מחלת הנשיקה

מחלת הנשיקה או בשמה המקצועי מונונוקלאוזיס זיהומי ובקיצור מחלת מונו, נקראת גם מחלת היאפים, מחלת הנשיקה וירוס CMV או אפשטיין בר וירוס (EMB).

אופן השימוש:

מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה,
אופן השימוש באופן כללי: קיירטיב וי 1-2 כמוסה 3 פעמים ביום,
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000

מהי מחלת הנשיקה?

היא מחלה מדבקת הנגרמת על ידי נגיף ה .Epstein-Barr EBV -הזיהום בדרך כלל יתפשט על ידי הרוק ותקופת הדגירה של הנגיף, האחראי להיווצרות המחלה, היא ארבעה עד שמונה שבועות.

אצל רוב האנשים אשר פיתחו בעבר מחלת הנשיקה ימצאו נוגדנים בבדיקת מעבדה, כלומר נוגדנים כנגד .EBV נוגדנים אלו מעידים על חסינות מפני הידבקות חוזרת מכאן, שאלו שפיתחו מחלת הנשיקה בעבר חסינים מפני זיהום נוסף.

מחלת הנשיקה תסמינים:

בדרך כלל התסמינים יכולים להיות מלווים בחום, עייפות, כאב גרון, כאבי אוזניים ובלוטות לימפה נפוחות. האבחון  מתבצע על ידי בדיקות דם. מחלת הנשיקה יכולה לגרום לדלקת כבד – הפטיטיס וכן הגדלה של הטחול. בזמן מחלת הנשיקה רצוי להימנע מספורט מגע, מחשש קריעה של הטחול.

מונונוקלאוזיס זיהומית – "מונו מחלה", קיבל את הכינוי מחלת הנשיקה – "לנשק את המחלה" שנגרם ע"י הנגיף (Epstein-Barr EBV) שהוא נגיף שהוא קרוב משפחה של נגיף ההרפס. התסמינים האופייניים של הידבקות ב- EBV כוללים: חום, עייפות, תחושת חולי וכאב גרון. הכינוי "מחלת הנשיקה" מתייחס לגידול מסוג מסוים של תאי דם לבנים (לימפוציטים) בדם, שהם שונים בצורתם מתאי דם לבנים אחרים וזאת כתוצאה מהזיהום.

מחלת הנשיקה – גורמים

וירוס אפשטיין בר- EBVהגורם להיווצרות מחלת הנשיקה – מונו נמצא ברחבי העולם אצל אנשים המגיעים לבגרות. ל- 95% מהמבוגרים בגילאי 35-40 יש בדם נוגדנים ל- .EBV משמעות הדבר היא שרוב האנשים, בזמן כלשהו בחייהם נדבקו בוירוס אפשטיין בר, אך המערכת החיסונית של הגוף – שמייצרת נוגדנים שתוקפים ועוזרים להשמיד וירוסים שפולשים וחיידקים, שמרה על הגוף מפני התפתחות מחלת הנשיקה.

כאשר הדבקה  מתרחשת בילדות, הנגיף בדרך כלל אינו גורם להתפתחות תסמינים, כלומר המחלה לא נוצרת בפועל. ההערכה היא כי רק כ- 10% מהילדים שנדבקו ב- EBV , וירוס אפשטיין בר, מפתחים את מחלת הנשיקה. כמו כן, כנראה בגלל חסינות מפני זיהום, הם בדרך כלל אינם מפתחים את מחלת הנשיקה. ברוב המקרים, מחלת הנשיקה גורמת להידבקות בגילאי 15-24.

מחלת הנשיקה – גורמי סיכון

וירוס אפשטיין בר EBV יכול להידבק בכל אדם. רוב האנשים שנדבקים בווירוס EBV עד גיל הבגרות, עם/ללא סימפטומים, יסווגו תחת המחלה – מחלת מונו. מאובחנת בדרך כלל אצל מתבגרים, בעיקר בגילאים 15-17, אך אפשרית גם להתפתח בצורת מחלת הנשיקה אצל תינוקות או מחלת הנשיקה ילדים. באופן כללי, ילדים צעירים היא פחות חמורה, מה שיכול להסביר מדוע מחלת הנשיקה מאובחנת או מוכרת פחות בקבוצות גיל צעירות יותר.

כיצד מתפשטת מחלת הנשיקה
מחלת היאפים, היא מחלת הנשיקה מתפשטת באמצעות מגע. העברת נגיף המונו באמצעות רוק היא הדרך העיקרית להעברת המחלה, מה שמוביל לזיהום של לימפוציטים מסוג B בפה ובגרון. תקופת הדגירה היא בין 4-8 שבועות. הסימפטומים  יופיעו לאחר הדבקה ראשונית של וירוס אפשטיין בר.

הוירוס  יכול לעבור גם על ידי שיעול או התעטשות. טיפות קטנות של רוק נגוע ו/או ליחה שיהיו באוויר וישאפו ע"י אחרים. גם שיתוף מזון או משקאות ממיכל או כלים משותפים יכולים להעביר את נגיף המונו מאדם למשנהו ועוד.

רוב האנשים נחשפו לנגיף בילדותם, וכתוצאה מהחשיפה פיתחו חסינות לנגיף.
לכן ,רוב האנשים הנחשפים לנגיף – EBV לא יפתחו את מחלת הנשיקה.
תקופת הדגירה של נגיף המונו, כלומר הזמן בין תחילת הזיהום עד להופעת הסימפטומים, הוא בין 4 ל- 8 שבועות.
במהלך הדבקה, אדם יכול להעביר את הנגיף לאחרים גם לאחר שהתסמינים נעלמים.

מחקרים הראו כי בהתאם לשיטה שמזהה את הוירוס , בין 20% – 80% מהאנשים שחלו  הבריאו, ימשיכו להפריש EBV ברוק שלהם במשך שנים בשל -"reactivations") הפעלה חוזרת) תקופתית של הזיהום הוירלי.
גם אנשים בריאים ללא סימפטומים מפרישים את הנגיף לאורך כל חייהם.
מצב של בידוד אנשים נגועים ב- EBV לא יעיל כי ההפרשה של הנגיף נמשכת כל החיים.

תסמינים למחלת הנשיקה

הסימפטומים הראשונים של מחלת הנשיקה:

• עייפות
• צמרמורות
• תחושת חולי
• אובדן תיאבון
• היעדר כללי של אנרגיה

הערה: הסימפטומים הראשונים  עלולים להימשך בין שלושה ימים עד חודש.

סימפטומים עזים יותר של מחלת הנשיקה כוללים:

• כאב גרון חמור
• חום גבוה ומתמשך
• נפיחות בבלוטות הלימפה באזור הצוואר – סימפטומים אלה בדרך כלל מלווים בכאב גרון חמור.
• בנוסף לחום של 39-40 מעלות צלזיוס,

הסימפטומים השכיחים ביותר של מחלת הנשיקה הם:

• אודם בגרון ודלקתיות בשקדים – לשקדים יש ציפוי לבנבן לפחות בשליש מהמקרים
• בלוטות הלימפה בצוואר נפוחות משני הצדדים
• טחול מוגדל (לפעמים)
• כבד מוגדל וליקויים בתפקודי כבד שמופיעים בבדיקת דם
• פריחה הדומה לפריחה של מחלת הצהבת
• בצקות בעפעפיים העליונות
• אבחון  ייעשה על ידי רופא, על סמך סימפטומים וסימנים שהוזכרו לעיל.
  מחלת הנשיקה מאומתת ע"י בדיקות דם כדי לשלול תסמינים למחלות שונות, כגון: בדיקות לשלילת דלקת גרון.

בדיקות דם ספציפיות יותר, כגון monospot בדיקת הנוגדנים ל- heterophile עלולות לאשר את האבחנה .
בדיקות אלו מסתמכות על המערכת החיסונית של הגוף שיוצרת נוגדנים ל-.EBV

לרוע המזל, הנוגדנים לא יתגלו לפני השבוע השני או השלישי של דגירת מחלת הנשיקה בגוף. בדיקה כימית בדם עשויה לחשוף ליקויים בתפקוד הכבד.
בדיקות האבחון שיבוצעו במעבדה עשויות להיות בעלות ערך כדי לשלול גורמים אחרים של חום וגרון כואב, כולל ציטומגלווירוס (וירוס בתא) זיהומי, דלקת גרון, מצב של ,HIV זיהום בפלזמה.

מחלת הנשיקה – סיבוכים

סיבוך נפוץ אבל בדרך כלל לא רציני – דלקת קלה בכבד או צהבת.
צורה זו של דלקת כבד דורשת טיפול.
הגדלה של הטחול מתרחשת אם מחלת הנשיקה קורעת קרע טראומטי של הטחול. נפיחות של הגרון והשקדים יכולה גם לגרום לחסימת דרכי הנשימה.
זיהום באזור של השקדים יכול להיות לעתים נדירות מורסה רצינית המכונה מורסה .
peritonsillar עוד סיבוך נדיר הוא נפיחות בגרון עד כדי חסימת הנשימה.

למרבה המזל, סיבוכים חמורים יותר  הם נדירים למדי, מונו הוא קטלני לעתים נדירות אצל אנשים בריאים, וסיבוכים חמורים הם נדירים: כמו הרס של כדוריות דם אדומות – אנמיה המולטית ודלקת קרום הלב – פריקרדיטיס, דלקת שריר הלב, דלקת קרום המוח.
מונו נוטה להיות אגרסיבי יותר בחולים עם מערכת חיסונית לא תקינה, כגון אנשים עם איידס או אלה הנוטלים תרופות המדכאות את תפקוד המערכת החיסונית.

נגיף EBV קשור לסוגים מסוימים של סרטן ,לרוב סרטן לימפומה.
סרטן זה מתרחש לעתים קרובות אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם נפגעה עקב מחלה או תרופות מדכאות חיסון.
זיהום EBV מזוהה בעיקר עם שני סוגים נוספים של סרטן – קרצינומה של האף והלוע ולימפומה – Burkitt של הלסת, בקרב ילדים באפריקה המשוונית.
יתר על כן, מחקרים רבים מצאו גם, כי זיהום EBV קשור להתפתחות של תת סוג אחד לפחות של מחלת הודג'קין.

עם זאת, מאחר שהרוב המכריע של האנשים שנדבקו בEBV – לא מפתחים את סוגי הגידולים הנ"ל, זיהום EBV לא יכול להיות הגורם הבלעדי להיווצרות סרטן.
הרוב המכריע של האנשים שעברו מונו יחלימו לגמרי ללא כל סיבוכים רציניים.

מחלת הנשיקה – מניעה

מתפשטת מאדם לאדם, לכן יש להימנע ממגע אישי קרוב עם אנשים נגועים והקפדה על היגיינה בכדי למנוע העברת וירוס EBV מאחד לאחר.
עם זאת, מאחר ש- reactivations תקופתיים של זיהום בנגיף מתרחש אצל אנשים בריאים שלא סובלים מתסמינים, ובגלל שאנשים נגועים רבים עלולים להעביר את הנגיף לאחרים – מניעה היא קשה מאוד.
למעשה, אנשים אלה הם כפי הנראה המקור העיקרי של העברת הווירוס.
העובדה היא של- 95% מהמבוגרים יש נוגדנים ל-.EBV מניעת הזיהום קשה, אך לא בלתי אפשרית.

לא ידוע מדוע אנשים מסוימים מפתחים את התסמינים  בעוד אחרים נדבקים ב- EBV מבלי לייצר סימפטומים.
יתכן כי זיהומים רבים מתרחשים ומייצרים תסמינים מתונים ולא מוכרים כמו מחלת הנשיקה, ואילו זיהומים אחרים אינם מייצרים סימפטומים כלל.

מחלת הנשיקה – טיפול

ברוב המקרים של מחלת מונו, אין טיפול ספציפי.
מכיוון שהמחלה היא בדרך כלל עצמאית ומוגבלת והיא עוברת דרך מחלות ויראליות אחרות שדרכן מתקבל טיפול.
הטיפול מכוון בדרך כלל להקל על התסמינים.
תרופות בעלות השפעה להקלה על התסמינים לעיתים יגרמו להשפעה שלילית על הוירוס.
מדי פעם, דלקת גרון שמתרחשת יחד עם מונו מטופלת בצורה הטובה ביותר עם ​​פניצילין או אריתרומיצין.
אך, מכיוון שרבים מאוד מפתחים פריחה כתוצאה מאלרגיה לפניצילין כדאי להימנע מלתת אותן.

על פי רוב, בעת מחלת הנשיקה מומלצת מנוחה מרובה.
אפשר להשתמש בכדורים להורדת החום ולהקלה על כאבי ראש או כאבי גוף.
כמו כן, יש להקפיד על כמות מספקת של שינה ומנוחה שהן גורם חשוב בהחלמה.
כאב גרון הוא הגרוע ביותר, הוא יעבור כחמישה עד שבעה ימים מיום התפרצות המחלה.
נפיחות ובלוטות לימפה, בדרך כלל ייעלמו בשבוע השלישי.

תחושה של עייפות עשויה להימשך גם לאחר מספר חודשים לאחר החלמה של מחלת הנשיקה. לחולי מחלת מונו מומלץ להימנע מפעילות ספורטיבית מרגע הופעת התסמינים לתקופה של כחודש לפחות, כדי למנוע טראומה לטחול שמוגדל.
טחול מוגדל חשוף למצב של קרע, אשר יכול להוות סכנת חיים.

תרופת קורטיזון ניתנת לעיתים במקרים חמורים של מחלת הנשיקה, כאשר השקדים נפוחים או שיש רקמות קשות בגרון, המאיימות להפריע לנשימה.

חולים יכולים להמשיך להיות מדבקים, במשך 18 חודשים לאחר ההדבקה הראשונית.
כאשר התסמינים נמשכים יותר משישה חודשים, המצב נקרא לעיתים קרובות דלקת EBV "כרונית".
עם זאת, בבדיקות מעבדה, בדרך כלל לא ניתן לאשר את ההמשך הפעיל של הזיהום, אצל אנשים עם דלקת "כרונית" .EBV

מחלת הנשיקה – סיכום

מחלה מדבקת. המונחים בשימוש העממי הם "מחלת מונו" או "לנשק את המחלה".
זוהי קדחת בכל הבלוטות שגורמות לזיהום נפוץ מאוד הנגרם על ידי וירוס אפשטיין בר (EBV). התסמינים  האופייניים לזיהום עם EBV כוללים חום, עייפות, חולשה וכאב גרון.
מתייחסת לעלייה בסוג מסוים של תאי דם לבנים חד גרעיניים (לימפוציטים) בזרם הדם ביחס לתאי דם לבנים האחרים, כתוצאה מזיהום EBV. מבחינה מדעית, EBV מסווג כחבר של משפחת ההרפס.

המחלה תוארה לראשונה בשנת 1889 וכונתה "Drüsenfieber", או קדחת בלוטות מונונוקלאוזיס זיהומי. המונח שימש לראשונה ב- 1920 כאשר מספר גדול של לימפוציטים נמצאו בדמם של קבוצת הסטודנטים שהיו להם חום ותסמינים של המצב.

שם בלטינית: "מונונוקלאוזיס"
שם באנגלית: Mononucleosis
שמות נוספים: אפשטיין בר (EMB), מחלת מונו, מחלת היאפים, וירוס EBV

מערכות שנפגעות: לימפות, הרס כדוריות דם אדומות – אנמיה, דלקת קרום הלב, דלקת שרירי הלב, דלקת קרום המוח

מחלות דומות: הרפס