צרבת

צרבת הינה תופעה שכיחה ובהופעת מקרה בודד בדרך כלל אין מה לדאוג. צרבת מלווה בתחושת שריפה בוושט, מתחת או מאחורי עצם החזה באופן קבוע.

רוב האנשים יכולים להתמודד עם צרבת וסימפטומיה על ידי שינויים באורח חיים ועל ידי נטילת תרופות המקלות צרבות באופן מהיר אך זמני. במידה ומדובר וזוהי צרבת קשה, שינויים אלו לא יספיקו. צרבות תכופות יכולות להוות בעיה רצינית שמצריכה טיפול תרופתי.

צרבת ידועה כסימפטום השכיח ביותר אצל הסובלים מ- GERD, שהיא מחלה בה חומצות הקיבה עולות בחזרה אל הוושט.

אופן השימוש:

מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה,
אופן השימוש באופן כללי: קלטיב – 1 כמוסה 3 פעמים ביום לפני הארוחה

למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000

צרבת סימפטומים

הסימפטום העיקרי של צרבת הוא הרגשת כאב של בעירה מתחת לעצם החזה. הכאב עלול להחמיר כאשר מתכופפים קדימה, נשכבים לנוח, אוכלים וכן במהלך הלילה.

סימפטומים נוספים של צרבת כוללים:

• טעם חמוץ בחלק האחורי של הגרון.
• גיהוקים.
• נפיחות.
• ייצור מוגבר של רוק.
• בחילה.
• כאב לאחר ארוחה.
• הרגשה של מזון הנדבק בגרון וקשיים בבליעה.
• צריבה וכאב בגרון.
• עשויים להתפתח שיעול ו/או צרידות כרוניים.

גורמי צרבת

בעת שבולעים מזון, הסוגר התחתון בין הוושט לקיבה (שכבת שרירים) נרפה, כך שהמזון והנוזלים יכולים לזרום ולהיכנס אל הקיבה, מיד לאחר מכן הסוגר נסגר.
מכל מקום, אם הסוגר נרפה או נחלש באופן חריג, חומצות הקיבה יכולות לזרום חזרה אל הוושט ולגרום להיווצרות צרבת. צרבת עלולה להחמיר כאשר מתכופפים קדימה או בעת שכיבה.

צרבות תכופות הן בדרך כלל סימפטום ל- GERD אף על פי שמצבים אחרים, כמו בקע סרעפתי יכולים גם כן לגרום להיווצרות צרבות תכופות. בבקע סרעפתי החלק העליון של הקיבה נדחף לתוך החלק התחתון של הסרעפת.

גורמים נוספים שעשויים להחמיר צרבת:

מזונות ומשקאות מסוימים, כמו: מזון שמן, מתובל, שוקולד, קפאין, אלכוהול ועוד.
ארוחות גדולות.
שכיבה ישר לאחר ארוחה.
תרופות מסוימות, הכוללות תרופות להרגעה, נוגדי דיכאון וחוסמי תעלת סידן.
עישון סיגריות.

צרבת – גורמי סיכון:

צרבת הריון– הריון גורם ללחץ מוגבר על הקיבה ולייצור מוגבר של הורמון הפרוגסטרון. הורמון זה מרפה שרירים רבים בגוף וביניהם הסוגר התחתון בוושט.
בקע סרעפתי – במידה וקיימת בליטה גדולה של הקיבה לתוך הסרעפת, היא יכולה להחמיר צרבת על ידי החלשת שרירי הסוגר התחתון בוושט.
השמנה– שומן עודף ואכילת ארוחות גדולות או ארוחות עתירות שומן יכול ליצור לחץ מוגבר על הקיבה והסרעפת.
מצבים מסוימים גורמים לקשיים בעיכול ומגדילים את הסיכון לפתח צרבת:

סוכרת –אחד מהסיבוכים הרבים של סוכרת הוא גסטרופרזיס, הפרעה שבה לוקח לקיבה זמן ארוך יותר מהרגיל להתרוקן. כאשר המזון נשאר זמן רב בקיבה, הוא עלול לעלות בחזרה אל הוושט ביחד עם חומצות הקיבה ולגרום להיווצרות צרבת.
חסימה בקיבה– חסימה חלקית הנגרמת מצלקת, כיב או גידול, הנמצאת בסמוך לסוגר בחלק התחתון של הקיבה (פילרוס), האחראי על מעבר המזון מהקיבה למעי הדק, גורמת לכך שהקיבה אינה מתרוקנת במהירות הרצויה וכך חומצות הקיבה עולות בחזרה אל הוושט. מצב זה גורם בדרך כלל למגוון רחב יותר של סימפטומים מאשר צרבת לבדה, כמו: כאבי בטן, קשיי אכילה, אובדן משקל, בחילות והקאות.
עיכוב בריקון הקיבה– פעילות לא תקינה של מערכת העצבים או השרירים יכולה לעכב את ריקון הקיבה ולגרום לכך שחומצות הקיבה יעלו בחזרה לוושט, מה שיצור צרבת.
חיבור רקמות לא תקין– מחלות כמו סקלרודרמה, מחלה שבה רקמת השריר מתעבה ומתנפחת כך שהסוגר בוושט אינו משתחרר ואינו מתכווץ כראוי, מה שמאפשר ריפלוקס ועליית החומצה אל הוושט.
תסמונת זולינגר- אליסון– אחד מהסיבוכים מתסמונת זו הוא ייצור מוגבר של חומצות קיבה, המגדיל את הסיכון להיווצרות ריפלוקס.
סיבוכים של צרבת
צרבת הינה תופעה שכיחה, אשר עלולה להסתבך אם לא מטפלים בה כראוי ובזמן. במקרה של צרבת כרונית או צרבת קשה, ככל הנראה מדובר בסימפטום ל- GERD.

סיבוכים של צרבת כוללים:

גירוי ודלקת של הוושט (אזופגיטיס) אשר עלולה להוביל לכיבים בוושט.
היצרות של הוושט.
עלייה בסיכון לסרטן הוושט.
שיעול כרוני עשוי להוביל לאסתמה.
שחיקת שיניים כתוצאה מהחומצה שעולה למעלה.
גרנולומות על מיתרי הקול הנוצרות עקב דלקת כרונית.
דום נשימה בשינה.
סיכון גבוה לחלות במחלות נשימה כגון: פיברוזיס ריאתי, ברונכיטיס ו/או סינוסיטיס כרוניים, נפחת, ודלקות ריאות חוזרות.

בדיקות ואבחון צרבת

בדרך כלל ניתן לאבחן צרבת רק על פי הסימפטומים, אך כאשר מדובר בסימפטומים חמורים, שאינם מגיבים לטיפול, או במידה והרופא חושד ב- GERD או במחלה אחרת, יהיה צורך לעבור את הבדיקות הבאות:

בדיקות דם וצואה – בדיקת צואה עשויה למצוא עקבות של דם שאינו נראה לעין.
בדיקת בריום קרני-– X פרוצדורה זו מצריכה שתיית תמיסת גיר המכילה בריום, שמצפה את דופן מערכת העיכול. הציפוי מאפשר בעזרת קרני X לראות את מצב הוושט, הקיבה והתריסריון. בשיטה זו ניתן לראות האם בקע סרעפתי הוא הגורם להיווצרות צרבת.
בדיקת ברנשטיין – בדיקה שכמעט ולא משתמשים בה. משמשת לבדיקה הגורם לכאבים בחזה, במקרים שבהם האבחנה אינה חד משמעית. בבדיקה זו מחדירים צינור דרך האף, ודרכו מחדירים בנפרד חומצה הידרוכלורית ומי מלח אל תוך הוושט. אם החומצה גורמת להופעת הסימפטומים ומי המלח לא, אז ניתן להגיע לאבחנה כי מדובר ב- GERD.
אנדוסקופיה – בדיקה ישירה לאבחון צרבת הנקראת .EGD בבדיקה זו הרופא מכניס דרך הגרון צינור דק, גמיש המצויד במצלמת וידאו קטנה. בדיקה זו מאפשרת לרופא לראות אם יש כיבים (אולקוס) או דלקת בוושט (אזופגיטיס) ובקיבה) גסטריטיס). במהלך הבדיקה, ניתן לקחת ביופסיה על מנת לבדוק האם מדובר בתסמונת ברט (מצב פרו – סרטני) או בסרטן וושט – 2 סיבוכים פוטנציאלים של צרבת קשה. ניתוח הביופסיה יכול גם כן לגלות נוכחות של הליקובקטר פילורי.
בדיקות – PH בדיקות אלו משתמשות באמצעי המודד רמת חומציות (רמת (PH על מנת לזהות מתי ולמשך כמה זמן חומצות הקיבה עולות אל הוושט. מידע זה יכול לעזור לרופא לקבוע מה הטיפול המתאים ביותר במצב הנוכחי.
מנומטריה – בדיקה המודדת לחץ שרירי. מדובר בצינור שיש לו מספר פתחים והוא מוחדר דרך הוושט. הצינור מחובר למחשב המודד את הלחץ שמפעיל הוושט על הצינור במספר מקומות שונים. משתמשים בבדיקה זו כדי לקבוע האם כדאי לנתח או כדי לאתר בעיית תנועתיות וחוסר יכולת של כיווץ שרירים – בעיה אשר לא ניתנת לטיפול בפרוצדורה פשוטה. כמו כן משתמשים בבדיקה זו כדי לקבוע את הגורמים לכאבים בחזה, ולוודא שאכן מדובר בבעיה פריסטלטית ולא בגורם אחר, אשר עשוי להתבטא באותה צורה.
טיפול בצרבת
ניתן להקל על צרבות באופן יעיל ומהיר, על ידי טיפול קונבנציונלי בצרבת הכולל תרופות נגד צרבת או טיפול טבעי בצרבת הכולל בין היתר תוספי תזונה וכן בעזרת שינויים מסוימים באורח החיים.

תרופות הניתנות להקלה בצרבת:

נוגדי חומצה – הפועלים על ידי נטרול חומצות הקיבה ובכך גורמים הקלה על צרבת. ההקלה הינה מהירה ומיידית.
חוסמי רצפטורים ל– H2- בשונה מנוגדי החומצה שמנטרלים את חומצות הקיבה, כאן הפעילות היא על ידי הורדת הייצור של החומצה. הן אינן פועלות באותה מהירות כמו תרופות נוגדות חומצה, אך הן מביאות להקלה ארוכה יותר. תרופות מסוימות מקבוצה זו עלולות לגרום לתופעות לוואי, כמו: סחרחורות, כאב ראש, בעיות כליה ועוד.
מעכבי משאבת פרוטון– תרופות אלו חוסמות יצירת חומצה ומאפשרות לרקמת הוושט להחלים.
במידה שמדובר בצרבות חוזרות ונשנות, ייתכן כי אתה סובל מ- ,GERD הגורם לדלקתיות בוושט. בדרך כלל GERD מצריך תרופות הניתנות במרשם או פרוצדורה ניתוחית.

צרבת טיפול טבעי

טיפול טבעי בצרבת כולל צריכה של מאכלים נגד צרבת כגון: שקדים, בננות, קינמון, שום, ג'ינג'ר, ענבים, צמח הנקרא שוש, חרדל, תפוח עץ ועוד, בנוסף ישנם מוצרים נוספים המסייעים להקלה בצרבת כגון: חלב, סודה לשתייה, מיץ אלוורה ותוספי תזונה שונים וביניהם הוטיב.

מניעת צרבת

ניתן להעביר צרבת או למנוע אותה, אם מקפידים על תזונה נכונה ואורח חיים מסויים.

הדרכים למניעת צרבת כוללות:

עדיף לאכול מנה קטנה בכל ארוחה, או כמה ארוחות קטנות במקום 3 ארוחות גדולות. וחשוב להקפיד על שעות האכילה.
יש להקפיד על קצב אכילה איטי.
כדאי לצרוך מזונות דלי שומן כגון: חלב דל שומן, דגים ועוף. כמו כן כדאי לצרוך מוצרים מדגנים מלאים העשירים בסלניום, פירות וירקות למעט כאלו עם חומציות גבוהה כפירות הדר, עגבניות וכו'.
כדאי לשתות נוזלים חמים כמו למשל תה צמחים.
לעיסת מסטיק ולעיסה בכלל מעודדת ייצור של רוק, אשר עפ"י מחקרים מסייע לנטרול חומצות הקיבה וכן מכיל חומרים המגנים על הוושט מפני צרבות.
אנשים הסובלים מקשיי בליעה צריכים להימנע מאכילה של פירות וירקות עם הקליפה, בשר קשה, פסטה ומיני מאפים ולחמים.
לאנשים הסובלים מעודף משקל מומלץ להפחית באכילה ולהתחיל בביצוע פעילות גופנית.
לא מומלץ לבצע פעילות גופנית קרוב מדי לזמני ארוחות, אלא כדאי להמתין לפחות שעתיים.
שתייה מרובה של מים חיונית לפני ובזמן ביצוע פעילות גופנית, כיוון שהמים מסייעים לעיכול.
הימנעות או הפחתה בצריכה של אלכוהול, משקאות מוגזים, שוקולד, קפאין, מנטה, מזונות שומניים ועוד.
מומלץ להיגמל מעישון.
הימנעות משימוש בתרופות לא סטרואידיות הנוגדות דלקת.
הימנעות מלבישת בגדים צמודים בייחוד באזור הבטן.
כדאי להימנע מאכילה כשלוש שעות לפני השינה.
לאחר ארוחה כדאי לעשות הליכה, או להישאר במצב של עמידה, אך לא מומלץ לשכב, כיוון שזה עלול לגרום להיווצרות צרבות.
שינה בחצי שכיבה, כלומר לא שכיבה מלאה, אלא עם הטייה של החלק העליון כלפי מעלה, מה שמונע את חזרת חומצות הקיבה לכיוון הוושט.
מומלץ לישון על צד שמאל, כיוון שבשכיבה על צד ימין הקיבה ממוקמת גבוה יותר מאשר הוושט ועלול להיווצר לחץ על הסוגר התחתון של הוושט, ולהגדיל את הסיכוי להיווצרות צרבת.