טחורים

הסבר מפורט על מחלות

טחורים הינם ורידים נפוחים ומודלקים שנמצאים בחלחולת ובפי הטבעת. טחורים יכולים להיגרם מגורמים שונים המפעילים לחץ על הורידים, כמו: מאמץ מוגבר בזמן יציאה, הריון ועוד.

אופן השימוש:

מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה.
אופן השימוש באופן כללי: קלטיב – 1 כמוסה 3 פעמים ביום לפני הארוחה
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000

מה זה טחורים

הם כלי דם שהתנפחו, הנמצאים בשרירים החלקים של קירות הרקטום ופי הטבעת. היווצרותם היא חלק מתהליך נורמלי של האנטומיה. העורקים הקטנים מתמזגים לתוך הוורידים, הם מרופדים בשרירים חלקים ורקמת חיבור, הם מסווגים בכך שהם נמצאים ביחד על "קו סרקי", הנקודה שמפרידה בין 1/3 מהחלק העליון לבין 2/3 מהחלק התחתון של פי הטבעת. הבחנה אנטומית זו חשובה בגלל סוג התאים שמרפדים טחורים ואת העצבים באיזור המספקים את תחושת אי הנוחות הנלווית לנוכחותם.

טחורים פנימיים נמצאים מעל "קו סרקי" ומכוסים בתאים שהם זהים לתאים המרפדים את שאר הקרביים האיברים הפנימיים. טחורים חיצוניים מתחילים להיווצר מתחת ל"קו סרקי" ומכוסים בתאים הדומים לתאי העור. טחורים מהווים מטרד רק כאשר הם מתחילים להתנפח, לגרום לגרד, כאב ו/או דימום. ברקמה רגילה לא ניתן לראות שכן הם הראשונים שאמורים להתנפח, להיות מודלקים או לפתח קריש. ניתן לראות טחורים חיצוניים נפוחים או צניחת טחורים פנימיים החשופים מחוץ לפי הטבעת, אך לא ניתן לראות טחורים פנימיים, כי הם נשארים בתוך פי הטבעת. טחורים פקוקים יופיעו כגוש על הסף האנלי, אשר יבלוט מפי הטבעת ויהיה בצבע כחלחל כהה, בשל קריש הדם הכלול בתוך כלי הדם הנפוחים. טחורים שאינם פקוקים יופיעו כגוש צמיגי. לעיתים קרובות טחורים נפוחים עלולים להופיע באותו הזמן.

מה גורם לטחורים

למרות שנוכחותם היא חלק מהאנטומיה הטבעית, רוב האנשים ואנשי המקצוע בתחום מתייחסים לטחורים כממצא חריג, מכיוון שהם מתנפחים וגורמים לבעיות. התנפחות טחורים מתרחשת כאשר יש עלייה בלחץ של כלי הדם הקטנים שמרכיבים את הטחורים ואלו גורמים להצטברות דם ולנפיחות. טחורים נוצרים משינוי בלחץ על הורידים שנמצאים בחלק התחתון של החלחולת.

לחץ מוגבר (הגורם להיווצרות טחורים) עלול להיווצר ע"י מספר גורמים:

  • דיאטות המכילות כמות קטנה של סיבים.
    טחורים בהריון יכולים להיווצר כתוצאה מתהליך שינוי הורמונלי, שעלול להחליש את השרירים התומכים ברקטום ובפי הטבעת. בנוסף, יש קשר בין טחורים ובין היריון מפני שככל הנראה נוצר לחץ מוגבר על הרחם, הרקטום ופי הטבעת.
  • ישיבה ממושכת על האסלה ביחד עם מאמץ מוגבר בזמן היציאה, עשויים להגביר את הלחץ של כלי הדם של הטחורים.
  • השמנה.
  • שלשולים, אקוטיים או כרוניים.
  • סרטן המעי הגס.
  • ניתוח בפי הטבעת.
  • פגיעה בחוט השדרה, חוסר יציבות ועמידה לא זקופה.

מה הם סימפטומים של טחורים

כאבים הם הסיבה השכיחה ביותר לתלונות באזור פי הטבעת. הסימפטומים השכיחים ביותר  הם דימום ללא כאבים, גרד בפי הטבעת, כאבים ברקטום בזמן היציאה ולאחריה, נפיחות ותחושת גוש בפי הטבעת.

חשוב לזכור שהימצאות של דם בצואה או דם בפי הטבעת הוא לא נורמלי ויש צורך לבדוק האם זוהי סיבה סבירה יחסית כמו טחורים, או סיבה רצינית יותר שיכולה לגרום לסכנת חיים. במצבים מסוכנים הדימום נובע מכיב קיבה, דלקת, מחלות מעי דלקתיות וגידולים.

אם יש בעיה של דימום רקטלי חשוב לפנות מיד לרופא המטפל או לחפש טיפול רפואי דחוף. במיוחד חשוב שאנשים אשר נוטלים תרופות לדילול הדם ייגשו מיד לרופא במקרה של דימום מפי הטבעת.

כאשר טחורים פנימיים הופכים להיות דלקתיים, הם יכולים לגרום לנפיחות. זה כשלעצמו אינו גורם לכאב, מה שגורם לכאב הוא הקושי במעבר הצואה עקב היצרות המעבר במעי. עם זאת, טחורים נפוחים יכולים גם לגרום להתכווצות שרירים המקיפים את הרקטום ואת פי הטבעת וכך לגרום לכאב, במיוחד אם הם בולטים. הגוש יכול להיות מורגש על הסף האנאלי.
טחורים פנימיים יכולים להיקרש וגם זה יכול להוביל לכאבים עזים.

טחורים פנימיים–

אינם מורגשים ובנוסף הינם בלתי נראים, אך מעבר צואה הכרוך במאמץ יכול לפגוע ולגרום אף לדימום. במקרה כזה ניתן להבחין בדם בהיר על נייר הטואלט. מאחר וממברנות התאים הפנימיים בפי הטבעת חסרות רגישות לכאב,אלו בד"כ לא יגרמו לאי נוחות. לעיתים, מאמץ בזמן צואה יכול לדחוף טחורים פנימיים דרך פתח פי הטבעת. אם הם נשארים מנותקים מהמקום, זה יכול לגרום לגירוי ולכאבים. ככל שהצואה קשה יותר כך הנזק יהיה גדול יותר ובהתאמה גם רמת הכאב הנגרמת  תעלה. טחורים פנימיים מדורגים על ידי רמת המעלות של הצניחה מתחת לקו הסרקי בתוך התעלה האנאלית.

דרגה 1:  פנימיים עם בליטות לתוך התעלה, אך ללא צניחה או נפילה לגמרי לתוך זה. עלולים לדמם.

דרגה 2: פנימיים הבולטים מעבר לסף האנאלי בזמן מאמץ לפעולת מעיים או במעבר של גזים. הם חוזרים למצבם התקין באופן ספונטני.

דרגה 3: עשויים לבלוט מעבר לסף האנאלי גם ללא כל מאמץ. הם דורשים סבלנות בכדי לדחוף אותם פנימה באופן ידני.

דרגה 4: פנימיים שנשארו ובלטו או שצנחו ונמצאים בסיכון לפקקת או חניקה. בסוג זה   יש צורך להפעיל את השרירים של פי הטבעת שנכנס לעיוותים.

כאשר יש טחורים מודלקים, יכולה להיווצר דליפת ריר שעלול לגרום לדלקת של העור מסביב לפי הטבעת, שגורמת לצריבה וגרד. יש צורך להבדיל בין גורמים אחרים לגירוד, כגון זיהומים וטפילים כמו תולעי מעיים. הכי חשוב, לשים לב לדם בצואה ולא להתעלם ממצב זה, כי זהו סימן שיכול להעיד על סרטן המעי הגס או על גידול סרטני בפי הטבעת, בייחוד כשמדובר בגרד בפי הטבעת או בדימום חזק.

טחורים חיצוניים –

הם כואבים. הם מתנהגים בצורה שונה מכיוון שהם מכוסים ע"י "עור רגיל" ויש להם סיבי כאב הקשורים אליהם. הם פקוקים מתרחשים כאשר עורק בסיסי נפגע או נחסם ונוצרים קרישים בתוך אותם טחורים הגורמים לכאבים עזים ולמתיחה של העור המכסה את אותם טחורים. לעיתים מצטבר דם  שהופך לקריש דם. מצב זה עלול לגרום לכאבים חמורים, נפיחות ודלקתיות באזור. כאשר האזור המגורה ורגיש ייתכן דימום וגירוד מקומי. צואה גושית יכולה להיות כואבת וקשה והיא מורגשת בפי הטבעת. טחורים חיצוניים יכולים להיות מורגשים על הסף האנלי ויכולים לגרום לקשיים בניקוי לאחר פעולת מעיים, מה שיכול להוביל לזיהומי עור משניים.

דרכי אבחון טחורים

התסמינים השכיחים  כוללים גרד, גרד בפי הטבעת, כאב, הרגשה של גוש בפי הטבעת ודימום. האבחנה תיעשה ע"י שימוש בהיסטוריה רפואית ובדיקה גופנית. ההיסטוריה הרפואית של המטופל אמורה להתמקד בתסמינים הכוללים: עצירות, יציאות קשות, ומאמץ בזמן היציאות. ניתן לחפש סיבות אחרות לדימום רקטלי, כולל גידולים, מחלות מעי דלקתיות ודימום במערכת העיכול.

כשיש חשד להימצאות טחורים, הבדיקה הגופנית מבוצעת כדי לאשר את האבחנה וכוללת בדיקה רקטלית שבה משתמשים באצבע בכדי לחוש את הגושים או מסות לא נורמליות. חשוב לציין, כי לא תמיד ניתן להרגיש את הטחורים הפנימיים. במידה שחשים בכאב או בנפיחות אינטנסיבית ניתן לדחות את הבדיקה הרקטלית.

בנוסף, טחורים ועצירות יכולים להיות קשורים לבקיעים או סדקים אנאליים בעור שמסביב לפי הטבעת. בזמן הבדיקה הרקטלית הכאב והעווית מאוד לא נוחים.אם לא ניתן מאיזושהי סיבה לבצע את הבדיקה הרקטלית בעיקר בגלל הדימום הרקטלי  ניתן לבצע בדיקת סיגמואידסקופיה או קולונוסקופיה שמתבצעת ע"י החדרת צינורית שמוארת בקצה שלה לצורך הסתכלות על פי הטבעת. הליכים אלה בדרך כלל מבוצעים ע"י גסטרואנטרולוג או כירורג.

כמו כן, ניתן יהיה לבצע בדיקות דם אם יש צורך בהתאם למצב. אם קיים דם בצואה קיים, תוצאות בדיקות ספירת הדם יראו כי רמת תאי הדם האדומים נמוכה. בדיקה שונה תתבצע למטופלים אשר נוטלים מדללי דם למיניהם וזאת בהתאם למצבם.

טיפול בטחורים

ללא קשר לגודל  או לנפיחות, אין צורך בטיפול אם לא קיימים תסמינים בעייתיים. מניעת טורים היא הטיפול היעיל ביותר. תזונה נכונה, שמירה על היגיינה ושמירה על לחות של המקום חשובות מאוד על מנת לשמור ולעזור לפעילות מעיים תקינה. לחולים שסובלים מעצירות מומלץ להשתמש ברכיבי תזונה שעשירים בסיבים, בכדי לגרום ללחות נאותה וליציאת צואה נורמלית ככל שיידרש.

בכדי לגרום פעולת מעיים תקינה לעיתים תכופות, ייתכן ותידרש התאמת תזונה מתאימה ושימוש בתרופות נוגדי שלשול. אמצעי מניעה אלו עלולים להקטין את כמות המאמץ שנדרש בזמן פעילות מעיים ובכך להקטין את הלחץ בתוך כלי הדם למניעת נפיחות. ברגע שמתפתחים תסמינים קיים מגוון רחב של אפשרויות טיפול , בהתאם למצבם וחומרתם.

ניתן להקל באופן זמני על כאבים מתונים עזרת שינויים מסוימים באורח החיים:

טיפולים מקומיים לטחורים–

מריחת קרמים ופתיליות המכילות הידרו קורטיזון, או שימוש בפדים. שמירה על היגיינה באזור פי הטבעת– יש לעשות אמבטיה או מקלחת חמה יומית ע"מ לנקות ביסודיות את האזור. אין צורך בסבון, מאחר והוא יכול לעיתים להחריף את הבעיה. יש לייבש בעדינות עם מייבש שיער לאחר הרחצה ולא עם מגבת בכדי למנוע לחות וגירוי מקומי.

טבילה באמבטיה חמה–

יש לעשות זאת מספר פעמים ביום.

קומפרסים קרים –

ניתן לשים קומפרסים קרים באזור פי הטבעת כדי להקל על הגירוי והנפיחות. לנגב עם נייר טואלט לח או רטוב ולא יבש – על מנת לעזור להשאיר את אזור פי הטבעת נקי לאחר יציאה, יש להשתמש בנייר טואלט לח או רטוב שלא משלב בושם או אלכוהול.

טיפול בטחורים על ידי תרופות:

אם הם מהווים חוסר נוחות מסוימת, ניתן למרוח קרמים, משחות או פדים המכילים גורמים אנטי דלקתיים (הידרו קורטיזון). טיפול מקומי זה בשילוב עם אמבטיה חמה מדי יום יכול להקל על הסימפטומים.ניתן ליטול אספירין, איבופרופן או אצטמינופן באופן זמני כדי להקל על אי הנוחות.

ניתוח טחורים:

במידה ונוצר קריש דם באזור, הרופא יכול להוריד בקלות את קריש הדם ע"י חיתוך פשוט, שיביא להקלה מזורזת.

בדימום עקשני ובטחורים כואבים, יש לטפל בצורה הבאה:

קשירת רצועת גומי –

קשירת רצועות גומי סביב בסיס טחורים פנימי, כדי לעצור את המחזוריות ולגרום לטחורים לנשור מעצמם. פרוצדורה פשוטה זו נעשית בחדר הרופא ואפקטיבית לאנשים רבים.

הטרשה –

הזרקת חומר הגורם לניוון כלי הדם וכיווץ הטחורים.

אור אינפרה אדום –

משתמשים בפרוצדורה זו לצריבת כלי הדם.

ניתוח כריתת טחורים –

במידה ואף אחת מהפרוצדורות האחרות לא הצליחה לפתור את בעיית הימצאותם ובמידה וקיימים טחורים גדולים, הרופא יבצע ניתוח להסרת הרקמה. הפעולה נקראת כריתת טחורים. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית בשילוב עם משכך כאבים, הרדמת עמוד השדרה או הרדמה כללית. כאשר חשים באי נוחות לאחר הפרוצדורה הניתוחית, ניתן להשתמש בתרופות להקלת הכאב. טבילה באמבטיה חמה יכולה גם כן להקל על אי הנוחות.

כריתת טחורי הידוק ((Stapling hemorrhoidectomy –

פרוצדורה זו חוסמת את זרימת הדם אל הרקמה (טכניקה חדישה יחסית). המנתח ממקם מחדש את הרקמה, ועל ידי כך מופחתת זרימת הדם אל הרקמה, דבר הגורם להתכווצות.

בדיקות ואבחון טחורים

אבחון טחורים חיצוניים ע"י צפייה בלבד הינו פשוט. כאשר מדובר בטחורים פנימיים, יהיה צורך בבדיקה ידנית (בדיקה רקטלית), אך אפילו בדיקה זו בעייתית מבחינת אבחון כאשר מדובר במקרה של טחורים עדינים.במקרה שיש קושי באבחון תתבצע בדיקת סיגמוידסקופיה (בדיקת החלק התחתון של המעי הגס והחלחולת).על מנת לשלול אפשרות של דימום ממקור אחר ולא מפי הטבעת, ניתן לבצע בדיקה מקיפה יותר הנקראת קולונוסקופיה שבעזרתה ניתן לצפות בכל המעי הגס ע"י צינור גמיש ודק שבסופו מצלמת וידאו קטנה.

מניעת טחורים

דיאטה עתירת סיבים –

יש לאכול יותר פירות, ירקות ודגנים מלאים. אכילת סיבים מרככת את הצואה ומגדילה את נפחה, מה שיוריד את המאמץ והלחץ על הורידים.

שתייה מרובה של נוזלים – כמות הנוזלים אותה יש לצרוך תלויה בגיל, מין, מצב בריאותי, רמת פעילות גופנית ופקטורים נוספים. בעת הטיפול  יש חשיבות להקפיד על שתייה מרובה על מנת לרכך את הצואה.
סיבים תזונתיים כתוסף תזונה – במידה ולוקחים תוסף סיבים יש לצרוך לפחות 8 כוסות מים במקביל במשך היום, אחרת הסיבים עלולים לגרום להחמרת המצב .

פעילות גופנית–

יש לבצע פעילות גופנית על מנת להוריד את הלחץ על הורידים, שיכול להיווצר מישיבה או עמידה ממושכת, וזאת בכדי למנוע עצירות. פעילות גופנית גם יכולה לעזור לרדת במשקל.
הימנעות מישיבה או מעמידה ממושכת – ישיבה או עמידה ממושכת ובמיוחד ישיבה תכופה ומאומצת על האסלה יכולה להגדיל את הלחץ על הורידים בפי הטבעת.

לא להתאמץ במהלך יציאה –

התאמצות ועצירת הנשימה גורמות ללחץ גדול יותר על הורידים בחלק התחתון של החלחולת.
לא לדחות דחף לשירותים– התאפקות מובילה לכך שהצואה מתייבשת וקשה לה יותר לעבור דרך החלחולת ופי הטבעת.

סיכום

הם רקמה נורמלית שנמצאת תמיד בגופנו, אך ברגע שהיא מתחילה להתנפח, להיות מודלקת או לדמם היא הופכת למקור לדאגה. יש סיכוי של 50% לחזרת טחורים לאחר הטיפול בפרוצדורה לא ניתוחית, בעוד ששיעור ההישנות של טחורים לאחר ניתוח  הוא רק 5%.

המטרה העיקרית היא לשלוט בדלקת  ע"י שמירה על תזונה נכונה ומאוזנת ושמירה על לחות, כך שלא יידרש לבצע ניתוח. מכאן ניתן להסיק שטחורים הם מצב שהוא לכל החיים. טחורים ניתנים להיות בשליטה אך לא ניתנים לריפוי מלא.

שם בלטינית: Anorum
שם באנגלית: Hemorrhoids
מערכת שנפגעה: פי הטבעת, הרקטום
שמות נוספים: טחורים

דילוג לתוכן