הרפס, בלועזית: Herpes Virus, זהו וירוס הקיים במגוון סוגים, אשר יכולים לגרום למחלות קלות יחסית, אך כמו כן עלולים לגרום למחלות קשות. מדבק מאוד, ובלתי אפשרי להיפטר ממנו לגמרי. הנגיף קיים בגוף ומשפיע עליו גם כאשר לא ניתן לראות את ההתפרצויות.
אופן השימוש:
מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה.
אופן השימוש באופן כללי: קיירטיב וי 1-2 כמוסה 3 פעמים ביום.
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
הרפס סימפלקס (Herpes Simplex Virus)
הנגרם ע"י הנגיף מסוג 1 (Herpes Simplex 1) מועבר ברוב המקרים כבר בילדות ע"י מגע מקרי בין אדם לאדם, חודר דרך העור ומגיע לעצבים, שם הוא נשאר במצב רדום עד הפעלתו בשלב מאוחר יותר.הוירוס מתבטא בצורת פצעי קור ושלפוחיות חום בפה ובסביבתו.
הרפס גניטלי (Genital Herpes)
נגרם לרוב ע"י וירוס 2 (Herpes Simplex 2). הוירוס מדבק מאוד כאשר הוא מופיע כפצעים על איברי המין, ומתפשט באמצעות מגע בין אדם לאדם בעת קיום יחסי מין וגינליים, אנאליים או אוראליים. הרפס גניטלי מוכר גם בצורות של הרפס וגינלי, באיבר המין.
חשוב לציין כי ניתן להידבק גם כאשר לא מופיעים סימנים כלל, וכן כי במקרים מסויימים אפשר אף להידבק במגע עם העיניים והעור.
אינו מדבק בד"כ בעת שימוש בחפצים משותפים, כיוון שהנגיף רגיש מאוד לסביבה החיצונית והוא מת כאשר הוא מחוץ לגוף. ניתן להידבק בוירוס בעת שימוש בעזרים.
סוגי הרפס
HHV1 – הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV1).
וירוס הרפס סימפלקס 1 (Herpes Simplex 1) הוא הגורם להיווצרות פצעי קור סביב הפה, ועשוי גם לגרום לזיהום באיזור איברי המין, הנקרא הרפס גניטלי. בדרך כלל מועבר באמצעות מגע אוראלי באיברי מין. הזיהום מדבק המועבר בדרך כלל במגע בין אדם לאדם, אך גם דרך שימוש בכלי אוכל משותפים, סכיני גילוח ושימוש במגבת שהשתמש בה אדם עם נגע הרפס פעיל.
HHV2 – וירוס הרפס סימפלקס מסוג 2 (HSV2).
הרפס 2 בדרך כלל גורם להיווצרות הרפס גניטלי, כמו כן עשוי לגרום להיווצרות פצעי קור באזור הפנים. מדבק? והרפס סימלפקס 2 (Herpes Simplex 2) מדבק ומתפשט על ידי מגע בין אדם לאדם, כאשר המסלול העיקרי להעברת הוירוס הינו דרך מגע מיני, כיוון שהוירוס אינו שורד זמן רב מחוץ לגוף.
HHV3 – וירוס זוסטר (Herpes Zoster Virus, Shingles)
בשמו העברי שלבקת חוגרת, נגרם ע"י נגיף (Varicella Zoster Virus (VZV אשר גורם לאבעבועות רוח וכמו כן עלול לגרום לזיהום חוזר ונשנה על העור. הוירוס מדביק תאי עור ותאי עצב, ועלול גם להישנות לאורך מסלולי סיבי עצב ולגרום לפצעים מרובים באזורים בהם סיבי עצב יסתיימו בתאי עור.
הוא בדרך כלל הרבה יותר חמור מהישנות של הרפס סימפלקס.
הנגעים מופיעים כצבר בצורת חגורה, בצד אחד של הגוף, ולעתים קרובות מלווים בגרד, עקצוץ ואפילו מתבטאים בכאב חמור. ריפוי מתרחש בדרך כלל בין 2 עד 4 שבועות ועלול להשאיר צלקות.
רוב האנשים שחוו שלבקת חוגרת, לא יחוו אותה פעם נוספת. רוב האנשים שסובלים משלבקת חוגרת פעם לא חווים את זה שוב.
HHV4 – וירוס אפשטיין בר
הינו הגורם העיקרי למחלת הנשיקה או בשמה הלועזי מונוקלאוזיס. זהו זיהום מדבק מאוד המועבר דרך רוק, שיעול, התעטשות, או שימוש משותף בכלי אוכל.
HHV5 – וירוס ציטומגלווירוס – (CMV (Cytomegalovirus,
גורם נוסף למחלת הנשיקה. כמו כן הוירוס עלול לגרום לצהבת, וליצור בעיות אצל תינוקות. אצל אנשים עם מערכת חיסונית בריאה הווירוס לא יכול אפילו לגרום לתסמינים. CMV מועבר בדרכים שונות כגון: מגע מיני, הנקה, עירויי דם והשתלת איברים. בנוסף הוא אחד הסיבוכים הקשים ביותר של מחלת האיידס. זה עלול להוביל לשלשולים, בעיות ראייה חמורות (כולל עיוורון), זיהומים של הקיבה והמעיים ואף למוות.
HHV6 – וירוס הגורם להיווצרות אדמדמת,
שהיא מחלה ויראלית, המתבטאת בתפרחת ורודה וחום גבוה אצל ילדים קטנים. כמו כן הווירוס גורם למגוון של מחלות המלוות בחום בקבוצת הגיל הזו. מקרים רבים של הדבקה בוירוס זה בגיל הינקות, מתבטאים בפרכוסים הקשורים לחום (פרכוסי חום(
HHV7 – הוירוס הזה גם כן גורם להיווצרות אדמדמת.
וירוס זה כמו שאר הוירוסים, הוא כל כך נפוץ, כך שרוב האנשים נדבקים בו בשלב מסוים, בדרך כלל בשלב מוקדם בחיים. לא ברור האם יש השפעות קליניות נוספות.
HHV8 – הוירוס התגלה לאחרונה בגידולים הנקראים (Kaposi's Sarcoma (KS.
מדובר בגידולים סגלגלים נדירים מאוד, המופיעים בעור וברקמות של אנשים החולים באיידס. קשה מאוד לטפל בגידולים אלו באמצעות תרופות. HHV8 עלול גם לגרום לסוגי סרטן אחרים, כולל לימפומות מסוימות (סרטן בבלוטות הלימפה), הקשורות לאיידס.
גורמים / סיבות להיווצרות הרפס
פצעי קור נגרמים בד"כ על ידי נגיף הרפס סימפלקס 1.
גורמים להתפרצות פצע קור כוללים:
- סערת רגשות או מתח נפשי.
- פגיעה באזור הנגוע.
- קרני שמש חזקות.
- עייפות ותשישות.
- פצעי קור עלולים להיגרם גם ע"י נגיף הרפס סימפלקס מסוג 2 (, לאחר קיום יחסי מין אוראליים עם אדם אשר לו הרפס גניטלי.
גורמים להיווצרות הרפס גניטלי:
הרפס גניטלי (הרפס באיבר המין) נגרם על ידי וירוס סימפלקס מסוג 1 (Herpes Simplex 1) ווירוס הרפס 2 (Herpes Simplex 2).
ברגע שאדם נדבק בנגיף הוא עלול להתפרץ אצלו מדי פעם. ישנם גורמים שונים האחראיים
להישנות וירוס ההרפס והם כוללים:
- לחץ.
- מצבי חולי.
- ניתוח באיברי המין.
- שתיה מרובה של אלכוהול.
- חשיפה לקרינה אולטרה סגולה.
- חיכוך איברי המין בעת קיום יחסים.
- מערכת חיסונית חלשה, כתוצאה למשל מטיפולי כימותרפיה למחלת הסרטן או מחלות אחרות הגורמות להיחלשות של המערכות.
גורמי הסיכון להידבקות בוירוס הרפס גניטלי:
מגדר – בעת קיום יחסי מין, נשים נדבקות בקלות יותר מאשר גברים.
קיום יחסי מין עם בני זוג רבים – מגדיל את הסיכוי להידבק בנגיף.
סימפטומים של הרפס
תסמינים של הוירוס בשפתיים ובפה:
- שלפוחיות קטנות מלאות בנוזל צהבהב צלול, הנמצאות על אזורים אדומים וכואבים בעור. השלפוחיות עלולות להתמזג לשלפוחית אחת גדולה יותר. לאחר תקופה, שלפוחיות, פצעים או נגעים יכולים להופיע שוב בשל הפעלה מחדש של נגיף הרפס סימפלקס כתוצאה ממחלה או מתח.
- גרד,
- אי נוחות או כאב באזורים של שלפוחיות ופצעים.
- בלוטות לימפה נפוחות בצוואר.
- כאב גרון.
- חום.
תסמינים של הרפס גניטלי:
ישנם אנשים שנדבקים בחיידק וכלל לא יודעים שנחשפו לנגיף, כיוון שברוב המקרים לא מופיעים סימנים.כאשר מופיעים תסמינים, עלולים להחשיב אותם כמצב רפואי אחר ולא לקשר אותם החיידק.
תסמינים מוקדמים של הרפס גניטלי עשויים להופיע 2-6 ימים לאחר החשיפה, ויכולים לכלול:
- כאב, רגישות או גירוד איברי המין או פי הטבעת.
- תחושה כללית של חולשה.
- ירידה בתיאבון.
- כאבי שרירים.
- כאב ראש.
- חום.
סימפטומים מאוחרים יותר של הרפס גניטלי עשויים להופיע 2-3 שבועות לאחר החשיפה, ויכולים לכלול:
- צמרמורות.
- עייפות.
- חום.
- בלוטות לימפה נפוחות.
- הפרשות יוצאות דופן מהנרתיק.
שלפוחיות שמתפתחות לנגעים כואבים או פצעים שנמשכים כשבועיים. קבוצות של שלפוחיות המופיעות באזורים שנחשפו לנגיף הרפס סימפלקס. אצל נשים עשוי להופיע בצורת וגינלי, כלומר בפות, בנרתיק, בצוואר הרחם, בירכיים, בישבן או בפי הטבעת. אצל גברים עשוי להופיע בצורת בפין ו/או באשכים, כמו גםבאזור הירכיים, בישבן או בפי הטבעת.וירוס, כמו גם פצעי, עלולים להופיע במקומות נוספים כגון:
- בפה.
- בלשון.בשפתיים
- בחניכיים.
- בעין
- בידיים ובאצבעות.
- באף.
- בגרון.
סיבוכים של וירוס הרפס
הסיבוכים האפשריים כתוצאה מהידבקות בוירוס הרפס:
בהריון – תינוקות הנולדים לאימהות הנגועות עלולים להיחשף לנגיף בזמן הלידה, כתוצאה מכך עלול להיגרם להם נזק מוחי, עיוורון או במקרה הגרוע ביותר זה עלול להסתיים במוות. לידה בניתוח קיסרי מורידה את הסיכוי להידבקות בנגיף.
בעין – דלקת של הקרנית והלחמית בעין.
הגדלת הסיכון להעברת מחלת מין אחרת או הידבקות בה. דלקת בחלק התחתון של עמוד השדרה והעצבים שמסביב, אשר גורמת לאי יכולת מתן שתן, עצירות ואובדן תחושה בשרירי הרגליים. וירוס הרפס סימפלקס הכוללאת סוג 1 ווירוס 2 עלולים לגרום לאנשים, בעלי מערכת חיסונית חלשה, להידבק במחלות הפוגעות באיברים רבים כמו למשל דלקת המוח הנקראתEncephalitis דלקת קרום המוח עשויה להתפתח במקרים נדירים. מדובר בזיהום של הנוזל הצרברלי והרקמות המצויים מסביב למוח ובעמוד השדרה (Meningitis). עלולה להיווצר דלקת בשכבה הפנימית של פי הטבעת (Proctitis). דלקת זו עשויה להתפתח בעיקר אצל גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
זיהום כללי המופיע בד"כ אצל אנשים עם מערכת חיסונית לקויה. הכולל זיהום ויראלי בכבד, בריאות ובפרקים. בעיות בשלפוחית השתן עקב התפתחות של זיהום שנמצאים באזור השופכה. עלולה להיווצר נפיחות באזור לכמה ימים ומכאן שיהיה צורך בהחדרת קטטר לניקוז הנוזלים מהשלפוחית.
התפשטות אקזמה על חלקים נרחבים בעור. זיהום בקנה הנשימה.
אבחון הרפס
בדיקות לאבחון הרפס גניטלי:
בדיקת נוגדנים –
בבדיקה זו ניתן לראות, תחת המיקרוסקופ, נוגדנים שזורחים כאשר הם נמצאים בנוכחות של נגיף ההרפס. באמצעות בדיקה זו ניתן לדעת באיזה סוג מדובר – הרפס 1 (Herpes Simplex 1) או הרפס 2 (Herpes Simplex 2).
בדיקת דם PCR (תגובת שרשרת של פולימראז) –
בדיקה נפוצה ומדויקת להימצאות חלקיקי ה-DNA של הוירוס.
בדיקת תרבית תאים –
לקיחת תרבית מהפצע ובדיקתה תחת מיקרוסקופ.
בדיקת PCR ובדיקת תרבית תאים מראות אם אדם נדבק בנגיף בשלב כלשהו בחייו, אך לא יכולות להראות מתי הוא נחשף. יכול להיות בגוף במצב רדום במשך שנים עד אשר הוא מתפרץ. כמו כן גם יכול להיות שהוא לא יתפרץ אך עם זאת האדם הנגוע בו עלול להיות מדבק בעת מגע מיני. הנוגדנים מופיעים בדם רק לאחר כמה שבועות, ולכן כאשר מתקבלת בבדיקה תוצאה שלילית, זה גם יכול להיות כי הפצעים כבר החלימו או שההדבקה התרחשה לאחרונה.
טיפול בהרפס
מטפלים ברוב המקרים באמצעות תרופות למריחה חיצונית (כגון משחה ) או תרופות ללקיחה אוראלית – דרך הפה. לעומת זאת במקרה של דלקת במוח יש לנקוט בטיפול תוך ורידי. חלק ממקרי ההרפס הם קלים וייתכן כי לא יהיה צורך בטיפול.
תרופות אנטי ויארליות כגון: (acyclovir (Zovirax), famciclovir (Famvir), and Valacyclovir (Valtrex
משמשות לטיפול באנשים הסובלים מהתפרצות קשה או מתמשכת , או אנשים עם בעיות במערכת החיסונית וכן אנשים שלהם הישנות תכופה של המחלה .אין טיפול שיכול לרפא את החיידק, אך עם זאת ישנן תרופות שעשויות לסייע במניעה או בקיצור משך המחלה. כמו כן, טיפול תרופתי יומי עשוי להפחית את הסיכוי להעברת הנגיף בין האחד לשני. בהופעה של הרפס גניטלי הטיפול יהיה תלוי מקרה, כלומר תלוי אם מדובר בחשיפה ראשונית או בהתפרצות חוזרת. במקרה הראשון יהיה צורך לפנות לרופא, אשר ירשום תרופות אנטי ויראליות כגון אציקלוביר (Aciclovir), אשר האפקטיביות שלו תקפה כל עוד לוקחים אותו כראוי לפחות 5 ימים, או כל עוד מופיעים פצעים חדשים. אך יש לציין כי התרופה אינה משמידה את הוירוס לחלוטין. ישנן תרופות אנטי ויראליות נוספות בשימוש כגון: Famciclovir ו- Valaciclovir. במקרה השני לעומת זאת, כאשר ההרפס מתפרץ שוב ושוב, יהיה צורך לפנות לרופא או למרפאה המטפלת במחלות מין.
מניעת הרפס
כמעט בלתי אפשרי להתגונן מפני העברה של וירוס הרפס בפה, כמו גם מוירוס הרפס בשפתיים (הרפס שפתיים), מכיוון שזה יכול לעבור בכל מגע מקרי בין אנשים. הנגיף עלול להדביק גם כאשר לא נראים סימפטומים של התפרצות. אנשים הסובלים מנגע פעיל של הרפס, צריכים להימנע ממגע עם אוכלוסיות בעלות סיכון גבוה להדבקה ולפיתוח סיבוכים קשים יותר של הרפס, כגון תינוקות, ילדים ואנשים עם מערכת חיסונית חלשה. הרפס גניטלי מדבק מתחילת הופעת הסימנים הראשונים של עקצוץ וצריבה עד אשר הפצעים מגלידים לגמרי. עדיף להימנע מיחסי מין בתקופות שבהן הווירוס פעיל. עם זאת, חשוב לדעת כי הרפס מדבק גם כאשר לא מופיעים התסמינים.
יש לנקוט בכמה אמצעי זהירות על מנת למנוע העברה של הרפס גניטלי:
שימוש בקונדום לטקס –
הוכח כאמצעי מניעה המפחית באופן משמעותי את הסיכון להעברת מחלות מין. קונדום לטקס נוטה פחות להחליק או להיקרע מאשר קונדום שעשוי מפוליאוריטן. קונדומים טבעיים העשויים מעור של בעלי חיים לא מגנים מפני הרפס סימפלקס, מכיוון שוירוס זה מסוגל לחדור דרכם.
שימוש בחומר סיכה על בסיס מים – שימוש בחומרי סיכה בעת קיום יחסי מין עשוי לסייע במניעת חיכוך, אשר גורם לגירוי בעור ובכך מגביר את הסיכון להדבקה. יש להשתמש בחומרי סיכה על בסיס מים בלבד (ג'ל KY, Astroglide ,AquaLube וגליצרין), כיוון שחומרי סיכה על בסיס שמן (כמו וזלין, קרם גוף ושמן בישול) עלולים להחליש את הלטקס.
הימנעות משימוש בקוטלי זרע –
עדיף לא לעשות שימוש בקונדומים משומנים מראש עם קוטלי זרע או שימוש בקוטלי זרע שבאים בצורות אחרות כגון בקצף או ג'ל. המרכיב הפעיל הסטנדרטי בקוטלי זרע הוא Nonoxynol-9, אשר עלול לגרום לגירוי באזור איברי המין, וכך קל יותר להידבק בוירוסובמחלות מין אחרות. שימוש בסכר שיניים למין אוראלי. הגבלת מספר הפרטנרים המיניים.
הימנעות מנגיעה בשלפוחית או בפצע בזמן התפרצות –
על מנת להפחית את הסיכון להעברת הנגיף לחלק אחר בגוף , יש להימנע מנגיעה ישירה באזור הנגוע. בכל מקרה של נגיעה ישירה יש לשטוף מיד את הידיים במים חמים וסבון. הוירוס לא שורד זמן רב מחוץ לגוף, אך עם זאת רצוי לנגב את מושב האסלה ולא לחלוק מגבות לחות, אפילו שסיכויי ההדבקה באופן זה נמוכים ביותר.
מילת גברים –
מחקרים הוכיחו כי, ברית מילה עשויה להפחית את הסיכון להידבקות סימפלקס 2, בוירוס הפפילומה האנושי (HPV) וכן בנגיף האיידס. עם זאת, ברית מילה אינה מונעת באופן מוחלט העברה של מחלות במגע מיני, כלומר עדיין יש צורך בשימוש באמצעי מניעה רלוונטים. ניתוח קיסרי לאישה עם הרפס בהריון – מומלץ לבצע ניתוח קיסרי, על מנת להקטין את הסיכון להדבקת היילוד בעת הלידה.
שם באנגלית: Herpes
טעות נפוצה: Herps
שמות נוספים : שלבקת, שלבקת חוגרת
מערכת שנפגעה: עור