלרגיה לחלב, אלרגיה ללקטוז, אלרגיה לאגוזים, אלרגיה לסויה וכו'. 
  • אלרגיה לדבש אלרגיה מסוג זה היא אלרגיה למרכיבים של הדבש ושל תהליך הייצור שלו, ולא אלרגיה לדבש עצמו. למשל מי שסובל מאלרגיה לדבורים או מאלרגיה לאבקנים של פרחים.
    ברוב המקרים אלרגיה לדבש אינה נחשבת חמורה ואינה מסכנת חיים. הטיפול באלרגיה לדבש הוא קל יחסית. אך עם זאת ישנם מקרים בהם מתרחש שוק אנפילקטי, הכל תלוי ברגישות של כל אדם.

אלרגיה לפירות:

  • אלרגיה לעגבניות מדובר בסוג נדיר של אלרגיה. מחקרים הראו, כי אכילה של עגבניות טריות גרמה לאלרגיה. לעומת זאת אכילה של עגבניות מבושלות לא השפיעה במיוחד, כנראה לאור הסיבה כי הגורם לאלרגיה הינו החלבון המצוי בעגבניה, אשר פעילותו מנוטרלת כתוצאה מהבישול.
  • אלרגיה לאבוקדואלרגיה מסוג זה אינה נפוצה כל כך.
    קיימים מספר סוגים של אלרגיה לאבוקדו, לדוגמא אלרגיה המתבטאת באזור הפה השפתיים והגרון – אלרגיה אוראלית, שנחשבת לאלרגיה פחות חמורה. כמו כן קיים קשר בין אלרגיה לאבוקדו לבין אלרגיה ללטקס, וכן בין אלרגיה לאבוקדו לבין אלרגיה לפירות אחרים.

אלרגיה עונתית:
אלרגיה עונתית מכונה גם בשם קדחת השחת. אלרגיה זו מופיעה בדרך כלל בתקופות מסויימות במהלך השנה, בעת הפריחה ובעת תהליך ההאבקה.

אלרגיות נוספות:

  • אלרגיה לניקל אלרגיה מסוג זה היא אחת מהגורמים הנפוצים ביותר לאקזמה. אלרגיה לניקל עשויה להתפתח בכל גיל, והיא נפוצה יותר בקרב נשים. אלרגיה לניקל יכולה להופיע כתוצאה ממגע ראשוני עם ניקל או להתפתח לאחר שנים של מגע עם ניקל. ברגע שהתפרצה אלרגיה לניקל, האדם האלרגי יסבול מרגישות כרונית לניקל כל חייו.
  • אלרגיה לזרע אנשים שאלרגיים לזרע של אדם אחד, ברוב המקרים יפתחו אלרגיה לזרע באופן כללי. התגובה האלרגית מתפתחת לאחר מס' חשיפות לאלרגן שהוא החלבון שנמצא בזרע.
    ישנם אפילו גברים עם אלרגיה לזרע שלהם, וניתן לגלות זאת רק אם נוזל הזרע בא במגע עם הדם שלהם, מה שעשוי לקרות בעת ניתוח, זיהום או טראומה.  
  • אלרגיה לקור מדובר בסוג של אורטיקריה הקשורה לחשיפה לטמפרטורות נמוכות.
    אנשים עם אלרגיה לקור צריכים להימנע ממגע עם מים קרים או מחשיפה לאוויר קר, אשר עלול לגרום לתופעות אלרגיות קלות כמו גם עשוי לגרום לתגובה חמורה. חשיפה מלאה של כל הגוף לטמפרטורה נמוכה עלולה לגרום להלם, עילפון ועלולה להוות סכנת חיים ממשית.
    אלרגיה לקור עשויה להיות ראשונית או משנית, כלומר אלרגיה הנגרמת כתוצאה ממחלה המשפיעה על המערכת החיסונית.
    ברוב המקרים אלרגיה לקור פוגעת בילדים ובבני נוער, כאשר הסיבה לאלרגיה אינה ידועה. אלרגיה לקור עלולה להימשך כמה חודשים ואף שנים.
  • אלרגיה לבושםקיימים סוגים רבים של ניחוחות, אך רק חלק קטן מהם גורם לאלרגיה. קבוצת הסיכון עם אלרגיה לבושם כוללת תינוקות שהמערכת החיסונית שלהם אינה מפותחת  מספיק, חולים הסובלים מאסטמה, אנשים מבוגרים הסובלים ממחלות כרוניות ואנשים אשר סובלים ממגוון אלרגיות נוספות. אלרגיה לבושם מתפתחת בעקבות חדירה של האלרגן לעור והיקשרות שלו עם חלבון שנמצא בעור.
  • אלרגיה לדשא אלרגיה לדשא מתפרצת בעיקר בסוף האביב ובעונת הקיץ. אלרגיה לדשא עשויה להיות תורשתית והיא יכולה להתפתח בכל גיל. אלרגיה לדשא יכולה להיגרם ממגוון סיבות:
  1. שאיפה של אבקנים שנמצאים בדשא.
  2. מגע ישיר עם הדשא.
  3. חשיפה לחומרים רעילים אשר נעשה בהם שימוש לגידול הדשא, כגון: חומרי הדברה, דשן וקוטלי עשבים.
  • אלרגיה ללטקס אלרגיה ללטקס נגרמת כתוצאה מתגובה לחלבונים מסויימים המצויים בגומי טבעי, אשר מיוצר מנוזל המגיע מעץ הגומי. אלרגיה ללטקס מופיעה לרוב אצל אנשים שבאים עמו במגע בתדירות גבוהה, כמו למשל צוותי רפואה. כמו כן ,אלרגיה ללטקס יכולה להתפתח בקבוצות סיכון שונות, ביניהן אנשים שסובלים מאקזמה או מטופלים שעברו ניתוחים או פרוצדורות פולשניות ועוד.

גורמי אלרגיה

הסיבות לפתח אלרגיה מתחלקות לסיבות סביבתיות, ביולוגיות ותורשתיות:

  1. אלרגניים הנישאים באוויר וחודרים אל הגוף דרך דרכי הנשימה, עשויים לגרום להתפתחות אלרגיות כגון: אלרגיה לקרדית האבק, אלרגיה לאבקנים של פרחים, אלרגיה לקשקשים של בעלי חיים, אלרגיה לשיער של בעלי חיים, אלרגיה לעובש (אלרגיה לנבגים של עובש).
  2. נשיכה או עקיצה של בעלי חיים, אשר באמצעותן חודרים ארס או חיידקים אל זרם הדם. למשל אלרגיה לעקיצות יתושים או אלרגיה לדבורים.
  3. מגע עם חומרים אשר עשויים לגרום לתגובה אלרגית, כגון אלרגיה ללטקס, אלרגיה לצבע שיער, אלרגיה לסבון, אלרגיה לאבקת כביסה. אלרגיה לחומרי ניקוי כמו למשל אלרגיה לכלור ועוד.
  4. מזונות מסויימים הגורמים לתגובה אלרגית בעת מגע או בליעה, כגון: אלרגיה למוצרי חלב, אלרגיה לביצים, אלרגיה לבוטנים וכו'.
  5. נטילת תרופות מסויימות בדרך אוראלית או דרך מגע עם העור, כמו למשל אלרגיה לאנטיביוטיקה, ובמיוחד אלרגיה לפניצילין.
  6. קיים גורם תורשתי לפתח אלרגיה. אלרגיה עצמה היא אינה תורשתית, אלא הנטייה לפתח אלרגיה היא שעלולה לעבור בתורשה. ילדים שהוריהם אלרגיים, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפיתוח אלרגיה שעלולה אף להיות חמורה יותר.

סימפטומים של אלרגיה

אלרגיה עשויה להתבטא במגוון תסמינים חלקם קלים וחלקם קשים, והם משתנים בהתאם לסוג האלרגן.

אלרגיה הנגרמת מגורם הנישא באוויר, עלולה להשפיע על מערכת הנשימה, כיוון שהאלרגן חודר לגוף דרך דרכי הנשימה ומכאן שהוא בא במגע עם האף, הגרון והריאות. בנוסף לכך, האלרגיה עשויה להתבטא בעיניים, החשופות גם הן לאלרגנים אלו. התסמינים יכללו דלקת בעיניים, נזלת אלרגית, ציפצופים, כאבים בסינוסים וכו'.

אלרגיות למזון או לכל דבר הנכנס דרך הפה למערכת העיכול, משפיעות על סביבת הפה, השפתיים, הלשון ודרכי העיכול. התסמינים של אלרגיה למזוןשעלולים להופיע כוללים: כאבי בטן, שלשולים, בחילות והקאות, וכן עשויים להופיע גירויים ועקצוצים באזור הפה והלשון. בנוסף, עלולים להופיע תסמינים אחרים הקשורים לגירויים בעור או תסמינים קשים יותר המשפיעים על מערכת הנשימה וגורמים להתנפחות של הלשון, השפתיים ודרכי הנשימה.

אלרגיות הנגרמות ממגע ישיר עם העור מתבטאות בתסמינים הכוללים: פריחה, אדמומיות והתנפחות של העור, אקזמה, אטופיק דרמטיטיס – אסטמה של העור ואף עלולות להשפיע על הנשימה.

תסמינים של אלרגיה למזון:

  • אלרגיה לחלב סימפטומים של אלרגיה לחלב עשויים להופיע לאחר דקות ספורות או לאחר כמה שעות מזמן צריכת מוצרי חלב. סימנים המופיעים באופן מיידי כוללים: ציפצופים, גירויים בעור והקאות.
    תסמינים אחרים שמתפתחים לאורך זמן כוללים: שלשולים, כאבי בטן, נזלת, שיעול ועוד. אצל תינוקות עלול להתפתח קוליק.
    אנפילקסיס עשוי להופיע יחד עם התופעות הקלות, אך לאחר זמן מה עשוי להתדרדר ולהגיע למצב שמסכן חיים.
  • אלרגיה לביציםתסמינים של אלרגיה לביצים מופיעים לרוב מיד לאחר אכילת ביצים והם כוללים: דלקת עור,אשר היא הסימפטום השכיח ביותר של אלרגיה לביצים. כמו כן עלולות להתפתח בעיות בעיכול וכן בעיות בנשימה כגון: קוצר נשימה, נזלת אלרגית ולחץ בחזה.
    קיימת סכנה להיווצרות אנפילקסיס, שהיא תגובה יותר נדירה של אלרגיה לביצים
  • אלרגיה לבוטנים סימפטומים של אלרגיה לבוטנים עלולים להתפתח באופן מיידי לאחר אכילת בוטנים ועשויים להתבטא בקוצר נשימה, נזלת, גירודים ועקצוצים בפה ובגרון, אדמומיות, גירוד והתנפחות של העור והיצרות של דרכי הנשימה.
    כמו כן חשוב לציין כי אלרגיה לבוטנים היא הגורם הנפוץ ביותר של אנפילקסיס.
  • אלרגיה לאגוזיםסימפטומים של אלרגיה לאגוזי עשויים לכלול: התנפחות של הגפיים, פריחה, אדמומיות ורגישות של העור. עשויים להופיע קשיים בנשימה, כאב בגרון, גירוד בעיניים ונזלת, ובעיות בעיכול כגון: שלשולים וכאבי בטן.
  • אלרגיה לסויה אלרגיה לסויה מתבטאת באדמומיות וגירוי בעור, עקצוץ בפה, התנפחות של חלקים בפנים או בכלל הגוף, כאבי בטן ובחילות וכו'.
  • אלרגיה לשומשוםבמקרים קלים יותר של אלרגיה לשומשום מופיעה פריחה על העור המכונה אורטיקריה, תחושת עקצוץ או גירוי בפה. ברוב המקרים אלרגיה לשומשום מתרחשת תגובה חמורה המכונה אנפילקסיס.
  • אלרגיה לשמריםעשויים להופיע סימפטומים כגון: פריחה, כאבי בטן, שלשול, נפיחות בפנים ועוד. אם השמרים חודרים דרך דפנות המעיים ומגיעים לדם, עלולות להיווצר תופעות של עייפות, קוצר נשימה, דלקת פרקים, כאבי שרירים וכו'.
  • אלרגיה לבשר – התסמינים כוללים: התנפחות של הפנים, הלשון והגרון, בחילות והקאות, שיעול, אדמומיות מסביב לשפתיים, עצירות או שלשול ועוד. תגובה אלרגית חמורה היא נדירה מאוד.
  • אלרגיה לבצל התסמינים של אלרגיה לבצל משתנים לפי צורת החשיפה לאלרגן, כלומר אלרגיה עשויה להתפתח כתוצאה ממגע של הבצל עם העור או מהשפעתו על העיניים והנשימה. כמו כן עשויה להופיע אלרגיה כתוצאה מאכילת הבצל. אלרגיה לבצל כוללת תסמינים, כגון: ריפלוקס, פצעים בפה ובלשון, בחילות, אסטמה, גירויים בעור וכדומה.
  • אלרגיה לשוקולד תסמינים של אלרגיה לשוקולד עשויים להופיע באופן מיידי או כשעה לאחר האכילה והם מתבטאים בצורות שונות, כאשר חלקם במערכת העיכול, כגון: בחילה, הקאות וכאבי בטן. כמו כן ישנם תסמינים המשפיעים על דרכי הנשימה כגון שיעול וקוצר נשימה, נזלת אלרגית ובנוסף עשויה להופיע גם אקזמה בעור. תופעה חמורה יותר של אלרגיה לשוקולד עשויה להיות אנפילקסיס הכוללת דפיקות לב מהירות, חרדה, בלבול, התנפחות של הפנים ועוד תסמינים שעלולים לסכן חיים. 
  • אלרגיה לדבש התסמינים השכיחים ביותר של אלרגיה לדבש הינם: נזלת, עיניים דומעות, עקצוץ בגרון, התנפחות של הפה והלשון, גירודים, בחילות והקאות ועוד. בנוסף עשויה להתפתח דלקת בעור ועלולים להופיע כאבי ראש, אשר יחד עם סימפטומים נוספים, עשויים לגרום לסיבוכים כמו זיהומים והיחלשות של המערכת החיסונית.
  • אלרגיה לעגבניות סימפטומים של אלרגיה לעגבניות מופיעים בד"כ מיד לאחר החשיפה לאלרגן, והם כוללים: אקזמה בעור, פריחה, נפיחות בפנים, בעיות עיכול, שיעול, נזלת ועוד. עלולה להופיע גם תגובה חמורה יותר המסכנת חיים, אך זה נדיר.
  • אלרגיה לאבוקדו עשויים להופיע סימפטומים כגון: עקצוצים ונפיחות בפה ובגרון, קשיים בבליעה, קלקול קיבה, כאבי בטן, שלשולים, גירויים בעור, כאבי ראש וכו'.
  • תסמינים של אלרגיה עונתית - תסמינים של אלרגיה עונתית עשויים לכלול גירודים, פריחה, נזלת אלרגית, גודש באף, התעטשות, שיעול ועיניים דומעות.

אלרגיות נוספות:

  • אלרגיה לניקל אלרגיה לניקל מתבטאת כאקזמה באזור בו נגע הניקל בעור. מופיעים פריחה, גרד ושינויים בצבע העור. כמו כן האזור עלול להיות נגוע בשלפוחיות ופגיעות הדומות לכוויות, תלוי בחומרה של אלרגיה לניקל.
  • אלרגיה לזרע התסמינים הנפוצים ביותר של אלרגיה לזרע הינם גירוי שורף, כואב, אדמומי ומגרד ונפיחות באזור איבר המין. חבורות עלולות להופיע בפנים ובגפיים. כאשר התגובה החמורה ביותר, אך גם נדירה, הינה אנפילקסיס, שעשויה להופיע לאחר 30 שניות עד שעה בערך מזמן החשיפה לאלרגן.
    אצל נשים התופעות עשויות להיות מקומיות, אך יש כאלו שאצלן תתרחש תגובה אלרגית הכוללת את כל הגוף.
  • אלרגיה לבושם עשויה להתפתח פריחה על הפנים והידיים, גירוד, אדמומיות ונפיחות של האזור בו נגע החומר האלרגני. עלולות להופיע תופעות כגון: בעיות בדרכי הנשימה, בעיות נוירולוגיות כמו כאבי ראש, סחרחורות ובלבול, וכן דלקת עיניים וכדומה.
  • אלרגיה לדשא אלרגיה לדשא נגרמת מכמה סיבות ומכאן שלכל סיבה ישנם סימפטומים שונים. אלרגיה כתוצאה ממגע ישיר עם הדשא עלולה לגרום לאורטיקריה, גירוד בעור ואטופיק דרמטיטיס. שאיפה של אבקנים עלולה לגרום לנזלת אלרגית, לאסטמה ולדלקת של הלחמית בעין.
  • אלרגיה ללטקס הסימפטומים של אלרגיה ללטקס מופיעים מיד לאחר מגע עם לטקס. הסימפטומים מתחלקים לסימפטומים קלים הכוללים: גירוד עז, פריחה וסרפדת, וכן לסימפטומים קשים כגון: גירוד בעיניים ובגרון, שיעול, נזלת אלרגית וקשיי נשימה.
    אנשים עם רגישות גבוהה ביותר ללטקס עלולים לסבול מאנפילקסיס, אשר יופיע תוך שניות לאחר מגע עם הלטקס.

יש לציין כי התסמינים עשויים להצביע על מחלות אחרות, ועל כן יש להיבדק אצל מומחה לאלרגיה (אלרגולוג) כדי לקבוע האם אכן מדובר באלרגיה.

סיבוכים של אלרגיה

  • שוק אנפילקטי – נקרא גם אנפילקסיס - תגובה חמורה ביותר, אשר לרוב קשורה לסוגי אלרגיה למזון, אלרגיה לפניצילין, אלרגיה ללטקס, אלרגיה לעקיצות חרקים. שוק אנפילקטי הוא סיבוך מסכן חיים ויש לתת לו מענה מיידי.
    בשוק אנפילקטי מופיעים תסמינים כגון: קשיי נשימה כתוצאה מהיצרות של דרכי הנשימה והתנפחות של הגרון, לחץ בחזה, פריחה אדומה ומגרדת ואף עלול להגיע למצב של הלם ואיבוד הכרה.
    תגובה אלרגית קלה או בינונית בעבר היא אינה הבטחה לתגובה זהה בעתיד, כלומר תגובה נוספת לאותו אלרגן עלולה להיות קשה יותר.
  • אסטמה – אדם הסובל מאלרגיות נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח אסטמה, כיוון שאסטמה מתפתחת כתוצאה מתגובה של המערכת החיסונית לחשיפה לאלרגן מהסביבה. ישנן מספר דרכים לטיפול באסטמה אלרגית: סטרואידים הניתנים באמצעות משאף, חיסון - זריקה נגד אלרגיה.
    נטרול האלרגן או הפחתת החשיפה אליו, עשויים למנוע את הופעת התסמינים או להפחית את תדירות התרחשותם.
  • אטופיק דרמטיטיסאקזמה בעור שעלולה להתפתח כתוצאה של אלרגיה למזון, אלרגיה לחיות מחמד, קדחת השחת.
  • סינוסיטיס דלקת בסינוסים אשר ידועה כסיבוך שכיח של נזלת. סינוסיטיס נוצרת מהצטברות נוזלים כתוצאה מחסימה, ובעקבות זאת עלול להתפתח זיהום. דלקת בסינוסים שנמשכת זמן רב נקראת סינוסיטיס כרוני, ובמקרה זה יהיה צורך בטיפול אינטנסיבי יותר.  
  • מיגרנות – בעת תגובה אלרגית למזון, משתחררים היסטמינים אשר אצל חלק מהאנשים גורמים למיגרנות .
  • אלרגיה אחרת – אדם אשר אובחן כסובל מסוג מסוים של אלרגיה, נמצא בסיכון גבוה לפתח אלרגיה נוספת.
  • דלקת אוזניים או דלקת ריאות – אדם שיש לו אלרגיה לחיות מחמד, אלרגיה לעובש או שסובל מתופעה שנקראת "קדחת השחת", נמצא בסיכון גבוה ללקות בדלקות אוזניים או ריאות.
  • אורטיקריה – מדובר בחבורות אדומות ומגרדות, המופיעות כתגובה למגע עם מזון מסוים, עקיצות חרקים או תרופות. אנשים הסובלים מאורטיקריה עשויים לפתח אנגיודמה – מצב בו ישנה התנפחות של השכבות העמוקות בעור והיווצרות של עיוותים. במקרה שישנה נפיחות באזור הגרון, האדם עשוי ללקות בשוק אנפילקטי.
  • פוליפים באף – פוליפים מתפתחים כאשר יש זיהום בממברנות שנמצאות בשכבה הפנימית של האף. הפוליפים עשויים להיות גדולים או להופיע בקבוצות, ומכאן שהם עלולים להפריע לחוש הריח ולנשימה ובמקרים מסויימים גם עלולים לגרום לסינוסיטיס כתוצאה מחסימה של הסינוסים.

אבחון אלרגיה

ברוב המקרים, ניתן לאבחן אלרגיה ע"י בחינה יסודית של ההיסטוריה הרפואית או ע"י בחינה של תסמינים המופיעים כתוצאה מחשיפה לחומרים אלרגניים.
ניתן לחשוד שמדובר באלרגיה כאשר מופיעים סימפטומים האופייניים לתגובה אלרגית, וכן אם התופעה חוזרת על עצמה בכל חשיפה לאותו חומר (אלרגן).

בדיקות אלרגיה:

    1. בדיקת דםבדיקה יעילה לגילוי הסיכון לפיתוח תגובה אלרגית קיצונית או כאשר מתעורר חשד לרגישות לאלרגן נדיר.
      בבדיקת דם לאלרגיה מודדים את כמות נוגדני ה- IgE (אימונוגלובולינים) בדם, המיוצרים ע"י המערכת החיסונית כתגובה לאלרגן. תוצאות הבדיקה מוצגות בסולם מדידה של 0-6, מתוצאה שלילית ועד רגישות גבוהה ביותר בהתאמה.  
    2. Challenge Testsבבדיקה זו ניתנת כמות קטנה של אלרגן ע"י שאיפה או בליעה.
      משתמשים בבדיקה כאשר רוצים לבדוק אלרגיה לאוכל או לתרופות.
    3. בדיקת אלימינציהבדיקה שבה מורידים כל פעם מרכיב אחר מהתפריט, ובודקים האם המצב הבריאותי השתפר. עפ"י זה ניתן לזהות את הגורם הבעייתי.
    4. בדיקות עוריות לזיהוי אלרגיה:

    4.1 בדיקת הזרקה של אלרגן לעור הבדיקה הראשונה שנעשית למציאת האלרגן. בבדיקה זו מחדירים באמצעות מחט דרך העור, כמות קטנה של אלרגן, ובודקים אם נוצרת תגובה אלרגית.  

    4.2 במקרה של תגובה אלרגית, העור מסביב לאזור בו נגעה המחט, ישנה את צבעו לאדום, וכן יופיעו נפיחות וגרד. מבחן זה נחשב בטיחותי לביצוע לכל שכבת גיל ואפילו לתינוקות, כיוון שמדובר בהחדרת כמות קטנה ביותר של אלרגן. עם זאת זה לא מתאים למי שלוקה באקזמה חמורה או למי שלוקח אנטי היסטמינים.

    4.3 מדבקות על העורבדיקה המשמשת לגילוי הגורם לאקזמה. בבדיקה זו ישנה כמות קטנה של אלרגן, המצויה על דיסקים מתכתיים קטנים, והם מודבקים על העור למשך 48 שעות תחת פיקוח ובקרה למקרה שתתפתח תגובה אלרגית.

    4.4 בדיקה תת-עורית בדיקה זו מבצעים כמה חתכים קטנים בעור ומטפטפים נוזל המכיל את האלרגן, אשר חודר אל תוך העור. אם מתפתחים סימפטומים של אדמומיות וגרד באותו מקום, זה מצביע על תגובה אלרגית כתוצאה מהחשיפה לאלרגן.

    טיפול באלרגיה

    טיפול באלרגיה כולל טיפול קונבנציונלי, אשר בו ניתנות תרופות נגד אלרגיה במגוון דרכים כגון: כדורים לאלרגיה, זריקות לאלרגיה. כמו כן קיים גם טיפול טבעי באלרגיה.

    • תרופות לאלרגיה – גורמות לצמצום התגובה של מערכת החיסון, ועשויות לסייע לטיפול בתסמינים של אלרגיה, אך הן לא יכולות לרפא אלרגיה. תרופות לאלרגיה צריכות להיות מותאמות לסוג האלרגיה, למשל הן יכולות להיות בצורת ספריי (אם מדובר בטיפול בנזלת אלרגית), כדורים לאלרגיה או טיפות עיניים לאלרגיה וכו'. תרופות מסויימות מכילות למשל אנטי היסטמינים או סטרואידים.
    • זריקות נגד אלרגיה – אנשים הסובלים מתגובות אלרגיות חמורות, הקרואות  גם אנפילקסיס או שחוו תגובה אלרגית קשה בעבר, צריכים לשאת באופן קבוע מזרק אפינפרין – תרופה שיש להזריק באופן מיידי. אפינפרין הינה זריקה לאלרגיה, המטפלת בסימפטומים של אלרגיה ומפחיתה את הסכנה הכרוכה בהתקף אלרגי. עם זאת עדיין יש צורך להגיע לטיפול רפואי בחדר מיון, על מנת למנוע את חזרתם של התסמינים כתוצאה מהתפוגגות השפעת התרופה.
    • חיסון נגד אלרגיה – בשיטה זו משתמשים כאשר שאר התרופות לאלרגיות לא נמצאו יעילות במידה מספקת, או אם מדובר באלרגיות קשות. הטיפול מצריך סדרה של זריקות הניתנות כל כמה שנים.
    • טיפול אלטרנטיבי – תרכובות צמחים שונות, המסייעות להקלה בתופעות האלרגיה.
      תחת הקטגוריה של טיפול אלטרנטיבי נכנסות גם תרופות הומאופתיות כמו גם תרופות סבתא לאלרגיה.

    מניעה של אלרגיה

    מניעה של תגובה אלרגית תלויה בסוג האלרגיה. מה שעשוי לסייע במקרה של אלרגיה למזון למשל, לאו דווקא יעזור במקרה של אלרגיה עונתית. זיהוי האלרגן הוא קריטי להמשך טיפול באלרגיה, כלומר תחילה יש לברר מהו הגורם המזיק ולאחר מכן למצוא דרכים למנוע או להפחית את החשיפה אליו.

    דרכים למניעת אלרגיה כוללות:

    • ניהול יומן – דרך לגילוי הגורם לאלרגיה או הגורם להחמרה בסימפטומים, אשר באמצעותה ניתן למנוע את ההתקף האלרגי הבא או לצמצם את השפעתו.
    • הימנעות מהאלרגן הספציפי – מומלץ להימנע מהגורם שמפעיל את התגובה האלרגית, גם אם מקבלים טיפול לאלרגיה. חוץ מהאלרגנים עצמם, ישנם גורמים נוספים שעלולים לגרום לתגובה אלרגית או להוביל להחמרה, כמו למשל הימצאות במצבים של לחץ נפשי, או הימצאות בטמפרטורה קיצונית.
      אם מדובר במצב של אלרגיה למזון  מסוים, יש לקרוא את התווית שעל גבי האריזה, ולבדוק שהמוצר לא מכיל את האלרגן.
      אם מדובר במצב של אלרגיה לחומרים הנישאים באוויר, זה יותר בעייתי להימנע ממגע עימם, ולכן יש להשתדל למשל כי לא יצטברו אבק או תאי עור מתים של חיות מחמד בשטחי הבית.
    • צמיד התראה רפואי – שימוש באמצעי זה נעשה כאשר מדובר באדם הסובל מתגובה אלרגית חמורה המסכנת חיים ואינו יכול לתקשר בעת ההתקף. כך אנשים המצויים בקרבתו והצוות הרפואי יכולים להיות מודעים למצבו וכיצד להיערך במקרה חירום.