אולקוס ידוע גם בשמות כיב קיבה או כיב פפטי. אולקוס הוא פצע ברירית הקיבה או התריסריון הגורם להופעת כאבי בטן, דימום וסימפטומים אחרים במערכת העיכול. אולקוס הוא חור או פגיעה בציפוי המגן של הקיבה, התריסריון, המעי הדק או המעי הגס. האזורים הנפגעים הם האזורים הבאים במגע עם חומצות קיבה ואנזימים או חשופים לתרופות או רעלים. כיב (אולקוס) בתריסריון שכיח יותר מאשר כיב בקיבה. נדיר יחסית הוא כיב בוושט, כיב בוושט הוא תוצאה של שימוש מופרז באלכוהול, תרופות, כימותרפיה או צרבת ממושכת.
אופן השימוש:
מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה.
אופן השימוש באופן כללי: קלטיב – 1 כמוסה 3 פעמים ביום לפני הארוחה.
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
אולקוס תסמינים
- כאבי בטןעם תחושת צריבה או כרסום
- כאב המופיע כשעתיים עד שלוש שעות לאחר האכילה
- כאב חזק יותר במצב של קיבה ריקה
- כאב חזק יותר בלילה
- צרבת
- קשיי עיכול
- גיהוק
- בחילות
- הקאות
- חוסר תיאבון
- אובדן משקל
אם אתם נתקלים באחת מהתופעות הבאות,
המצב מעיד על החמרה שדורשת בדיקה רפואית לשלילת אולקוס:
- עלייה פתאומית בחומרת הכאב בבטן.
- הקאות של דם או של חומר שנראה כמו בוץ בצבע חום.
- דם בקיבה או צואה שחורה.
אולקוס גורמים
הציפוי הפנימי של הקיבה מוגן בדרך כלל מפני ההשפעות המזיקות של חומצה בקיבה. כאשר הגנה זו נכשלת נוצרים כיבים.
כיבים נוצרים בכמה דרכים:
הליקובקטר פילורי – סוג של חיידקים. אורגניזם זה מחליש את הציפוי המגן של הקיבה בחלק הראשון של המעי וכך מיצי העיכול מכרסמים את הרירית שמצפה את דופן הקיבה. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (כמו איבופרופן אדוויל, מוטרין, נפרוקסן). יש לעדכן את הרופא המטפל בשימוש לטווח ארוך בשימוש של נוגדי הדלקת.
גורמי סיכון לאולקוס:
- תורשה
- אנשים מבוגרים
- כאב כרוני מכל סיבה שהיא, כגון דלקת פרקים, פיברומיאלגיה, פגיעות לחץ חוזרות (כמו תסמונת התעלה הקרפלית), או כאב גב מתמשך, הגורמים לשימוש ארוך טווח באספירין או נוגדי דלקת.
- אלכוהול
- התעללות
- סוכרתעלולה להגביר את הסיכון להיחשף לחיידק הליקובקטר פילורי.
- סגנון חיים הכולל לחץ כרוני, שתיית קפה (אפילו נטול קפאין) ועישון, עלול לגרום לרגישות יתר לנזק.
עד אמצע שנות ה-80, הדעה הרווחת הייתה כי אולקוס נוצר כתוצאה ממתח, מנטייה גנטית שגורמת להפרשת חומצת קיבה מוגזמת ומהרגלי חיים, כולל אכילה כפייתית של מזונות עשירים ושומניים,
אלכוהול, קפאין וטבק) זה נראה כי השפעות כאלה תורמות להצטברות חומצות קיבה שגורמות לשחיקת הציפוי המגן של הקיבה, התריסריון או הוושט).
בעוד שהפרשת חומצת קיבה מוגזמת, בהחלט משחקת תפקיד בהתפתחות של כיבים,
תאוריה חדשה יחסית טוענת שזיהום חיידקי הוא הגורם העיקרי להיווצרות אולקוס.
מחקר שנערך מאז אמצע 1980 הוכיח באופן משכנע, כי התסמינים של חיידק הליקובקטר פילורי
הם כיום בעלייה של יותר מ- 90% מכיבי תריסריון ובעלייה של 80% מ כיב קיבה.
ככל הנראה קיימים גורמים אחרים היכולים לתרום להיווצרות אולקוס.
שימוש יתר במשככי כאבים (כמו אספירין, איבופרופן ונפרוקסן),
צריכת אלכוהול שהורסת את הכבד ועישון, עלולים להחמיר את המצב ולקדם התפתחות כיב בקיבה או כיב בתריסריון.
מחקרים מראים כי…
- מעשנים כבדים נוטים יותר לפתח כיב בתריסריון מאשר אלה שלא מעשנים.
- אנשים ששותים אלכוהול הם רגישים יותר להיווצרות כיב בוושט.
- מי שנוטל אספירין בתדירות גבוהה לתקופה ארוכה, הוא בעל סיכוי גבוה יותר לפתח כיב בקיבה מאלה שלא.
מחקרים אחרים מראים
כי כיב קיבה נוטה יותר להתפתח אצל אנשים מבוגרים.
זה יכול להיות בגלל דלקת פרקים שהיא נפוצה בקרב הקשישים, הנוטלים מינון יומי של אספירין או איבופרופן לשם הקלה על כאבי המפרקים. גורם נוסף שיכול להיווצר עם התקדמות הגיל היא בעיה בשער הקיבה (השסתום שבין הקיבה והתריסריון) שנחלש ומאפשר זרימה של מיצי מרה עודפים
(תרכובת המיוצרת בכבד כדי לסייע לעיכול) לחלחל לתוך הקיבה ולשחוק את רירית הקיבה.
כמו כן, לאנשים עם סוג דםO יש סיכוי גבוה יותר לפתח כיב קיבה סרטני וזאת ללא כל סיבה נראית לעין. כיב בתריסריון נוטה להופיע אצל אנשים עם דם מסוג O מפני שהם לא מייצרים רירית תקינה בתריסריון.
אבחון אולקוס
ראשית, הרופא יבדוק את ההיסטוריה המפורטת של התסמינים וגורמי סיכון, כולל כמה זמן יש לך בעיות עיכול וכאבים, מה חוזק הכאב, אם יש עלייה במשקל לאחרונה, אילו תרופות (מרשם) אתה צורך, הרגלי עישון ושתייה, ואם למישהו במשפחה יש אולקוס.
במסגרת הבדיקה הגופנית, הרופא יבצע בדיקה יסודית של הבטן והחזה, כמו גם בדיקה רקטלית
כדי לחפש סימני דימום. בדיקת דם תיעשה במקרה ויש אנמיה. בדיקות אלו יוודאו כי אין דימום סמוי.
אם אין סימני דימום התסמינים הם קלים, הרופא ינסה תרופות להפחתת החומציות בקיבה. אם התסמינים נמשכים או מחמירים למרות התרופה, יש צורך בבדיקות נוספות.
סוגי הבדיקות שיבוצעו כדי לנסות לזהות אולקוס:
בדיקת בריום –
תקבלו לשתות נוזל גירי שנקרא בריום ולאחריו תצטרכו לעבור סדרה של צילומי רנטגן כדי לבדוק הימצאות כיב קיב בחלק העליון של מערכת העיכול.
אנדוסקופיה –
הרופא יכניס בזהירות צינור דק עם מצלמה זעירה בסופו (הנקרא אנדוסקופ) החל ממורד הגרון,
דרך הוושט אל הקיבה והתריסריון. האנדוסקופ מאפשר לרופא לבחון את מערכת העיכול ולקחת דגימת רקמה לצורך בדיקה, שתאשר את הימצאותו של חיידק הליקובקטר פילורי.
במידת הצורך, יהיה שימוש בטשטוש בעת הבדיקה.
בדיקות אחרות שניתן לבצע כדי לחפש הימצאות חיידק הליקובקטר פילורי כוללות: בדיקת דם,
בדיקת נוגדנים לאורגניזם זה, מבחן נשימה לאחר שתיית חומר הנקרא אוריאה ובדיקת צואה לחיפוש החיידקים.
מבין כל הבדיקות לזיהוי אולקוס, מבחן הנשימה הוא הכי פחות פולשני ובעל יכולת הצלחה של 95%.
פרוגנוזה וסיבוכים של אולקוס
בעזרת הטיפול המתאים אוקוס נרפא לרוב בתוך 6-8 שבועות. עם זאת הוא עשוי לחזור,
במיוחד אם חיידק ההליקובקטר פילורי אינו מטופל בצורה טובה.
סיבוכים של אולקוס כוללים:
דימום, ניקוב (קרע) של הקיבה או המעיים ועשויים להגיע עד חסימת המעי.
בעיות אלו יכולות להיות חמורות מאוד, ואפילו מסכנות חיים. דימום מתרחש אצל כ- 15% מהאנשים עם כיב פפטי. חסימה נוטה לקרות במקום שהבטן נפגשת עם המעי הדק.
אם יש כיב פפטי, בשלב הנפיחות יכולה להתרחש חסימה של מזון שעובר דרך מערכת העיכול.
התסמין העיקרי הוא תחושה של בחילה והקאות.
כיב קיבה מגביר את הסיכון לחלות בסרטן הקיבה.
החדשות הטובות הן, כי כיב קיבה וסיבוכיו הופכים להיות פחות נפוצים בשל מודעות האנשים אשר פונים לטיפול מוקדם, בעקבות סימפטומים ראשוניים של חיידק הליקובקטר פילורי או חשש מתסמינים של תרופות חזקות של ממשככי כאבים.
סיבוכים נוספים של אולקוס הם:
אנמיה, דימום רב, סרטן הקיבה, ולכן מי שסובל מכיבים צריך תמיד להיות במעקב על ידי
הרופא המטפל.
מניעת אולקוס
בכדי להימנע מנזק של תרופות, משככי כאבי (נוגדי דלקות) שעלולות ליצור פצע בקיבה,
יש צורך במציאת תרופות שונות או גישות חלופיות כדי להקל על כאבים בקיבה.
תרופה זו צריכה לכלול חוסם לקולטני מימן או מעכבי מימן, אשר מפחיתים את רמת החומציות בקיבה.
טיפול באולקוס
המטרה העיקרית בטיפול של פצע בקיבה היא להיפטר מהגורם הבסיסי להיווצרות כיב קיבה
(בעיקר זיהום בעקבות חיידק הליקובקטר פילורי).
להפחתת הסיכון להישנות התופעות נדרשות כמעט תמיד תרופות כדי להקל על הסימפטומים
ובגלל הצורך למגר ולטפל בחיידק ההליקובקטר פילורי.
יתכנו סיבוכים חמורים ועד סיבוכים מסכני חיים במקרים מסוימים של כיב פפטי, שעשויים להתפתח אם התרופות לא עוזרות.
שינוי בסגנון החיים, כולל ביצוע שינויים בתזונה, צמחי מרפא מסוימים, דיקור סיני, הומאופתיה
או כל טיפול אלטרנטיבי מועיל, לבד או בתוספת לטיפול הרפואי הרגיל.
למרבה המזל, כיב פפטי הוא קל יחסית לטיפול ובמקרים רבים ניתן לריפוי ע"י נוגדי חומצה ותרופות אחרות המפחיתות את כמות החומצה הנוצרת על ידי הקיבה.
טיפול טבעי באולקוס
שינויים בסגנון החיים בקרב חולי אולקוס כללו בעבר אכילת מזון תפל ואכילת כמויות קטנות של מזון בכל ארוחה.
כיום אנחנו יודעים שהטיפול המומלץ ע"י הרופאים באמצעים ואורח חיים תזונתיים הם אחרים:
הקפידו על תזונה עשירה בסיבים, בעיקר פירות וירקות.
זה עשוי להפחית את הסיכון שלכם לפתח כיב קיבה מלכתחילה ולזרז את זמן ההחלמה במידה וכבר יש לכם אולקוס.
מזונות המכילים פלבנואידים, כמו תפוחים, חמוציות, סלרי (כולל מיץ חמוציות), בצל ושום, עשויים לעכב את ההתפתחותו של חיידק הליקובקטר פילורי.
אנשים מסויימים עשויים למצוא, כי מאכלים חריפים יחריפו את מצב הסימפטומים שלהם.
שינוי בהרגלי העישון ושתיית אלכוהול.
צמצמו את צריכת הקפה, כולל קפה נטול קפאין, כמו גם משקאות מוגזים.
כל אלה עלולים להגדיל את רמת החומציות בקיבה.
רצוי להפחית מתח ולשם כך רצוי לשלב שימוש קבוע של טכניקות הרפייה, כגון יוגה, טאי צ'י, צ'י גונג,
או מדיטציה.
שיטות אלו עשויות גם לסייע להפחית את הכאב ולהפחית את הצורך במשככי כאבים חזקים.
המלצות לתזונה ולתוספי תזונה לחולי אולקוס
הטיפים הבאים לתזונה עשויים לעזור להפחית את סימפטומים של אולקוס:
- מזונות המכילים פלבנואידים, כמו תפוחים, חמוציות סלרי (כולל מיץ חמוציות), בצל, שום, תה עשויה לעכב את התפתחות חיידקי הליקובקטר פילורי.
- מזונות נוגדי חמצון, כולל פירות (כגון: אוכמניות, דובדבנים, עגבניות) וירקות (כגון: קישואים ופלפלים אדומים).
- מזונות עשירים בויטמינים וסידן (כגון: שקדים, שעועית, דגנים מלאים),
ירקות בעלי עלים ירוקים כהים (כמו תרד וכרוב) וירקות ים. - הימנעו ממזונות מזוקקים, כמו לחמים, פסטות מקמח לבן, סוכר.
- רצוי לאכול פחות בשר אדום ובמקומו לאכול בשר רזה, דגים החיים במים קרים,
טופו (סויה, אם אין אלרגיה) או שעועית כתחליף לחלבון. - שימוש בשמנים בריאים, כגון שמן זית או שמן צמחי.
- לצמצם או להימנע משימוש בחומצות שומן טרנס, שנמצאות בדברי מאפה מסחריים, כגון: עוגיות,קרקרים, עוגות, צ'יפס, טבעות בצל, סופגניות, מזון מעובד ומרגרינה.
- יש להימנע ממשקאות שעלולים לגרות את רירית הקיבה או להגביר את ייצור החומצות בקיבה, כמו קפה (עם או בלי קפאין), אלכוהול, משקאות מוגזים.
- רצוי לשתות בין 6-8 כוסות מים מסוננים ביום.
- מומלץ לבצע פעילות גופנית לפחות 30 דקות ביום, 5 ימים בשבוע.
שיקולים אחרים:
הריון – אם הינך בהריון או מניקה, שוחחו עם הרופא לפני נטילת תרופה כלשהי, כולל צמחי מרפא.
סיכום אולקוס
אולקוס, הידוע גם בשם כיב קיבה (או כיב פפטי) הוא זיהום בקיבה (פצע בקיבה)
או בתריסריון הקשור בחיידק הליקובקטר פילורי, או לשימוש ארוך טווח של תרופות אנטי דלקתיות היכולות לגרום לכיבים. פצע בקיבה מתרחש כאשר חומצות
המסייעות לעיכול המזון גורמות נזק לקירות של הקיבה או התריסריון. כאמור, הגורם השכיח ביותר להיווצרות אולקוס
הוא זיהום מחיידק הליקובקטר פילורי.מזונות חריפים ומתח יכולים להרע את חומרת אולקוס,
כלומר כיבים קיימים. כיב קיבה מחמיר אם אינו מטופל.
הטיפול הקונבנציונלי באולקוס עשוי לכלול תרופות סותרות חומצות קיבה או אנטיביוטיקה,
כדי להרוג את החיידקים הגורמים להיווצרות כיב קיבה. הימנעות מעישון ומאלכוהול יכולים לעזור להקלה ולטיפול על אולקוס קיים.
שם בלטינית: Ulceris
שם באנגלית: Ulcer
שמות דומים: כיב בתריסריון, כיב קיבה, כיב פפטי, אולקוס – פפטי, אולקוס כיב קיבה, פצע בקיבה
מערכות שנפגעות: הקיבה, התריסריון והבטן.