סרטן השחלות

הסבר מפורט על מחלות

סרטן השחלות נמצא בשכיחות גבוהה בקרב נשים בגילאי 50-75 באוכלוסייה העולמית הכללית. סרטן השחלות בשל מחסור התסמינים, לפחות בשלבים הראשונים של התפתחות המחלה זכה לכינוי "הרוצח השקט". לרוב כאשר מופעים התסמינים, סרטן השחלות עלול להיות כבר בשלב מתקדם.

אופן השימוש:

מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה.
למידע נוסף ולהדרכה צרו קשר 03-5367780

הגדרת סרטן השחלות:

סרטן השחלות הוא סוג של סרטן שמתחיל בשחלות. לנשים יש שתי השחלות, אחד בכל צד של הרחם. השחלות – כל שחלה בערך בגודל של שקד – תפקידה לייצר ביציות, כמו גם את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.

סרטן השחלות לעתים קרובות נגרם מבלי שיבחינו בו עד שמתפשט בתוך האגן והבטן. בשלב מאוחר יותר, סרטן השחלות הוא קשה יותר לטיפול ולעתים קרובות קטלני. בשלב מוקדם סרטן השחלות, שבו המחלה מוגבלת לשחלה, הוא סיכוי גבוה יותר להצליח לטפל.

הטיפול בסרטן השחלות מבוצע ברך כלל בניתוח וכימותרפיה.

סוגי סרטן השחלה

הסוג של התא שבו הסרטן מתחיל קובע את סוג הסרטן השחלות. סוגי סרטן השחלות כוללים:

גידולי אפיתל, אשר מתחילים בשכבה דקה של רקמה שמכסה את החלק החיצוני של השחלות. קרוב ל 90% ממקרי סרטן השחלות הם גידולי אפיתל.

גידולי סטרומה, מתחילים ברקמת השחלה המכילה תאים המייצרים הורמון. גידולים אלה בדרך כלל מאובחנים בשלב מוקדם יותר מאשר גידולי שחלות אחרים. כ – 7% מגידולים בשחלות הם סטרומה.

גידולי נבט תא, המתחילים בתאים המייצרים ביציות. סרטן השחלות נדיר מסוג זה נוטה להתרחש בנשים צעירות יותר.

גורמים העלולים להגביר את הסיכון לסרטן השחלות:

גיל – סרטן השחלות יכול להופיע בכל גיל, אך הוא נפוץ יותר בגיל 50 – 75.
מוטציה גנטית תורשתית – אחוז קטן של סרטן השחלות נגרם על ידי מוטציה גנטית תורשתית. גנים הידועים מגדילים את הסיכון לסרטן השחלות נקראים גן סרטן השד 1 (BRCA1) וגן סרטן השד 2 (BRCA2). גנים אלה זוהו במקור במשפחות עם מקרים רבים של סרטן השד, וכך יש להם את השמות שלהם, אבל לנשים עם מוטציות אלה יש גם עלייה משמעותית בסיכון לסרטן השחלות.
המוטציות הגנטיות גורמות לתסמונת לינץ, אשר מזוהה עם סרטן מעי גס, גם מגדילות את הסיכון של אישה לסרטן השחלות.
טיפול באסטרוגן מומלץ בתחליפי הורמונים, במיוחד עם שימוש ארוך טווח ובמינונים גדולים.
תחילת וסיום גיל הווסת – אם הוסת מתחילה לפני גיל 12 ו/או גיל החל אחרי גיל 52, או שניהם, הסיכון לסרטן השחלות יש סיכון גבוהה לסרטן השחלות.
לא להצליח להיכנס להריון או לא להיות בהריון אף פעם.
טיפולי פוריות.
עישון.
שימוש של התקן תוך רחמי.
תסמונת שחלות פוליציסטיות.
אם קיימת נטייה גנטית לסרטן השחלות, הרופא עשוי להמליץ ​​על הדמיית אגן רגילה ובדיקות דם למחלה.

גורמים / סיבות לסרטן השחלות:

לא ברור מה גורם לסרטן השחלות.

באופן כללי, הסרטן מתחיל כאשר מוטציה גנטית הופכת תאים נורמליים לתאי סרטן לא נורמליים. תאים סרטניים מתרבים במהירות, ויוצרים מסה (גידול). הם יכולים לפלוש לרקמות סמוכות ולהתנתק מהגידול הראשוני כדי להישלח לאיברים אחרים בגוף (גרורות).

תסמיני סרטן השחלות:

סרטן השחלות בשלב מוקדם רק לעתים נדירות גורם לתסמינים כלשהם. סרטן השחלות בשלב מתקדם עלול לגרום לכמה סימפטומים לא ספציפיים שפירים שכיחים יותר, כגון עצירות או בעיות במעי רגיז.

סימנים ותסמינים של סרטן השחלות עשויים לכלול:

  • נפיחות או נפיחות בבטן
  • תחושת שובע מהירה בעת אכילה
  • ירידה במשקל
  • אי נוחות באזור האגן
  • שינויים בהרגלי מעיים, כגון עצירות
  • צורך תכוף להשתין
  • אם קיימת היסטוריה של סרטן השחלות או סרטן שד במשפחה, יש צורך לבדוק לגבי סיכון לסרטן השחלות. הרופא עשוי להפנות ליועץ גנטי כדי לבדוק מוטציות גנטיות מסוימות המעלות את הסיכון של סרטן שד ושחלות. רק מספר קטן של נשים נמצאו כי מוטציות גנטיות יכולות להוביל לסרטן השחלות.

סיבוכים של סרטן השחלות

התפשטות לאיברים אחרים בשלבים יותר מתקדמים.

אבחון סרטן השחלות:

הרופא עשוי להתחיל עם בדיקת אגן:

החלק החיצוני של איברי המין נבדק בקפידה.

הרופא אז מכניס שתי אצבעות בכפפות לתוך הנרתיק ובו זמנית לוחץ את ידו על הבטן להרגיש את הרחם והשחלות.

מכשיר (ספקולום) מוכנס לתוך הנרתיק, כך שהרופא יכול לבדוק מבחינה ויזואלית חריגות.

בנוסף, עשוי הרופא להמליץ על:

בדיקות הדמיה, כגון אולטרסאונד או CT, של הבטן והאגן. בדיקות אלו יכולות לעזור לקבוע את הגודל, צורה ומבנה של השחלות.

בדיקת דם, יכולות לזהות חלבון מסוג (CA 125) הנמצאים על פני השטח של תאי סרטן השחלות.

ניתוח להסרת דגימת רקמה ונוזלים בחלל בטן כדי לאשר את האבחנה של סרטן השחלות. ניתוח פולשני במינימום או ניתוח רובוט שעשוי להיות כאופציה. אם הסרטן מתגלה, המנתח יכול להתחיל באופן מידי ניתוח להסרת כמה שיותר תאי סרטן ככל האפשר.

שלבי סרטן השחלות

רופאים משתמשים בתוצאות של הניתוח כדי לקבוע את רמת חומרת המחלה. השלב של הסרטן עוזר לקבוע פרוגנוזה ואפשרויות הטיפול.

שלבים של סרטן השחלות כוללים:

שלב I – הסרטן נמצא באחת או בשני השחלות.

השלב II – הסרטן התפשט לחלקים אחרים של האגן.

שלב III – הסרטן התפשט לבטן.

בשלב IV – הסרטן נמצא מחוץ לבטן.

טיפול בסרטן השחלות:

טיפול בסרטן השחלות בדרך כלל כולל שילוב של ניתוח וכימותרפיה.

ניתוח

הטיפול בדרך כלל כרוך בהסרת שני השחלות, החצוצרות, הרחם, כמו גם קשרי לימפה קרובות וקפלי שומן ברקמות הבטן (omentum) שבו סרטן השחלות לעתים קרובות מתפשט. המנתח יצטרך להסיר כמה שיותר תאי סרטן ככל האפשר מהבטן.

ניתוחים פחות נרחבים עשויים להיות אפשריים אם סרטן השחלות אובחן בשלב מוקדם מאוד. לנשים עם סרטן שחלות בשלב I, הניתוח עשוי להיות כרוך בהסרת שחלה אחת והחצוצרה שלו. הליך זה עשוי לשמר את היכולת להביא ילדים לעולם.

כימותרפיה

לאחר ניתוח, כנראה שיהיה צורך בטיפולים כימותרפיים כדי להרוג את כל תאים סרטניים שנותרו. ניתן להזריק תרופות כימותרפיות לוריד או ישירות לתוך חלל הבטן או שניהם.

כימותרפיה עשויה לשמש כטיפול ראשוני בחלק מנשים עם סרטן שחלה מתקדם.

מניעה

אין דרך בטוחה למנוע סרטן שחלות. אבל גורמים מסוימים הקשורים לסיכון נמוך יותר:

שימוש בגלולות למניעת הריון, במיוחד עבור יותר מ -10 שנים

הריון מוקדם

שימוש יומי של אספירין

סיכום סרטן השחלות:

סרטן השחלות הוא אומנם סרטן אלים וקשה לאבחון מוקדם, אך בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית.

סרטן השחלה, המכונה גם "המחלה המתגנבת", הוא נמצא המחישי בשכיחותו בקרב נשים וגורם התמותה הראשון מבין גידולי מערכת המין הנשית. סיבת התפתחות המחלה אינה ברורה לגמרי, אך ממה שידוע הם שהגורמים בחלק קטן מן המקרים הם שינויים גנטיים שנוצרים(מוטציות גנטיות) וגורמות להעברה מתא רגיל לתא סרטני.

קיים גם קשר משפחתי ברור להיווצרות סרטן השחלה, כמו כן, נמצא כי שכיחות המחלה קשורה גם לכמות ההריונות, תזמונם בחיי האישה ונטילת גלולות. מעט הריונות והריון ראשון בגיל מאוחר מעלים את הסיכון. לא נמצא קשר בין גורמים סביבתיים לעלייה בשכיחות המחלה.

הסימנים הראשונים למחלה אינם בולטים ומתבטאים, בין השאר, בתחושות של נפיחות, בחילה או אי נוחות בבטן, גזים, איבוד התיאבון ועליות או ירידות לא מתוכננות במשקל.

הקושי באיתור מוקדם של המחלה, בשל התסמונת הלא ברורה שלה ואי מציאת שיטה מהימנה לאיתור מוקדם, מגדילים את אחוזי התמותה הגבוהים מן המחלה. לכן, חשוב לאבחן מוקדם את המחלה.

אבחון המחלה מתבצע בדרך-כלל בעקבות תסמינים מחשידים, ומבוסס על בדיקה גופנית וגניקולוגית, הדמיה של האגן והבטן ובדיקות דם הכוללות תפקודי כבד, כליה ורמת חלבון CA-125.

הטיפול במחלה מבוסס על ניתוח, שמטרתו לכרות את מסה הגידולים שהתפתחו בגוף, תוך שילוב של טיפול כימותרפי, המיועד להרוס את התאים הסרטניים. טיפול קרינתי-רדיותרפי, נמצא פחות בשימוש במחלה זו.

בשלבים מוקדמים ביותר, כשהגידול מוגבל לרקמה הפנימית של השחלה, ניתן ברוב המקרים לוותר על טיפול כימותרפי משלים. כשהמחלה כבר בשלבים מתקדמים, יש הכרח בטיפול משלים.

הטיפול הכימותרפי מבוסס לרוב על שילוב של מספר תרופות.

בתום הכימותרפיה, מתבצעת הערכה קלינית של המחלה. במידה שאין עדות למחלה, המטופלת תיבדק כל שלושה חדשים במשך השנתיים הראשונות, ולאחר מכן במרווחי זמן הולכים וגדלים.

עם זאת, לרוע המזל, המחלה עלולה לשוב ולהופיע במהלך הטיפול הכימותרפי או לאחריו. במקרה כזה הטיפול הוא כימותרפי.

שם בלטינית: Cancer ovarian

שם באנגלית: Ovarian Cancer

מערכת שנפגעה: פוריות, מערכת העיכול, איברי המין הנשי

דילוג לתוכן