Custom Search

פסוריאזיס

מובהר כבר בתחילה כי, תוכן האתר והמידע הכלול בו אינם מהווים המלצות לטיפול רפואי ו/או תחליף לייעוץ מקצועי ו/או מתיימרים לספק מידע כזה או אחר ובכלל זה אף לא מידע רפואי, עצה רפואית, חוות דעת רפואית ובכלל – אלא אך ורק לצורך הרחבת הידע האישי של המשתמש או האורח ועל אחריותם, אף אם תוכן הדברים יכול להתפרש ככזה אשר מבטא דעה אישית או ציטוט אסכולה מסויימת.
בכל מקרה ובמיוחד באם מדובר במקרה חרום אין להסתמך על התכנים והעצות שבאתר (על כל ו/או איזה מחלקיו) אלא לפנות ללא דיחוי לרופא או מומחה שכן כל שימוש או הסתמכות על האתר יהיה אך ורק על אחריותם המלאה של המשתמשים והאורחים.
 

 
 
אופן השימוש: 

מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה צרו קשר 03-5367780

פסוריאזיס, או בשמה העברי ספחת, היא מחלת עור כרונית שכיחה כמו גם מחלת עור אוטואימונית. מחלת פסוריאזיס מתבטאת בבליטות חוזרות ונשנות על העור כמו גם קשקשת בעור הנגרמות מצמיחה ותחלופה גבוהה של תאי העור.

מה זה פסוריאזיס? 

באופן נורמלי, לוקח לתאים חדשים בערך חודש לנוע משכבת העור התחתונה, מקום היווצרותם, אל שכבת העור החיצונית שם הם מתים ומתפוררים. במחלת פסוריאזיס, התהליך לוקח רק מספר ימים, וכתוצאה מכך התאים צומחים במהירות ונוצרת קשקשת עור כסופה, עבה, יבשה ומגרדת שלעיתים גם יכולה לכאוב.

 

במהלך מחלת פסוריאזיס ייתכנו תקופות שבהן יחול שיפור בסימפטומים ותקופות שבהן תהיה החמרה.
בעוד אנשים מסוימים מתייחסים אל פסוריאזיס כמטרד בלבד, אחרים מרגישים כי המחלה משתקת אותם ומונעת מהם פעילויות יומיומיות והיחשפות לסביבה, במיוחד כאשר היא באה ביחד עם ארטריטיס (דלקת מפרקים).

אין תרופה ודאית למחלת פסוריאזיס, אך טיפול בפסוריאזיס יכול להציע הקלה משמעותית.

סוגי פסוריאזיס (ספחת)

  • פסוריאזיס וולגריס [פלאק פסוריאזיס] – פסוריאזיס וולגריס, הנודע גם בשם פלאק פסוריאזיס, הוא הצורה הנפוצה ביותר של פסוריאזיס, גורמת לאזורים יבשים ואדומים בעור המכוסים בשכבת פלאק של קשקשת כסופה בעור. שכבת הפלאק מגרדת ורגישה ויכולה להופיע בכל מקום בגוף, בפיזור מועט או רב. במקרים חמורים העור מסביב למפרק יהיה סדוק ומדמם.
  • פסוריאזיס גוטטה [פסוריאזיס טיפתי] – פסוריאזיס גוטטה הוא הפסוריאזיס השני הנפוץ ביותר, אחרי פסוריאזיס וולגריס. פסוריאזיס גוטטה, הנקרא גם פסוריאזיס טיפתי, תוקף אנשים צעירים מתחת לגיל 30 ובדרך כלל נגרם מזיהום חיידקי כמו סטרפטוקוקוס בגרון. פסוריאזיס גוטטה מאופיין בפצעים קטנים הדומים בצורתם לטיפות על הגב, הידיים, הרגליים והקרקפת. הפצעים של פסוריאזיס טיפתי מכוסים בקשקשת עדינה שלא כמו הקשקשת העבה האופיינית למחלת פסוריאזיס.
  • פסוריאזיס בציפורניים – פסוריאזיס עלול לפגוע בציפורני הידיים והרגליים, לגרום לגדילה לא תקינה של הציפורן ולשינוי צבע. במקרים חמורים הציפורן עלולה להתפורר.
  • פסוריאזיס בקרקפת – פסוריאזיס בקרקפת, הוא מצב של קשקשת בקרקפת, יכול להופיע כאזורים אדומים ומגרדים שמכוסים בשכבת לבנה של קשקשים בקרקפת (כסכסים בשיער). ניתן יהיה להבחין בעור מת על השיער או על הכתפיים, במיוחד לאחר גרוד הקרקפת.
  • פסוריאזיס אינברסה – פסוריאזיס אינברסה פוגע בעיקר בעור בית השחי, במפשעה, מתחת לחזה ומסביב לאיברי המין. פסוריאזיס אינברסה מופיע בצורת קפלים על עור אדום, נגוע ולח. פסוריאזיס אינברסה נפוץ יותר בקרב אנשים בעלי עודף משקל ועלול להחמיר בעת חיכוך והזעה.
  • פסוריאזיס מוגלתי – צורה נדירה של פסוריאזיס המופיע כטלאים בשטחים נרחבים בגוף או בשטחים קטנים על כפות הידיים, כפות הרגליים או על קצות האצבעות. פסוריאזיס מוגלתי יכול לגרום לחום, צמרמורות, גירוד חמור, אובדן משקל ועייפות.
    מחלת פסוריאזיס מוגלתי מתפתחת מהר. בועות מלאות מוגלה מופיעות תוך שעות מהרגע שהעור הופך לאדום ורגיש.
    הבועות מתייבשות תוך יום יומיים, אך נוטות לחזור לאחר מספר ימים או שבועות.
  • פסוריאזיס אריתרודרמה – אריתרודרמה הוא בעצם סיבוך מסוכן של פסוריאזיס קיים. פסוריאזיס מסוג אריתרודרמה יכול לכסות את כל הגוף בפריחה אדומה ומתקלפת שעלולה לגרום לגרד או לשריפה חזקה בעור. פסוריאזיס אריתרודרמה יכולה להיגרם מכוויות שמש חמורות, תרופות המכילות קורטיזון וסטרואידים, או מסוג אחר של פסוריאזיס שלא טופל כראוי. פסוריאזיס אריתרודקמה הוא סיבוך נדיר של מחלת פסוריאזיס.
  • פסוריאזיס ארטריטיס (דלקת מפרקים) – פסוריאזיס ארטריטיס מוכר גם בשם פסוריאטיק ארטריטיס. פסוריאטיק ארטריטיס גורם לציפורניים להיות חסרות צבע ומצולקות ולמפרקים כואבים ונפוחים (מצב המאפיין ארטריטיס). פסוריאזיס ארתריטיס יכול להוביל למצבים דלקתיים בעיניים. הסימפטומים מסוג זה יכולים להיות קלים עד חמורים.
    למרות שהמחלה בדרך כלל לא גורמת לנזק קשה כמו בצורות אחרות של ארתריטיס, פסוריאזיס ארטריטיס עלול לגרום לנוקשות ולהרס מתקדם של המפרק ובמקרים חמורים אף להוביל לעיוות קבוע של המפרק.

גורמים/סיבות להיווצרות פסוריאזיס (ספחת)

גורמים פנימיים להיווצרות פסוריאזיס:
הגורם העיקרי להיווצרות פסוריאזיס קשור לתפקוד מערכת החיסון ותאי הדם הלבנים הנקראים לימפוציטים או T cell. באופן נורמלי T cell מטיילים לאורך הגוף על מנת לזהות ולהילחם בגורם זר שנכנס לגוף, כמו וירוס או חיידק. במחלת פסוריאזיס, ה- T cell תוקפים בטעות תאי עור בריאים, ייתכן כי הם מזהים את הרקמה כנגועה או מזוהמת.

פעילות מוגזמת של T cell גורמת לתגובות אוטואימוניות נוספות, הגורמות לעלייה בייצור תאי עור חדשים ובתאי T cell נוספים. כתוצאה מכך נוצר מחזור מעגלי מתמשך שבו תאים חדשים עוברים לשכבה החיצונית של העור מהר מדי.

הסיבות לתפקוד הלקוי של T cell במחלת פסוריאזיס עדיין אינן ברורות לגמרי, למרות שמחקרים טוענים כי לגנטיקה ולפקטורים סביבתיים תפקיד חשוב בגרימת פסוריאזיס.

גורמים אפשריים להתפרצות פסוריאזיס:

  • זיהומים, כמו סטרפטוקוקוס בגרון.
  • פציעה בעור, כמו חתך, שריטה, או כוויה.
  • מתח.
  • מזג אוויר קר.
  • עישון.
  • צריכה מסיבית של אלכוהול.
  • תרופות מסוימות כמו: ליתיום, תרופות ללחץ דם ועוד.

גורמי סיכון למחלת פסוריאזיס:

  • היסטוריה משפחתית גורם סיכון משמעותי ביותר להיווצרות פסוריאזיס הוא מחלת פסוריאזיס שקיימת במשפחה.
  • מצבים רפואיים אחרים – אנשים שחולים ב-HIV נמצאים בסיכון מוגבר לפתח פסוריאזיס מאשר אנשים שמערכת החיסון אצלם תקינה. ילדים וצעירים שסובלים מזיהומים חוזרים (בעיקר סטרפטוקוקוס בגרון) נמצאים גם הם בסיכון מוגבר לפתח פסוריאזיס.
  • מתח – מאחר ולמתח יש השפעה גדולה על מערכת החיסון, מתח גבוה עלול להגביר את הסיכון להתפרצות פסוריאזיס.
  • השמנה – עודף משקל עלול להגביר את הסיכון להיווצרות פסוריאזיס הפוך. פלאקים ייווצרו בעיקר בעור קפלים ומקומט.
  • עישון – עישון לא רק שמגביר את הסיכון לפתח פסוריאזיס אלא עלול להחמיר את המחלה ולהפריע בטיפול.

סימפטומים של פסוריאזיס (ספחת)

סימנים ותסמינים למחלת פסוריאזיס:
הסימפטומים של מחלת פסוריאזיס יכולים להיות שונים מאדם לאדם, אך בדרך כלל יכללו אחד או יותר מהסימנים הבאים:

  • אזורים אדומים בעור המכוסים בשכבת קשקשת בעור.
  • נקודות קשקשת קטנות (בעיקר אצל ילדים).
  • עור יבש וסדוק שעלול לדמם.
  • תחושת גרד, שריפה או רגישות באזור.
  • ציפורניים עבות ומצולקות.
  • מפרקים קשים ונפוחים.

נגעי פסוריאזיס יכולים להופיע כנקודות בודדות של קשקשת בעור וכפריחה שמכסה שטחים גדולים.
רוב הסוגים של פסוריאזיס עוברים תהליך שבו קיימת התפרצות המחלה למספר שבועות או חודשים, לאחר מכן תקופת רגיעה וחוזר חלילה.

סיבוכים של מחלת פסוריאזיס (ספחת)

בהתאם לסוג, מיקום פסוריאזיס ואופן התפשטותו בגוף, יתכנו סיבוכים אפשריים, הכוללים:

  • גירוד חמור שיכול להוביל לזיהומים ולעיבוי העור.
  • חוסר איזון נוזלים ואלקטרוליטים במקרה של פסוריאזיס מוגלתי חמור.
  • הערכה עצמית נמוכה.
  • דיכאון.
  • מתח.
  • חרדה.
  • פסוריאזיס אריתרודרמה.

אבחון פסוריאזיס (ספחת)

לרוב, ניתן לאבחן פסוריאזיס בעזרת בדיקות ויזואליות בלבד (סימפטומים). אך לפעמים, יהיה צורך בלקיחת דגימה קטנה מהעור (ביופסיה), על מנת לאבחן את הסוג המדויק של המחלה וכדי לשלול קיום מחלות אחרות.

טיפול בפסוריאזיס (טיפול בספחת)

טיפול קונבנציונלי בפסוריאזיס:
מטרתו של טיפול בפסוריאזיס היא להפריע במעגל הייצור המוגבר של תאי העור, הפחתת הדלקתיות והיווצרות הפלאק. טיפולים אחרים, במיוחד אלו שמורחים על העור, עוזרים לסלק שכבת קשקשת עור.

כעיקרון, אופי הטיפול נקבע על פי סוג פסוריאזיס, חומרתו ומידת התפשטותו על העור, אך הנטייה היא להתחיל עם הטיפול העדין ביותר – קרמים ופוטותרפיה (קרינה אולטרה-סגולה) ולאחר מכן ניתן להתקדם לטיפול חזק יותר בהתאם לצורך. המטרה היא למצוא את הדרך האפקטיבית ביותר להאטת חלוקת התא.

פסוריאזיס ים המלח [טיפול טבעי בפסוריאזיס]:

למרות מגוון אפשרויות הטיפול, טיפול בפסוריאזיס עלול להיות מאתגר, כי המחלה בלתי צפויה ותקופתית. כמו כן, תרופה מסוימת יכולה להועיל לאדם אחד ולהיות בלתי יעילה לאחר. בנוסף, עלולה להתפתח עמידות לטיפולים במשך הזמן והטיפול החזק ביותר עלול להביא עמו תופעות לוואי קשות.

לכן, גם קופות החולים ממליצות לחולי פסוריאזיס על טיפולים בים המלח. אקלים יבש וחם, אחוז המינרלים הגבוה בים המלח והקרינה הנמוכה (עקב אחוז המלח הגבוה קרני השמש נשברות), המאפשרים חשיפה ממושכת יותר לשמש גם לחולי פסוריאזיס, נותנות תוצאות טיפוליות טובות לחולי פסוריאזיס וזאת ללא חשש מתופעות לוואי. ים המלח מעניק טיפול טבעי בפסוריאזיס.

טיפול בפסוריאזיס מתחלק לשלושה סוגי טיפול:

  • טיפול מקומי.
  • פוטותרפיה פסוריאזיס (טיפול באמצעות אור).
  • תרופות אוראליות.

תרופה לפסוריאזיס:
במידה שמדובר בפסוריאזיס חמור או פסוריאזיס עקשן ששום טיפול לא עזר לו, יידרש טיפול תרופתי אוראלי או על די הזרקה. מאחר והתרופות עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות, השימוש בהן יהיה לרוב לתקופות קצרות ולסירוגין עם טיפולים אחרים.

  • תרכובות דמויות רטינול טבעיות או סינתטיות – קבוצה זו של תרופות עוזרת בהפחתת הייצור של תאי עור חדשים בקרב אנשים הסובלים ממקרים קשים של פסוריאזיס שלא הגיבו לטיפולים אחרים. הסימפטומים בדרך כלל חוזרים לאחר הפסקת הטיפול. תרופות אלו עלולות לגרום למומים ביילוד, ולכן נשים צריכות להימנע מהריון לפחות לתקופה של 3 שנים לאחר לקיחת התרופה.
  • מתוטרקסט – תרופה זו עוזרת בהפחתת הייצור של תאי העור, מדכאת דלקתיות ומפחיתה את שחרור ההיסטמין. מתוטרקסט בדרך כלל נסבלת במינונים נמוכים, אך כאשר משתמשים בה לתקופה ארוכה היא יכולה לגרום למספר תופעות לוואי רציניות, כמו: פגיעה בכבד והפחתת ייצור כדוריות דם אדומות לבנות וטסיות.
  • אזאתיופרין – תרופה אנטי-דלקתית. משתמשים בה במקרים קשים של פסוריאזיס וכאשר טיפולים אחרים כשלו. נטילה ממושכת של אזאתיופרין עלולה להגביר את הסיכון לגידולים סרטניים ולא סרטניים בגוף ולתפקוד לא תקין של הדם. מלבד זה ייתכנו תופעות לוואי אחרות, כמו: בחילות, הקאות, נטייה להיפצע בקלות ועייפות.
  • ציקלוספורין – תרופה זו מדכאת את מערכת החיסון והיא דומה ביעילותה לתרופה מתוטרקסט. בדומה לתרופות אחרות שמדכאות את מערכת החיסון, ציקלוספורין מעלה את הסיכון לזיהומים ובעיות רפואיות אחרות.
  • הידרוקסיוראה – יעילה כמו ציקלוספורין ומתוטרקסט, אך משלבים אותה לרוב עם פוטותרפיה. עלולה לגרום לתופעות לוואי.
    תופעות לוואי אפשריות, הן: אנמיה והפחתת תאי דם לבנים וטסיות. אסור לקחת בהריון ואסור לנשים המתכננות להיכנס להריון.
  • תרופות ביולוגיות – מספר תרופות הוכחו כיעילות לטיפול במקרים חמורים של פסוריאזיס.
    תרופות ביולוגיות למחלת פסוריאזיס ניתנות על ידי אינפוזיה תוך ורידית, הזרקה תוך שרירית, או הזרקה תת עורית, ובדרך כלל מוצעות לאנשים שלא הגיבו לטיפולים אחרים או כאלו שמערבים פסוריאזיס ארטריטיס. תרופות אלו חוסמות אינטראקציות בין תאים מסוימים במערכת החיסון.

פוטותרפיה פסוריאזיס - טיפול אמבולטורי בפסוריאזיס: (אשפוז, ניתוח, הקרנות...)
בצורת טיפול זה משתמשים באור טבעי או מלאכותי. הצורה הפשוטה והקלה של הטיפול מערבת חשיפה של הגוף לכמות מבוקרת של אור שמש טבעי (UV). צורות שונות של טיפול באור כוללות היחשפות לקרני אולטרה-סגול UVA או UVB, לבד או בשילוב עם תרופות.

  • קרני שמש טבעיות – היחשפות לקרני UV טבעית או מלאכותית הורגת את ה- T cell הפעילים, מאטה את מחזור התא ומקלה את הדלקת והקשקשת. היחשפות יומיומית קצרה לכמות קטנה של קרני שמש יכולה לשפר פסוריאזיס ולספק טיפול טבעי בפסוריאזיס, אך חשיפה אינטנסיבית לקרני שמש עלולה להחמיר את הסימפטומים ולגרום לנזק בעור.
  • UVB – מינון מבוקר של UVB (קרינה מלאכותית), יכול לשפר סימפטומים והשימוש בה הוא לפסוריאזיס קל עד בינוני (פצעים בודדים, פסוריאזיס מפושט ופסוריאזיס שפיתח עמידות לטיפולים אחרים).
  • פוטו כימותרפיה – מערבת לקיחת תרופה בשם פסורלן לפני היחשפות ל-UVA.
  • UVA – חודרת עמוק יותר לתוך העור מאשר UVB, והתרופה גורמת לעור להיות רגיש יותר להשפעות ההיחשפות. טיפול אגרסיבי זה יעיל ומשפר את מראה העור ולרוב משתמשים בו למקרים חמורים של מאבק נגד היובש שנגרם מטיפולים אחרים. הטיפול מערב 2-3 טיפולים בשבוע למשך מספר שבועות. עלולות להופיע תופעות לוואי קצרות טווח, כמו: בחילה, כאב ראש, שריפה ועקצוץ. טיפול ממושך עלול להעלות את הסיכון לסרטן העור.
  • לייזר אקסיימר – משתמשים בטיפול זה לפסוריאזיס קל עד בינוני.
    כמות מבוקרת של UVB מכוונת לפלאקים ולשליטה על היווצרות הקשקשת והדלקת באזור, כאשר העור הבריא הסובב את השטח הנגוע אינו נפגם ונהרס. לייזר אקסיימר דורש פחות טיפולים מאשר הפוטותרפיה הסטנדרטית בגלל שההקרנה היא חזקה יותר. יתכנו תופעות לוואי, כמו אדמומיות והרגשת חום.

טיפול תומך בפסוריאזיס:
משחות וקרמים שמורחים על העור יכולים להיות יעילים במקרים קלים עד בינוניים. כאשר המחלה חמורה יותר, ניתן לשלב גם טיפול אוראלי או פוטותרפיה פסוריאזיס.

  • קורטיקוסטרואידים לטיפול מקומי – משחות אנטי דלקתיות שניתנות כטיפול בפסוריאזיס. תרופות אלו נחשבות לטיפול המועדף בפסוריאזיס קל עד בינוני, הן מאטות את מחזור התא על ידי דיכוי מערכת החיסון, שמורידה את הדלקתיות ומקלה על הגירוד. קורטיקוסטרואידים במינון נמוך ניתנים בדרך כלל לאזורים רגישים (אזור הפנים וחלקים נגועים נרחבים בעור), הרופא ימליץ על קורטיקוסטירואידים במינון גבוה יותר כאשר מדובר באזורים נגועים קטנים, בפלאקים עקשניים על הידיים או הרגליים, או כאשר טיפול אחר נכשל.
  • ויטמין D סינתטי – מוריד את הדלקתיות ועוזר במניעת שכפול תאי העור. דייבונקס היא תמיסה/קרם/ משחה המכילה נגזרת של ויטמין D שניתנת לבד או בשילוב עם תרופות אחרות.
  • אנטרלין – תרופה זו עוזרת בסילוק עור קשקשי ומחוספס, אך מכתימה כל אזור בו היא נוגעת, כולל עור, בגדים ומצעים. היא פועלת על ידי נורמליזציה של פעילות ה-DNA בתאי העור.
  • תרכובות דמויות רטינול טבעיות או סינתטיות – ניתנות כטיפול באקנה ובנזקי שמש, אך תרופה בשם טזורק פותחה ספציפית לטיפול בפסוריאזיס. בדומה לנגזרות אחרות של ויטמין A, תרופה זו פועלת על ידי נורמליזציה של פעילות ה- DNA בתאי העור. תופעת לוואי נפוצה ביותר היא גירוי בעור.
  • מעכבי קלצינאורין – מפריעים לתפקוד T cell, מורידים דלקת והיווצרות פלאק. תרופה זו לא מומלצת לשימוש ממושך בגלל העלייה בסיכון לסרטן העור ולימפומה.
  • קרם לחות – קרם לחות אינו מרפא פסוריאזיס, אלא מוריד את הגירוד והקשקשת ויכול לעזור בטיפול באור

סיכום על פסוריאזיס (ספחת)

מהי מחלת הפסוריאזיס? פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית של העור, כמו גם מחלת עור דלקתית, רוב נפגעי פסוריאזיס סובלים מהשמנת יתר ויש להם נטייה לסוכרת ומחלות לב.
פסוריאזיס יכול להיות להיגרם על ידי גורמים סביבתיים מסוימים. הנטייה לפתח פסוריאזיס היא תורשתית בגנים.

פסוריאזיס מדבק? פסוריאזיס היא אמנם מחלת עור כרונית, אך אינה מדבקת. מחלת פסוריאזיס משתפרת באופן ספונטני ויכולה להיות בעלת הפוגות קצרות. ניתן לשלוט בפסוריאזיס עם תרופות.
כרגע אין ריפוי למחלת פסוריאזיס, אך ישנם טיפולים מבטיחים רבים, הכוללים תרופות ביולוגיות חדשות.  

 

פסוריאזיס בלטינית: Psoriasis
פסוריאזיס באנגלית: Psoriasis
שמות נוספים למחלת פסוריאזיס: ספחת, פסוראזיס, פסוריזיס, פזוריאזיס
מערכת שנפגעת: עור, מין
מחלות דומות: אטופיק דרמטיטיס