דיכאון

דיכאון הינו אחד מהמצבים הנפשיים השכיחים ביותר בעולם. דיכאון, באופן פורמאלי נקרא דיכאון מז'ורי או דיכאון קליני. זוהי מחלה קלינית שמערבת את המוח והגוף.

מצב רוח דיכאוני משפיע על איך אתה חושב, מתנהג ויכול לגרום למגוון בעיות רגשיות ופיזיות. בנוסף, ייתכן כי במצב דיכאון לא תוכל לעשות פעולות יומיומיות שהיית רגיל לעשות ותרגיש שאין טעם עוד לחיים.

אבחון אפקטיבי וטיפול מתאים יכול לעזור להוריד סימפטומים של דיכאון (גם כשמדובר בדיכאון חמור). כאשר בעזרת טיפול יעיל, רוב האנשים הסובלים מדיכאון ירגישו טוב יותר, בדרך כלל תוך מספר שבועות ויוכלו לחזור לפעילות יומיומית שהיו רגילים לעשות בעבר.סימפטומים של דיכאון

אופן השימוש:

מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה.
אופן השימוש באופן כללי: נייטיב 1 כמוסה 3 פעמים ביום.
למידע נוסף ולהדרכה   03-5399000

הסימפטומים לדיכאון יכולים להיות מאוד שונים בין בני אדם מבחינת עוצמתם ותדירותם:

• איבוד עניין בפעילויות יומיומיות נורמאליות.
• הרגשת עצבות.
• הרגשת חוסר תקווה.
• בכי ללא סיבה הגיונית.
• קשיי שינה.
• בעיות מיקוד וריכוז.
• קושי בקבלת החלטות.
• אובדן או עלייה במשקל שאינה ברורה.
• רגזנות.
• חוסר מנוחה.
• רגישות יתר.
• עייפות או חולשה.
• אובדן עניין וחשק מיני.
• מחשבות אובדניות.
• בעיות פיזיות בלתי מוסברות.

דיכאון הינו אחד מהמצבים הנפשיים השכיחים ביותר בעולם. דיכאון, באופן פורמאלי נקרא דיכאון מז'ורי או דיכאון קליני. זוהי מחלה קלינית שמערבת את המוח והגוף.

מצב רוח דיכאוני משפיע על איך אתה חושב, מתנהג ויכול לגרום למגוון בעיות רגשיות ופיזיות. בנוסף, ייתכן כי במצב דיכאון לא תוכל לעשות פעולות יומיומיות שהיית רגיל לעשות ותרגיש שאין טעם עוד לחיים.

אבחון אפקטיבי וטיפול מתאים יכול לעזור להוריד סימפטומים של דיכאון (גם כשמדובר בדיכאון חמור). כאשר בעזרת טיפול יעיל, רוב האנשים הסובלים מדיכאון ירגישו טוב יותר, בדרך כלל תוך מספר שבועות ויוכלו לחזור לפעילות יומיומית שהיו רגילים לעשות בעבר.

סימפטומים של דיכאון

הסימפטומים לדיכאון יכולים להיות מאוד שונים בין בני אדם מבחינת עוצמתם ותדירותם:

• איבוד עניין בפעילויות יומיומיות נורמאליות.
• הרגשת עצבות.
• הרגשת חוסר תקווה.
• בכי ללא סיבה הגיונית.
• קשיי שינה.
• בעיות מיקוד וריכוז.
• קושי בקבלת החלטות.
• אובדן או עלייה במשקל שאינה ברורה.
• רגזנות.
• חוסר מנוחה.
• רגישות יתר.
• עייפות או חולשה.
• אובדן עניין וחשק מיני.
• מחשבות אובדניות.
• בעיות פיזיות בלתי מוסברות.

גורמים וגורמי סיכון לדיכאון

דיכאון נחשב לתופעה שכיחה יחסית בכל שכבת גיל, גזע ומצב סוציו אקונומי. אין אדם שמחוסן מפני הסיכון לסבול מדיכאון במהלך החיים.

דיכאון בצורתו האופיינית מתחיל בגילאי ה- 20 המאוחרות, אך זה יכול להופיע בכל גיל, מילדים קטנים עד לזקנים. נשים מאובחנות עם דיכאון פי 2 ביחס לגברים, אך זה יכול לנבוע מכך שנשים פונות יותר לקבל טיפול לדיכאון.

גורמי סיכון נוספים לדיכאון:

• קרוב משפחה שסבל מדיכאון.
• מקרה התאבדות בתוך המשפחה.
• אירועים טראומטיים כמו איבוד אדם אהוב.
• מחלה קשה, כמו: סרטן, לב, אלצהיימר, HIV ועוד.
• שימוש ממושך בתרופות, כמו: תרופות ליתר לחץ דם וכדורי שינה.
• תכונות מסוימות, כמו: דימוי עצמי נמוך, תלותיות, ביקורתיות ופסימיות.
• אלכוהול, ניקוטין ושימוש בסמים.
• לאחר לידה.
• מצב סוציו אקונומי נמוך.
• סיבוכים של דיכאון
• דיכאון היא מחלה רצינית שיכולה לגבות מחיר כבד מהאדם ומשפחתו.
  דיכאון שאינו מטופל יכול להוביל להידרדרות, נכות, תלותיות ואף להתאבדות.

דיכאון שאינו מטופל כראוי יכול לגרום לסיבוכים הבאים:

• שימוש באלכוהול.
• חרדה.
• מחלות לב ובעיות בריאותיות נוספות.
• בעיות בלימודים ובעבודה.
• קונפליקטים משפחתיים.
• קשיים במערכת יחסים.
• בידוד חברתי.

 בדיקות ואבחון לדיכאון

בדיקה פיזית – הכוללת בדיקה לאומדן גובה ומשקל, קצב לב, לחץ דם, בדיקת ריאות ובטן.

בדיקות מעבדה – כוללות ספירת דם ותפקוד בלוטת התריס.

הערכה פסיכולוגית – דיבוב המטופל לגבי תחושות, מחשבות, התנהגות וסימפטומים (מתי התחילו, חומרתם, השפעה על חיי היומיום והאם חווה אותם בעבר).

על מנת שתאובחן כסובל מדיכאון, אתה חייב לענות על הקריטריונים  הבאים לפי ה – DSM)

סימפטומים המופיעים כמעט באופן יומיומי למשך שבועיים או יותר.

• מצב רוח ירוד.
• חוסר עניין והנאה מרוב הפעילויות היומיות.
• ירידה או עליה משמעותית במשקל שאינה מוסברת.
• קשיי שינה.
• הרגשת חוסר מנוחה וסערת רוחות.
• הרגשת עצלות וכבדות.
• עייפות וחוסר אנרגיה.
• הרגשה אשמה וחוסר ערך.
• בעיות חשיבה, ריכוז או בהחלטות.
• מחשבות על מוות והתאבדות.
• הסימפטומים גורמים למצוקה או לפגיעה בתפקוד היומיומי.

טיפול לדיכאון

קיימים טיפולים זמינים רבים לדיכאון.
הטיפול הסטנדרטי לדיכאון כולל: תרופות אנטי דיכאוניות, פסיכותרפיה, ECT, טיפולים ניסיוניים וטיפולים אלטרנטיביים.

במקרים מסוימים, רופא המשפחה יכול לטפל בדיכאון, כאשר במקרים אחרים נדרשת התערבות נוספת פסיכולוגית, פסיכיאטרית או סוציאלית.

תרופות אנטי-דיכאוניות
רוב האנשים חשים הקלה בסימפטומים על ידי שילוב בין תרופות אנטי-דיכאוניות לפסיכותרפיה.

על מנת לקבוע מהי התרופה האנטי-דיכאונית המתאימה ביותר בשביל המטופל, יש לערוך בדיקת דם הנקראת ציטוכרום P450, בדיקה זו יכולה לעזור להגדיר האם קיימים גורמים גנטיים שיכולים להשפיע על התגובה לתרופות אלו. גורמים נוספים שנלקחים בחשבון כאשר בוחרים נוגדי דיכאון הם הסימפטומים הנלווים לדיכאון, היסטוריה משפחתית למקרי דיכאון ועוד.

רוב התרופות שוות ביעילותן אך שונות בתופעות הלוואי הנלוות.

רופאים רבים מתחילים טיפול על ידי תרופות אנטי-דיכאוניות מקבוצת SSRI) selective serotonin reuptake inhibitor) – מעכבי ספיגה חוזרת של סרטונין.
הבחירה בתרופות מקבוצה זו היא משום שתופעות הלוואי הנלוות נסבלות מאשר תרופות אנטי-דיכאוניות אחרות.
תרופות מקבוצת SSRI, כוללות: פרוזק, פקסיל, זולופט ועוד.

אפשרויות נוספות כבחירה ראשונה לטיפול הן תרופות מקבוצת SNRIs) serotonin and norepinephrine reuptake inhibitors) – מעכבי ספיגה חוזרת של סרטונין ונוראפינפרין.

תרופות מקבוצת NDRIs) norepinephrine and dopamine reuptake inhibitors) – מעכבי ספיגה חוזרת של נוראפינפרין ודופמין.

סוג מסוים של תרופה אנטי-דיכאונית שנקראת – TCAs (נוגד דיכאון טריציקלי), קיימת תקופה ארוכה יותר מתרופות ה – SSRI, אך מכיוון שהיא גורמת לתופעות לוואי חמורות יותר, מעדיפים לתת את תרופות מקבוצת – SSRI קודם לכן.

תרופות  אנטי דיכאוניות מקבוצת MAOIs ניתנות כאופציה אחרונה כטיפול, רק לאחר ששאר התרופות לא הראו יעילות, זאת מכיוון שתרופות אלו גורמות לתופעות לוואי חמורות ביותר.

בנוסף, הן דורשות במקביל הגבלות דיאטה נוקשות משום החשש לאינטראקציה גורלית עם מזונות מסוימים.

הוראות זהירות בעת נטילת תרופות נוגדות דיכאון:

במקרים מסוימים, בקרב ילדים ואנשים בגילאי 18-24, תהיה עלייה במחשבות אובדניות במשך מספר שבועות מתחילת נטילת התרופות ולכן חשוב שהאנשים שנמצאים בסיכון לכך, יהיו בתקופה זו בסביבה קרובה ותחת השגחה.

תרופות אנטי דיכאוניות מסוימות יכולות לגרום לבעיות בריאותיות מסכנות חיים, כמו: כשל תפקודי כבד, ירידה מסוכנת בספירת כדוריות דם לבנות ולכן חשוב לעשות בדיקות במקביל.

במהלך הריון והנקה, יש סיכון מוגבר לבעיות רפואיות אצל העובר או התינוק היונק.

יכול לקחת תקופה של 8-12 שבועות עד שמקבלים הטבה מלאה מהתרופות האנטי דיכאוניות, למרות שייתכן ותחוש שיפור במצב הרוח עוד לפני. במידה ולא מרגישים שיפור לאחר תקופה זו, יש לעלות במינון, לשלב עם תרופות אחרות או להחליף לתרופה אחרת לפי המלצת הרופא.

פסיכותרפיה

זוהי דרך טיפול נוספת לתרופות, שניתנת בדרך כלל במקביל אליהן.
פסיכותרפיה כוללת בתוכה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול בין-אישי, טיפול פסיכודינמי ועוד. כאשר במהלך הפגישה מנתחים, מדברים על המצב ועל נושאים הקשורים לכך.

בעזרת המפגש והשיחות ניתן ללמוד יותר על הגורם או הגורמים לדיכאון ולהבין את המצב טוב יותר. האדם לומד לזהות דפוסי חשיבה מוטעים ומתוך כך לשנות הרגלי חשיבה והתנהגות.

פסיכותרפיה עוזרת לרכוש מחדש תחושה של שמחה ושליטה בחיים ועוזרת להקל על הסימפטומים הקשורים לדיכאון.

ECT
טיפול בזרמי חשמל, על ידי הזרמת מנה קטנה של זרם חשמלי למערכת העצבים המרכזית שמעודדת הפרשת המוליך העצבי סרוטונין ומשפיעה על המוח כולו, כולל המרכזים השולטים על המחשבות, על מצב הרוח, על התיאבון ועל השינה.

טיפול זה מוצע לאנשים שלא עזר להם טיפול תרופתי או לכאלו שסובלים ממחשבות אובדניות.

טיפולים ניסיוניים

גירוי עצב הואגוס (VNS) – כאן משתמשים בקוצב מושתל השולח אימפולסים אלקטרונים ומגרה את עצב הואגוס (מרכז האחראי על מצב הרוח במוח).

גירוי מגנטי פנים-גולגלתי (TMS) – פרוצדורה ניסיונית שמשתמשת בשדה מגנטי על מנת לשנות פעילות במוח. באמצעות סלילים אלקטרומגנטים רבי עוצמה שמקורבים לראש וגורמים לשינוי חשמלי בקליפת המוח.

גירוי מוחי עמוק (DBS) – בטיפול ניסיוני זה מושתלים אלקטרודות באזורים מסוימים במוח. מיועד רק לדיכאון חמור ביותר.

טיפולים אלטרנטיביים

ישנם מטופלים מסוימים שטיפול פסיכולוגי או תרופתי כשל אצלם והם מעדיפים לפנות לטכניקות אלטרנטיביות, כמו: דיקור סיני, נטורופתיה, הומיאופתיה, דמיון מודרך, רייקי ועוד.

גורמים וגורמי סיכון לדיכאון

דיכאון נחשב לתופעה שכיחה יחסית בכל שכבת גיל, גזע ומצב סוציו אקונומי. אין אדם שמחוסן מפני הסיכון לסבול מדיכאון במהלך החיים.

דיכאון בצורתו האופיינית מתחיל בגילאי ה- 20 המאוחרות, אך זה יכול להופיע בכל גיל, מילדים קטנים עד לזקנים. נשים מאובחנות עם דיכאון פי 2 ביחס לגברים, אך זה יכול לנבוע מכך שנשים פונות יותר לקבל טיפול לדיכאון.

גורמי סיכון נוספים לדיכאון:

• קרוב משפחה שסבל מדיכאון.
• מקרה התאבדות בתוך המשפחה.
• אירועים טראומטיים כמו איבוד אדם אהוב.
• מחלה קשה, כמו: סרטן, לב, אלצהיימר, HIV ועוד.
• שימוש ממושך בתרופות, כמו: תרופות ליתר לחץ דם וכדורי שינה.
• תכונות מסוימות, כמו: דימוי עצמי נמוך, תלותיות, ביקורתיות ופסימיות.
• אלכוהול, ניקוטין ושימוש בסמים.
• לאחר לידה.
• מצב סוציו אקונומי נמוך.

סיבוכים של דיכאון

• דיכאון היא מחלה רצינית שיכולה לגבות מחיר כבד מהאדם ומשפחתו.
  דיכאון שאינו מטופל יכול להוביל להידרדרות, נכות, תלותיות ואף להתאבדות.
• דיכאון שאינו מטופל כראוי יכול לגרום לסיבוכים הבאים:
• שימוש באלכוהול.
• חרדה.
• מחלות לב ובעיות בריאותיות נוספות.
• בעיות בלימודים ובעבודה.
• קונפליקטים משפחתיים.
• קשיים במערכת יחסים.
• בידוד חברתי.
• בדיקות ואבחון לדיכאון

בדיקה פיזית – הכוללת בדיקה לאומדן גובה ומשקל, קצב לב, לחץ דם, בדיקת ריאות ובטן.

בדיקות מעבדה – כוללות ספירת דם ותפקוד בלוטת התריס.

הערכה פסיכולוגית – דיבוב המטופל לגבי תחושות, מחשבות, התנהגות וסימפטומים (מתי התחילו, חומרתם, השפעה על חיי היומיום והאם חווה אותם בעבר).

על מנת שתאובחן כסובל מדיכאון, אתה חייב לענות על הקריטריונים  הבאים לפי ה – DSM) Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders):

סימפטומים המופיעים כמעט באופן יומיומי למשך שבועיים או יותר.

• מצב רוח ירוד.
• חוסר עניין והנאה מרוב הפעילויות היומיות.
• ירידה או עליה משמעותית במשקל שאינה מוסברת.
• קשיי שינה.
• הרגשת חוסר מנוחה וסערת רוחות.
• הרגשת עצלות וכבדות.
• עייפות וחוסר אנרגיה.
• הרגשה אשמה וחוסר ערך.
• בעיות חשיבה, ריכוז או בהחלטות.
• מחשבות על מוות והתאבדות.

הסימפטומים גורמים למצוקה או לפגיעה בתפקוד היומיומי.

טיפול לדיכאון

קיימים טיפולים זמינים רבים לדיכאון.
הטיפול הסטנדרטי לדיכאון כולל: תרופות אנטי דיכאוניות, פסיכותרפיה, ECT, טיפולים ניסיוניים וטיפולים אלטרנטיביים.

במקרים מסוימים, רופא המשפחה יכול לטפל בדיכאון, כאשר במקרים אחרים נדרשת התערבות נוספת פסיכולוגית, פסיכיאטרית או סוציאלית.

תרופות אנטי-דיכאוניות

רוב האנשים חשים הקלה בסימפטומים על ידי שילוב בין תרופות אנטי-דיכאוניות לפסיכותרפיה.

על מנת לקבוע מהי התרופה האנטי-דיכאונית המתאימה ביותר בשביל המטופל, יש לערוך בדיקת דם הנקראת ציטוכרום P450, בדיקה זו יכולה לעזור להגדיר האם קיימים גורמים גנטיים שיכולים להשפיע על התגובה לתרופות אלו. גורמים נוספים שנלקחים בחשבון כאשר בוחרים נוגדי דיכאון הם הסימפטומים הנלווים לדיכאון, היסטוריה משפחתית למקרי דיכאון ועוד.

רוב התרופות שוות ביעילותן אך שונות בתופעות הלוואי הנלוות.

רופאים רבים מתחילים טיפול על ידי תרופות אנטי-דיכאוניות מקבוצת SSRI) selective serotonin reuptake inhibitor) – מעכבי ספיגה חוזרת של סרטונין.
הבחירה בתרופות מקבוצה זו היא משום שתופעות הלוואי הנלוות נסבלות מאשר תרופות אנטי-דיכאוניות אחרות.
תרופות מקבוצת SSRI, כוללות: פרוזק, פקסיל, זולופט ועוד.

אפשרויות נוספות כבחירה ראשונה לטיפול הן תרופות מקבוצת SNRIs) serotonin and norepinephrine reuptake inhibitors) – מעכבי ספיגה חוזרת של סרטונין ונוראפינפרין.

תרופות מקבוצת NDRIs) norepinephrine and dopamine reuptake inhibitors) – מעכבי ספיגה חוזרת של נוראפינפרין ודופמין.

סוג מסוים של תרופה אנטי-דיכאונית שנקראת – TCAs (נוגד דיכאון טריציקלי), קיימת תקופה ארוכה יותר מתרופות ה – SSRI, אך מכיוון שהיא גורמת לתופעות לוואי חמורות יותר, מעדיפים לתת את תרופות מקבוצת – SSRI קודם לכן.

תרופות  אנטי דיכאוניות מקבוצת MAOIs ניתנות כאופציה אחרונה כטיפול, רק לאחר ששאר התרופות לא הראו יעילות, זאת מכיוון שתרופות אלו גורמות לתופעות לוואי חמורות ביותר.

בנוסף, הן דורשות במקביל הגבלות דיאטה נוקשות משום החשש לאינטראקציה גורלית עם מזונות מסוימים.

הוראות זהירות בעת נטילת תרופות נוגדות דיכאון:

במקרים מסוימים, בקרב ילדים ואנשים בגילאי 18-24, תהיה עלייה במחשבות אובדניות במשך מספר שבועות מתחילת נטילת התרופות ולכן חשוב שהאנשים שנמצאים בסיכון לכך, יהיו בתקופה זו בסביבה קרובה ותחת השגחה.

תרופות אנטי דיכאוניות מסוימות יכולות לגרום לבעיות בריאותיות מסכנות חיים, כמו: כשל תפקודי כבד, ירידה מסוכנת בספירת כדוריות דם לבנות ולכן חשוב לעשות בדיקות במקביל.

במהלך הריון והנקה, יש סיכון מוגבר לבעיות רפואיות אצל העובר או התינוק היונק.

יכול לקחת תקופה של 8-12 שבועות עד שמקבלים הטבה מלאה מהתרופות האנטי דיכאוניות, למרות שייתכן ותחוש שיפור במצב הרוח עוד לפני. במידה ולא מרגישים שיפור לאחר תקופה זו, יש לעלות במינון, לשלב עם תרופות אחרות או להחליף לתרופה אחרת לפי המלצת הרופא.

פסיכותרפיה
זוהי דרך טיפול נוספת לתרופות, שניתנת בדרך כלל במקביל אליהן.
פסיכותרפיה כוללת בתוכה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול בין-אישי, טיפול פסיכודינמי ועוד. כאשר במהלך הפגישה מנתחים, מדברים על המצב ועל נושאים הקשורים לכך.

בעזרת המפגש והשיחות ניתן ללמוד יותר על הגורם או הגורמים לדיכאון ולהבין את המצב טוב יותר. האדם לומד לזהות דפוסי חשיבה מוטעים ומתוך כך לשנות הרגלי חשיבה והתנהגות.

פסיכותרפיה עוזרת לרכוש מחדש תחושה של שמחה ושליטה בחיים ועוזרת להקל על הסימפטומים הקשורים לדיכאון.

ECT
טיפול בזרמי חשמל, על ידי הזרמת מנה קטנה של זרם חשמלי למערכת העצבים המרכזית שמעודדת הפרשת המוליך העצבי סרוטונין ומשפיעה על המוח כולו, כולל המרכזים השולטים על המחשבות, על מצב הרוח, על התיאבון ועל השינה.

טיפול זה מוצע לאנשים שלא עזר להם טיפול תרופתי או לכאלו שסובלים ממחשבות אובדניות.

טיפולים ניסיוניים

גירוי עצב הואגוס (VNS) – כאן משתמשים בקוצב מושתל השולח אימפולסים אלקטרונים ומגרה את עצב הואגוס (מרכז האחראי על מצב הרוח במוח).

גירוי מגנטי פנים-גולגלתי (TMS) – פרוצדורה ניסיונית שמשתמשת בשדה מגנטי על מנת לשנות פעילות במוח. באמצעות סלילים אלקטרומגנטים רבי עוצמה שמקורבים לראש וגורמים לשינוי חשמלי בקליפת המוח.

גירוי מוחי עמוק (DBS) – בטיפול ניסיוני זה מושתלים אלקטרודות באזורים מסוימים במוח. מיועד רק לדיכאון חמור ביותר.

טיפולים אלטרנטיביים

ישנם מטופלים מסוימים שטיפול פסיכולוגי או תרופתי כשל אצלם והם מעדיפים לפנות לטכניקות אלטרנטיביות, כמו: דיקור סיני, נטורופתיה, הומיאופתיה, דמיון מודרך, רייקי ועוד.