Custom Search

אלצהיימר

מובהר כבר בתחילה כי, תוכן האתר והמידע הכלול בו אינם מהווים המלצות לטיפול רפואי ו/או תחליף לייעוץ מקצועי ו/או מתיימרים לספק מידע כזה או אחר ובכלל זה אף לא מידע רפואי, עצה רפואית, חוות דעת רפואית ובכלל – אלא אך ורק לצורך הרחבת הידע האישי של המשתמש או האורח ועל אחריותם, אף אם תוכן הדברים יכול להתפרש ככזה אשר מבטא דעה אישית או ציטוט אסכולה מסויימת.
בכל מקרה ובמיוחד באם מדובר במקרה חרום אין להסתמך על התכנים והעצות שבאתר (על כל ו/או איזה מחלקיו) אלא לפנות ללא דיחוי לרופא או מומחה שכן כל שימוש או הסתמכות על האתר יהיה אך ורק על אחריותם המלאה של המשתמשים והאורחים.
 

 
 
אופן השימוש: 

מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה, אופן השימוש באופן כללי: אמטיב, אוקסיטיב, טי-3

למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000

אלצהיימר AD, היא הגורם השכיח ביותר של דמנציה בקרב קשישים. אלצהיימר מאופיינת באובדן התפקוד הקוגניטיבי כמו חשיבה, זיכרון, והסקת מסקנות, וכן יכולות התנהגותיות, עד כדי כך שהוא משבש את חיי היומיום של האדם ופעילותיו.

דמנציה - השלב המתון יותר הוא כאשר מושפע תפקוד האדם, השלב הקשה ביותר, כאשר אדם מגיע למצב שהוא חייב לסמוך לחלוטין על אחרים לפעילויות הבסיסיות של חיי היומיום.

מחלת אלצהיימר (AD) מתפתחת באיטיות, בתחילה המחלה משתלטת על חלקים של המוח השולטים על המחשבה, הזיכרון והשפה. אנשים עם אלצהיימר מתקשים לזכור דברים שקרו לאחרונה או שמות של אנשים שהם מכירים.
ליקוי קוגניטיבי מתון (MCI), מתאפיין בבעיות זיכרון יותר מאשר אצל אנשים אחרים בני אותו גיל. רבים מהאנשים - אך לא כולם - עם MCI יפתחו אלצהיימר.

 

במשך הזמן, הסימפטומים יחמירו, האנשים עשויים לא להכיר בני משפחה, יתקשו בדיבור, קריאה ואפילו בכתיבה. הם עלולים לשכוח פעולות רוטיניות פשוטות כמו: צחצוח שיניים או סירוק השיער. בהמשך הם עלולים לפתח סימפטומים כמו חרדות או אגרסיביות, בסופו של דבר, יזדקקו לטיפול צמוד.
ההידרדרות מתחילה בדרך כלל לאחר גיל 60 ומחמירה ככל שמתבגרים. גורם הסיכון העיקרי הינו הגורם התורשתי.

מחלת האלצהיימר היא מחלה בלתי הפיכה, המוח מתקדם לאט בכיוון הרס הזיכרון ומיומנויות חשיבה, ובסופו של דבר נהרסת גם היכולת לבצע את המשימות הפשוטות ביותר. אצל רוב האנשים עם מחלת האלצהיימר, התסמינים הראשונים מופיעים כאמור לאחר גיל 60.

 

מחלת האלצהיימר נקראת על שם מגלה המחלה ד"ר אלואיס אלצהיימר. בשנת 1906, תגליתו נולדה כאשר בבדיקה שעשה ברקמת המוח של אישה שנפטרה ממחלה נפשית יוצאת דופן. הבחין ד"ר אלצהיימר בשינויים בסימפטומים שכללו אובדן זיכרון, בעיות שפה, התנהגויות בלתי צפויות. אחרי מותה, הוא בחן את מוחה ומצא גושים חריגים רבים (שנקראים פלאק עמילואיד) וצרורות סבוכים של סיבים (הנקראים כיום סבכים פיברילריים). גושים וצרורות הסבך במוח הם שני המאפיינים העיקריים של מחלת אלצהיימר. הוא גם הבחין ב"קצרים" בחיבורים בין תאי עצב (נוירונים) במוח.

השינויים החלים במוח בחולי האלצהיימר:
למרות שאנו עדיין לא יודעים כיצד מתחיל תהליך מחלת אלצהיימר , סביר להניח כי הנזק למוח מתחיל עשור או יותר לפני שאנו "פוגשים" את הבעיות.
בשלב קליני של מחלת אלצהיימר, אצל האנשים שעדיין לא חווים תסמינים, מתרחשים שינויים רעלניים   במוח. נוצרים גושים חריגים של חלבונים בצורת פלאק עמילואיד וסבך של תאי עצבים  בכל רחבי המוח, וגם הנוירונים הבריאים מתחילים ל"עבוד" בצורה פחות יעילה.

במשך הזמן, הנוירונים מאבדים את יכולתם לתפקד ולתקשר אחד עם השני, ובסופו של דבר הם מתים.
לא עובר זמן רב, הנזק מתפשט לעבר החלק הנקרא היפוקמפוס, החיוני ליצירת זיכרונות. כאשר הנוירונים מתים, אזורים במוח המושפעים מכך מתחילים להתכווץ. השלב הסופי של מחלת האלצהיימר, הוא כאשר הנזק הוא נרחב, ורקמת המוח מצטמצם באופן משמעותי.

סימפטומים של אלצהיימר

בעיות זיכרון הם בדרך כלל אחד מסימני האזהרה הראשונים של אובדן קוגניטיבי, ומהווים סימן לתחילת התפתחות מחלת אלצהיימר. יש אנשים עם בעיית זיכרון הנקרא ליקוי קוגניטיבי מתון (MCI). לאנשים אלה יש בעיות זיכרון יותר מהרגיל, אך הסימפטומים אינם חמורים כמו לחולי אלצהיימר. מחקרים מצאו קשר בין קשיים בתנועה    ו- MCI. החוקרים גם ראו קשר בין MCI ובעיות חוש הריח. היכולת של אנשים עם MCI לבצע את הפעילות היומית הרגילה שלא נפגעת באופן משמעותי. עם זאת, אנשים יותר מבוגרים עם MCI, בהשוואה לאלו ללא MCI, שיפתחו אלצהיימר.

ירידה בהיבטים אחרים של קוגניציה, כמו ראייה, בעיות מרחביות, והסקת מסקנות או שיפוט לקוי, עשוי לרמז על שלבים מוקדמים ביותר של מחלת אלצהיימר. בבדיקות מחפשים בהדמיה מוחית סימנים ביולוגיים, למשל, לאנשים עם MCI ובעלי היסטוריה משפחתית של אלצהיימר, ניתן לזהות שינויים במבנה המוח כמו לחולי אלצהיימר. מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שגילוי מוקדם באמצעות סמנים ביולוגיים והדמיה עשויים להיות אפשריים, אבל את הממצאים יהיה צורך לאשר על ידי בדיקות נוספות. וכל זאת על מנת לסייע בבדיקות הרפואיות היומיומית.

 

מחקרים אלה עוזרים לנו להגיע לכך שיום אחד יהיו בידינו כלים היכולים לסייע באיתור מוקדם של אלצהיימר, לעקוב אחר מהלך המחלה, לפקח בתגובה טיפולים.

שלבי מחלת האלצהיימר

אלצהיימר במצב מתון: השלבים הראשונים של המחלה - אובדן זיכרון במצב מחמיר, ושינויים ביכולות קוגניטיביות אחרות. השינויים יכללו, למשל, ללכת לאיבוד, חוסר יכולת טיפול בכסף כמו תשלום חשבונות, חזרה על שאלות, ביצוע משימות יומיות במשך זמן רב מאוד, שיפוט לקוי, שינויים במצב הרוח וכן באישיות. לעיתים קרובות האנשים מאובחנים כבר בשלב זה.

אלצהיימר במצב בינוני: בשלב זה, הנזק מתרחש באזורים של המוח השולטים בשפה, חשיבה, עיבוד חושי, ומודעות. אובדן זיכרון, בלבול גדול יותר, ואנשים מתחילים עם בעיות בזיהוי בני משפחה וחברים. הם עלולים להיתקל בקושי ללמוד דברים חדשים, לבצע משימות שכוללות שלבים מרובים (כגון להתלבש), או להתמודד עם מצבים חדשים. יהיו מצבים של הזיות, ופרנויה, ועשויים להתנהג באימפולסיביות.

אלצהיימר במצב חמור: עד לשלב הסופי, הפלאק וסבך התפשטו בכל רחבי המוח, רקמת המוח הצטמצם באופן משמעותי. אנשים עם אלצהיימר חמור לא יכולים לתקשר והם תלויים לחלוטין באחרים לטיפול בהם. לקראת הסוף, האדם ימצא במצב בו הגוף במצב כיבוי.

הגורמים למחלת האלצהיימר

כאמור המדענים עדיין אינם מבינים מה גורם למחלת אלצהיימר, אך ברור יותר ויותר כי המחלה מפתחת בגלל סדרה מורכבת של אירועים המתרחשים במוח במשך תקופה ארוכה. סביר להניח כי הגורמים כוללים שילוב של גנטיקה, סביבה, וסגנון חיים. מכיוון שאנשים נבדלים בגנטיקה שלהם ובאורח החיים יהיו שונים מאדם לאדם, החשיבות של כל אחד מגורמים האלה יגדיל או יקטין את הסיכון לפתח אלצהיימר.

אחת התעלומות הגדולות של מחלת האלצהיימר היא מדוע הפגיעה דווקא בעיקר במבוגרים. מחקר אשר יעסוק כיצד המוח משתנה בדרך כלל בהשפעת הגיל ישפוך אור על שאלה זו. לדוגמה, מדענים לומדים כיצד הגיל קשור לשינויים במוח ולנזק לנוירונים וההשפעה על מחלת אלצהיימר. כל מה שקשור לגיל השינויים כוללים אטרופיה (התכווצות) של חלקים מסוימים של המוח, ייצור של מולקולות בלתי יציבות הנקראות רדיקלים חופשיים, ותפקוד המיטוכונדריה.

גנטיקה :
התפתחות מוקדמת של אלצהיימר היא צורה נדירה של המחלה [כשהיא מתרחשת בגיל 30-60 ] ומייצגת פחות מ – 5% מחולי אלצהיימר. רוב המקרים של התפתחות מוקדמת של אלצהיימר הם של מחלת אלצהיימר גנטית, הנגרמת על ידי שינויים באחד משלושה הגנים בירושה מהאב ומופיעה בדרך כלל בסביבות גיל 60.

איכות הסביבה / סגנון חיים הגורמים לאלצהיימר:
המחקר גם מצביע על שורה של גורמים מעבר לגנטיקה בסיסית שעשויים לשחק תפקיד בהתפתחות מהלך מחלת האלצהיימר. יש קשר מאוד בולט  בין ירידה קוגניטיבית ותנאי כלי הדם וחילוף החומרים, ל- מחלות לב, שבץ, לחץ דם גבוה, סוכרת והשמנת יתר. הבנת יחסים אלה ובדיקה קלינית יעזור לנו להבין האם גורמי הסיכון הם תנאים להתפתחות מחלת אלצהיימר.
יתר על כן, תזונה מזינה, פעילות גופנית, מעורבות חברתית, מצבים נפשיים חיוביים, עיסוקים מגרים, יכולים לעזור לאנשים להישאר בריאים גם בשלבי ההזדקנות.

אבחון מחלת האלצהיימר

את מחלת האלצהיימר ניתן לאבחן בוודאות רק לאחר המוות, על ידי קישור אמצעים קליניים עם בחינה של רקמת המוח: בפתולוגיה - נתיחה שלאחר המוות. כיום לרופאים יש מספר שיטות וכלים שיסייעו להם לקבוע די במדויק אם אדם נמצא במצב של בעיות זיכרון - דמנציה (דמנציה יכול להיות בגלל סיבה אחרת) או דמנציה, שהיא תחילת מחלת אלצהיימר.

כדי לאבחן אלצהיימר, רופאים יבדקו:

  • מהו מצב הבריאות הכללית, בעיות רפואיות בעבר, היכולת לבצע פעילויות יומיומיות, ושינויים בהתנהגות ואישיות.
  • בדיקות של זיכרון, פתרון בעיות, תשומת לב, ספירה, ושפה.
  • ביצוע בדיקות רפואיות סטנדרטיות, כגון בדיקות דם ושתן, כדי לזהות גורמים אפשריים אחרים של הבעיה.
  • ביצוע סריקות מוח, כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או תהודה מגנטית (MRI), כל זאת כדי להבדיל מסימפטומים של מחלת אלצהיימר מגורמים אחרים כמו שבץ או גידול. בדיקות אלו יתנו לרופאים מידע על האופן שבו הזיכרון של האדם משתנה במשך הזמן.

אבחון מדויק מועיל להגדרת התסמינים אם מדובר במחלת אלצהיימר או סיבה אחרת, כגון גידולים, שבץ מוחי, מחלת פרקינסון, הפרעות שינה, תופעות לוואי של תרופות, או מצבים אחרים שעשויים להיות הפיכים ואולי ניתן לטפל.
תחילת טיפול בשלב מוקדם של תהליך המחלה יכולה לעזור לשמור על תפקוד במשך זמן מה, למרות שאת תהליך המחלה הבסיסית לא ניתן לשנות.

בנוסף, חשיבותו של האבחון המוקדם יכול לספק יותר הזדמנויות לאנשים להיות מעורבים בניסויים קליניים. במחקר קליני אופייני, המדענים יכולים לבחון תרופה או טיפול כדי לראות אם התערבות יעילה ועבור מי הוא יעבוד בצורה הטובה ביותר.

מחלת האלצהיימר היא מורכבת, לכן חשוב יהיה למצוא דרכים לעכב, למנוע או לשמר את איכות החיים ע"י האטה ועיכוב של הסימפטומים של המחלה.
סימפטומים התנהגותיים של חולי אלצהיימר כוללים: נדודי שינה עצבנות, נדודים, חרדה, כעס ודיכאון. טיפול בסימפטומים התנהגותיים לעתים קרובות גורם לאנשים עם אלצהיימר להיות יותר נינוחים וכתוצאה מכך מאפשר למטפלים בהם לסייע להם בצורה קלה יותר.

האטה, עיכוב או מניעה של מחלת אלצהיימר

המחקרים על מחלת האלצהיימר התפתחה עד לנקודה שבה המדענים יכולים להביט אל מעבר לטיפול בתסמינים ולחשוב על מענה לתהליכי המחלה הבסיסית. בניסויים קליניים מנסים למצוא דרך להאט, לעכב ואולי גם למנוע וזאת בעזרת  אימון קוגניטיבי, פעילות גופנית, נוגדי חמצון, ואת ההשפעות של טיפולים לב וכלי דם וסוכרת.

הטיפול בחולה אלצהיימר בהיבטים כלליים

הטיפול באדם חולה אלצהיימר גורם "לעלויות גבוהות" מבחינות רבות: גופני, רגשי, ופיננסי. וכן התפקוד המשתנה כמשפחה.
חשוב מאוד להכין את המשפחה לשלבים השונים של המחלה לתת כלים ואסטרטגיות להתמודדות עם המצבים היותר קשים בעיקר בשלב הסיעודי.

קבוצת תמיכה היא חבל הצלה קריטית למטפלים / משפחה . על מנת להתמודד עם המחלה / חולה ותופעותיה. בקבוצות התמיכה מתאפשר למטפלים למצוא הפוגה, שיתוף חששות, שיתוף חוויות, קבלת עצות. קיימים ארגונים רבים הנותנים חסות על המטפל וחיבור לקבוצות תמיכה דרך האינטרנט ברחבי הארץ. יש מספר גדל והולך של קבוצות של אנשים בשלב מוקדם של אלצהיימר ובני משפחותיהם.

רשתות התמיכה יכולה להיות בעל ערך במיוחד כאשר מטפלים עומדים בפני ההחלטה הקשה האם וכאשר להעביר את החולה לבית אבות או דיור מוגן.