קטרקט הוא ערפול של העדשות בעיניים המשפיע על הראייה. קטרקט נפוץ מאוד אצל אנשים מבוגרים, יכול להופיע בשתי העיניים, אך לא יכול להתפשט מעין אחת לשנייה. רוב סימני הקטרקט קשורים להזדקנות.
- העדשה היא החלק שקוף של העין,עוזרת למקד את האור או תמונה על הרשתית. הרשתית היא רקמה הרגישה לאור הנמצאת בחלקה האחורי של העין.
בעין בריאה, אור עובר דרך העדשה השקופה לרשתית. ברגע שהאור מגיע לרשתית הוא מתורגם לכדי אותות עצביים הנשלחים למוח. - העדשה צריכה להיות ברורה לרשתית כדי לקבל תמונה חדה. אם העדשה עכורה עקב הקטרקט, התמונה תהיה מטושטשת .
- את הקטרקט לא ניתן לראות בעין בלתי מזוינת, אלא אם הקטרקט הגיע למצב של כיסוי כל העין ב"ענן". לעדשה תפקיד מכריע בהתמקדות האור על הרשתית ומיקומה הוא מאחורי החלק "הצבעוני" של העין (הקשתית). הרשתית ממוקמת מאחורי העין, והופכת את האור לאותות נוירולוגיים, שהמוח מפרש כתמונה.
כאשר הקטרקט גדל למצב שהוא מסתיר את כל הרשתית, כמות האור שעוברת דרך העדשה משתנה ומתעוותת וכתוצאה מכך יורדת איכות הראייה.
אופן השימוש:
מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה.
אופן השימוש באופן כללי: אופטיב 2 כמוסות פעמיים ביום עם ארוחה ואוקסיטיב.
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
המונח קטרקט נגזר מן המילה היוונית cataractos המתאר מים זורמים. כאשר המים סוערים, הם מקבלים מראה לבן עכור. כך נראית גם העין במצב של קטרקט, המסתיר את כל הרשתית: לבן ועכור.
התפתחות קטרקט הוא תהליך הדרגתי מאוד, המשפיע בדרך כלל, על שתי העיניים. עם זאת, אין זה נדיר שחלה התפתחות קטרקט רק בעין אחת.
אנשים המפתחים קטרקט, מדווחים על קושי בביצוע פעולות פשוטות בחיי היומיום. חלק מן התלונות השכיחות ביותר כוללות קשיים בנהיגה בלילה או בנסיעה למקומות לא מוכרים, קשיים בקריאה, ובהשתתפות בענפי ספורט הדורשים ראיה צלולה וחדה, כמו גולף.
סוגים שונים של קטרקט
קטרקט כאמור, הוא שינוי בבהירות של מבנה העדשה. קטרקט עלול להיגרם גם בשלב מוקדם בחיים, לא רק כתוצאה של ההזדקנות. חלקים שונים של העדשה עלולים להיפגע יותר מאחרים.
- קטרקט גריני – המצב הנפוץ ביותר, כאשר החלק המרכזי של העדשה הוא המושפע ביותר.
- קטרקט קליפת העדשה – כאשר החלק החיצוני של העדשה, שנקרא קליפת העדשה, הופך עכור.
- קטרקט subcapsular – בניגוד לשאר סוגי הקטרקט, סוג זה מתפתח די מהר ומשפיע על הראיה בפתאומיות. הקטרקט מתפתח בחלק הקדמי או האחורי של מעטפת העין.
- קטרקט משני – סוג זה של קטרקט יכול להיווצר לאחר ניתוח בבעיות עיניים אחרות, כגון גלאוקומה. קטרקט עקב מחלות יכול גם להתפתח באנשים שיש להם בעיות בריאות אחרות, כגון סוכרת. כמו כן, קטרקט לעתים קשור לשימוש בסטרואידים .
- קטרקט טראומטי – קטרקט יכול להתפתח לאחר פגיעה בעין, לעתים גם מספר שנים מאוחר יותר.
- קטרקט מולד – קטרקט, המתרחש בעת הלידה או במהלך השנה הראשונה לחיים, נקרא קטרקט מולד. קטרקט כזה דורש תיקון כירורגי מידי, אחרת התפתחות הראייה עלולה להיפגע. חלק מהתינוקות נולדים עם קטרקט או מפתחים אותו בילדותם, לעתים קרובות בשתי העיניים. סוג זה של קטרקט עשוי להיות כה מינורי כך שהוא אינו משפיע על הראייה כלל. במידה שהקטרקט המולד כן משפיע הקטרקט על הראייה סביר להניח שיהיה צורך בהסרת עדשות הראייה.
- קטרקט קרינה – סוג זה של קטרקט יכול להתפתח לאחר חשיפה לסוגים מסוימים של קרינה.סיבות להתפתחות קטרקט
העדשה נמצאת מאחורי הקשתית והאישון ופועלת לרוב כמו עדשת מצלמה. העדשה מתמקדת באור על הרשתית בחלק האחורי של העין, שבו התמונה נרשמת. העדשה גם מתאימה את המיקוד של העין, ומאפשרות לנו לראות את הדברים בצורה ברורה גם מקרוב ורחוק. העדשה עשויה בעיקר מים וחלבונים. החלבון מסודר בצורה מדויקת שמחזיקה את העדשה שקופה ומאפשרת לאור לעבור דרכו .
ככל שאנו מתבגרים, חלק מהחלבון המסודר מתחיל לאבד צורתו, דבר הגורם לענן אי בהירות על גבי שטח קטן של העדשה, זהו הסימן להיווצרות לקטרקט. עם הזמן, הקטרקט עלול לגדול והענן יתפרש על גבי שטח גדול יותר על העדשה, דבר המקשה על הראיה אף יותר.
חוקרים חושדים כי יש מספר גורמים הגורמים לקטרקט, ביניהם עישון, סוכרת, הרס ושחיקת החלבון בעדשה עם השנים.
תסמינים לקטרקט
לעיתים קרובות, קטרקט מושווה לשמשה הקדמית של המכונית בזמן ערפל או להסתכלות דרך עדשה מלוכלכת של מצלמה.
התפתחות הקטרקט הדרגתית ובדרך כלל אין כאבים או תופעות לוואי עד לשלבים מתקדמים של הקטרקט.
קטרקט עלול לגרום למגוון של תלונות ושינויים חזותיים כמו ראייה מטושטשת, קשיים במצב של אור זוהר, דוגמא שמש בהירה או פנסי רכב בזמן נהיגת לילה. ראיית צבעים בגוונים כהים, קוצר הראייה שגדל ומלווה בשינויים תכופים במרשם המשקפיים ומדי פעם, אף ראייה כפולה. רק לעיתים רחוקות קטרקט גורם לנזק בלתי הפיך לטווח ארוך.
השפעת הקטרקט על הראיה
קטרקט הקשור לגיל יכול להשפיע על הראיה בשתי דרכים:
- גושים של חלבון מפחיתים את חדות התמונה המגיעה לרשתית.
העדשה מורכבת בעיקר ממים וחלבון, כאשר החלבון מתגבש למעלה, זה מעיב על העדשה ומפחית את האור המגיע לרשתית. הערפול עלול להיות מספיק חמור כדי לגרום לראייה להיות מטושטשת. רוב סוגי הקטרקט קשורים לגיל ולהתקבצות החלבון.
כאשר הקטרקט קטן, העננות משפיעה רק על חלק קטן מהעדשה ולא ניתן להבחין בשינויים כלשהם בראיה. הקטרקט נוטה "לגדול" באיטיות ולכן הראיה מחמירה בהדרגה. במשך הזמן האזור המעונן בעדשה גדל, דבר המעיד על כך שהקטרקט גדל, ולכן הראיה עשויה להיות קשה יותר ומטושטשת. - עדשה שהייתה ברורה משתנה בהדרגה מצבע צהבהב/חום ומוסיפה גוון חום לעדשה.
עם העלייה בגיל צבע העדשה עשוי לרכוש בהדרגה גוון חום. תחילה, הטשטוש עשוי להיות קטן ולא לגרום לבעיות ראייה, אך לאורך זמן, צביעה מוגברת של העדשה בגוון חום עלולה להקשות על פעולת הקריאה ועל ביצוע פעילויות שגרתיות אחרות. שינוי הדרגתי בטשטוש הראיה אינו משפיע על חדות התמונה ואינו מועבר אל הרשתית. אם חל שינוי מהיר בצבע העדשה, ייתכן שלא תהיה אפשרות לזהות צבעים כחולים וסגולים (עיוורון צבעים).
התפרצות הקטרקט
המונח "קטרקט הקשור לגיל" הוא קצת מטעה. לא צריך להיות "אזרח ותיק" כדי לקבל סוג זה של קטרקט. למעשה, אנשים יכולים לחלות בקטרקט קרוב לגילאי 40-50 שלהם. אחרי גיל 60 בדרך כלל הקטרקט גורם לליקויי ראיה.
מי נמצא בסיכון לקטרקט ?
הסיכון לקטרקט מתגבר ככל שמתבגרים.
גורמי סיכון אחרים לקטרקט כוללים :
- מחלות מסוימות, כגון סוכרת.
- עישון.
- צריכת אלכוהול .
- חשיפה ממושכת לאור שמש.
- הגנה על הראיה מפני התפתחות קטרקט
- משקפי שמש וכובע רחב שוליים מומלצים במטרה לחסום את אור השמש והקרינה האולטרה סגולה העשויים להאיץ התפתחות קטרקט.
חוקרים מאמינים שתזונה נכונה יכולה לעזור להפחית את הסיכון לקטרקט הקשור לגיל. ההמלצה היא לאכול ירקות עלים ירוקים, פירות ומזונות אחרים עם איכויות נוגדות חמצון.
לא לעשן!
תסמינים וזיהוי של קטרקט
התסמינים השכיחים ביותר של קטרקט הם:
- ראייה מעוננת או ראייה מטושטשת.
- הצבעים נראים דהויים.
- אורות בוהקים כמו פנסים, נרות או אור שמש עשויים להיראות בהירים מדי והילה יכולה להופיע סביב אותם אורות.
- פגיעה באיכות ראיית לילה.
- ראייה כפולה או מספר רב של תמונות בעין אחת.
- שינויים תכופים בעלייה של המספר במשקפיים או עדשות מגע.
סימפטומים אלו יכולים גם להיות סימן לבעיות עיניים אחרות. בהימצאות תסמינים אלה, יש לבדוק לגבי טיפול בעין בידי איש מקצוע.
זיהוי/אבחון קטרקט
קטרקט ניתן לזיהוי באמצעות בדיקת עיניים מקיפה הכוללת :
בדיקת חדות ראייה, זהו אמצעי בדיקה של העין, המניב תרשים המראה כמה טוב רואים למרחקים שונים .
בדיקת עיניים על ידי הרחבת אישונים, מטפטפים לעיניים מספר טיפות הגורמות למצב של אישונים מורחבים. הטיפול בעין בצורה מקצועית מתבצע ע"י שימוש בזכוכית מגדלת מיוחדת לבחינת הרשתית ועצב הראייה לחיפוש אחר סימנים של נזק לעין ובעיות עיניים אחרות. לאחר הבדיקה, הראייה מקרוב עשויה להישאר מטושטשת במשך כמה שעות.
Tonometry * (טונומרי), זהו מכשיר המודד את לחץ תוך עיני. לפני בדיקה זו יש לטפטף מספר טיפות מיוחדות לתוך העין.
חשוב שהטיפול בעין יעשה בצורה מקצועית ויבוצע ע"י מומחה. כמו כן ניתן לבצע בדיקות נוספות כדי ללמוד יותר על מבנה העין ועל בריאות העין.
טיפול בקטרקט
בבדיקה שגרתית אצל הרופא, ניתן לאבחן התפתחות ראשונית של קטרקט, גם אם עדיין הסימפטומים החזותיים לא באו לידי ביטוי.
הסימפטומים המוקדמים של קטרקט עשויים להשתפר עם הרכבת משקפיים חדשים, בנוכחות תאורה בהירה, עם הרכבת משקפי שמש נגד קרינה או עדשות מוגדלות. אם כל אלה לא עוזרים, ניתוח הוא הטיפול היעיל היחיד. ניתוח כרוך בהסרת העדשה העכורה והחלפתה בעדשה תוך עינית מלאכותית.
יש להסיר קטרקט רק כאשר אובדן הראייה מפריע לביצוע פעילויות יומיומיות כדוגמת נהיגה, קריאה או צפייה בטלוויזיה. את הטיפול בעין ניתן לבצע רק אצל מומחה מקצועי שיוכלל להחליט על מצב של ניתוח במידת הצורך. ברגע שמבינים את היתרונות והסיכונים של ניתוח עיניים, יש להחליט אם לבצע ניתוח קטרקט או לא. ברוב המקרים, דחיית ניתוח קטרקט לא תגרום נזק לטווח ארוך לעין אך
בהחלט תהפוך את ההחלמה מניתוח הקטרקט לקשה יותר.
כירורגיה
הנוהל הרגיל של ניתוח קטרקט מתבצע, בדרך כלל, בבית החולים או במרכז ניתוחים אמבולטוריים. הצורה הנפוצה ביותר של ניתוח קטרקט היום הוא תהליך שנקרא phacoemulsification ע"י שימוש במיקרוסקופ מיוחד, המנתח יעשה חתך קטן מאוד על פני השטח של העין או ליד הקרנית. בעזרת תנודות קול המבוצעות ע"י מכשיר אולטרסאונד דק מאוד המוכנס לעין, ופירוק העדשה העכורה. (Phacoemulsify) לאחר הסרת הקטרקט, העדשה המלאכותית ממוקמת בתוך שקית. עדשה זו חשובה לתהליך מיקוד הראיה.
לעתים יש לבצע ניתוח הסרת קטרקט גם אם אינו גורם לבעיות בראיה. לדוגמא, יש להסיר קטרקט אם הוא מונע בדיקה או טיפול בבעיה בעין אחרת, כגון ניוון מקולרי הקשור לגיל או מחלת עיניים סוכרתית. אם הטיפול בעין יבוצע באופן מקצועי אצל מומחה שיוכל לאבחן קטרקט ולעקוב אחר התפתחות הקטרקט באופן קבוע, סביר שיהיה לעכב ניתוח קטרקט למשך כמה שנים נוספות. למעשה, ייתכן שלא יזדקקו לניתוח קטרקט כלל.
אם יש קטרקט בשתי העיניים שדורשות ניתוח, הניתוח יבוצע בכל עין בזמנים נפרדים, בדרך כלל ארבעה עד שמונה שבועות .
לאנשים רבים הזקוקים לניתוח קטרקט יש גם מחלות עיניים אחרות, כגון ניוון מקולרי הקשור לעלייה בגיל או גלאוקומה. אם יש מחלות עיניים אחרות בנוסף לקטרקט, יש לפנות לרופא.
הסיכונים, היתרונות, חלופות ותוצאות צפויות של ניתוח קטרקט :
מה הם הסוגים השונים של ניתוח קטרקט ?
ישנם שלושה סוגים של ניתוח קטרקט הרופא המטפל יכול להסביר את ההבדלים בין השלושה ולעזור לקבוע איזה מהם יניב את התוצאה הטובה ביותר באותו המטופל.
- "פאקו-אמולסיפיקציה" – זוהי השיטה הניתוחית המתקדמת ביותר לטיפול בקטרקט. יתרונה של שיטה זו הוא בחתך הזעיר אשר מתאחה במרבית המקרים מעצמו ללא תפרים. בשיטה זו מבוצע חתך זעיר של 2 מ"מ בקרנית ובאמצעות מכשיר אולטרסאונד מתקדם, מבוצעת שאיבה של עדשת העין העכורה. שיטה זו מקצרת באופן משמעותי את משך הניתוח ובידיים מיומנות היא נחשבת לשיטה המתקדמת והטובה ביותר. רוב ניתוחי הקטרקט נעשים על ידי פאקו-אמולסיפיקציה, הנקרא גם "ניתוח קטרקט חתך קטן".
- אקסטראקפסולר" – זהו ניתוח קטרקט אשר בו מבצעים חתך ארוך יותר בצד הקרנית ומסירים את ליבת הענן של העדשה בחתיכה אחת. את שאר העדשה מסירים על ידי יניקה. לאחר שהעדשה הטבעית הוסרה, היא מוחלפת בעדשה מלאכותית, הנקראת עדשה תוך עינית IOL היא עדשת פלסטיק שקופה, שאינה דורשת טיפול והופכת לחלק קבוע מהעין שלך. האור מתמקד באופן ברור בעזרת הרשתית ומשפר את הראיה. המנותח אינו חש בעדשה החדשה, מה גם שלא ניתן לראותה.
- Phacoemulsification – זוהי הצורה הנפוצה והמודרנית ביותר של ניתוח הסרת קטרקט. בשיטה זו, ניתן לבצע את הניתוח תוך פחות מ- 30 דקות. לרוב מתבצעת פעולה זו תחת הרגעה מינימלית של טיפות ומרדים. אין צורך בתפרים לאחר טיפול זה.
לא אצל כל המנותחים העדשה המושתלת בעין מתקבלת, אצל חלקם היא אינה מתקבלת עקב מחלות עיניים אחרות או עקבו בעיות שנוצרו בזמן הניתוח. לחולים אלה ניתן להציע עדשות מגע רכות או משקפיים המספקים הגדלה גבוהה.
סוגי העדשות התוך עיניות המושתלות בניתוח קטרקט:
העדשה הטבעית ממלאת תפקיד חיוני למיקוד הראייה, לכן חשוב שהשתלת עדשה תוך עינית מלאכותית תפיק את התוצאות הטובות ביותר לשחזור ומיקוד הראייה. שדה הראייה, תפיסת העומק וגודל התמונה לא אמורים להיות מושפעים לאחר הטיפול בבעיית הקטרקט.
עדשות מלאכותיות מיועדות להישאר באופן קבוע במקומן. אין צורך בתחזוקה או טיפול מיוחד כלשהו והן לא מורגשות על ידי המטופל ולא על ידי אחרים.
יש מגוון של סגנונות של עדשות תוך עיניות זמינות להשתלה, כמו מונו פוקליות, צילינדרים טוריים ואת עדשות המולטי.
עדשה מונו פוקליות– הן העדשות אשר מושתלות ברוב המקרים. העדשות בעלות חוזק אחיד בכל העדשה, אשר מספקת איכות ראייה גבוהה רק למוקד אחד (בדרך כלל למרחק, יומלץ להשתמש במשקפיי שמש ולמצב כמו קריאה וכתיבה ידרשו זוג משקפיים נוספים).
עדשות טוריים – יש יותר כוח באזור אחד מסוים של העדשה כדי לתקן אסטיגמציה בדומה לנעשה במשקפיים. עדשה זו יכולה לשפר ראייה למרחק עבור אנשים רבים בשל ההבדל בכוח העדשה בזויות השונות. ניתוח להשתלת עדשה תוך עינית שמתקנת גם אסטיגמציה, מחייב את העדשה להיות ממוקמת בצורה מסוימת מאוד. בעוד עדשות טוריים יכולות לשפר את הראייה מרחוק, עדיין יהיה צורך בשימוש משקפיים לקריאה.
עדשות מולטי פוקליות – מטפלות בבעיות ראיה לרחוק, קרוב ולמרחק ביניים – כמו מחשב. בעדשות מולטי-פוקליות משתמשים במקרים מיוחדים בלבד בגלל שהן עלולות לגרום לבוהק באופן משמעותי, יותר מאשר עדשות מונו פוקליות או טוריים יתר על כן, עדשות מולטיפוקליות אינן יכולות לתקן אסטיגמציה וחולים מסוימים נדרשים לניתוח נוסף כגון לאסיק, לתיקון אסטיגמציה וכדי למקסם את שדה הראיה שלהם ולא להזדקק למשקפיים.
סיכונים בניתוח קטרקט
כמו בכל ניתוח, ניתוח קטרקט מביא עמו סיכונים, כמו זיהום ודימום. לפני ניתוח קטרקט, הרופא עשוי לבקש להפסיק באופן זמני נטילת תרופות מסוימות שעלולות להגביר את הסיכון לדימום במהלך הניתוח. לאחר הניתוח, חייבים לשמור על עיניים נקיות, לשטוף את הידיים לפני כל נגיעה בעין, ולהשתמש בתרופות המרשם על מנת למזער את הסיכון לזיהום. זיהום קשה עלול לגרום לאובדן הראייה.
ניתוח קטרקט מגביר מעט את הסיכון להיפרדות הרשתית, ביחס למחלות עיניים אחרות, כגון קוצר ראייה גבוה (קוצר ראייה), אשר יכולות להגביר עוד יותר את הסיכון להיפרדות רשתית לאחר ניתוח קטרקט. סימן אחד של היפרדות רשתית היא עלייה פתאומית בחום או תזוזות. תזוזות הן "קורי עכביש" קטנים או כתמים שנראים צפים על פני שדה הראייה. אם מבחינים בעלייה פתאומית של "גופיפים צפים" או הבזקים, יש לפנות לטיפול בעין בצורה מקצועית באופן מידי.
היפרדות רשתית היא מצב חירום רפואי. במידת הצורך, יש לפנות לשירותי חירום או לבית חולים. העין חייבת להיבדק על ידי כירורג עיניים בהקדם האפשרי. היפרדות רשתית אינה גורמת לכאב. טיפול מוקדם בהיפרדות רשתית יכול לעתים למנוע אובדן קבוע של הראיה. ככל שמקדימים לקבל טיפול, כך ניתן להגדיל את הסיכוי להחזרת ראייה טובה. גם אם מטפלים מיד איכות הראיה יכולה להיפגע.
סיבוכים לאחר ניתוח הסרת קטרקט
חרף העובדה שניתוח קטרקט הוא אחד מההליכים הזמינים ביותר לטיפול בקטרקט ובעל שיעור הצלחה גבוה, סיבוכים לאחר ניתוח קטרקט הם נדירים אך אפשריים, וביניהם נמנים זיהום או נפיחות של הרשתית שבתוך העין ואף התנתקות הרשתית, דימום, דלקת עיניים מתמשכת (הכוללת כאב, אדמומיות ונפיחות), אובדן הראייה, ראייה כפולה, שינויים בלחץ העין, לחץ תוך עיני גבוה או לחץ תוך עיני נמוך. עם טיפול רפואי מידי, לרוב ניתן לטפל בבעיות אלה בהצלחה.
לפעמים רקמת העין המקיפה את IOL (העדשה התוך עינית) הופכת עכורה ועלולה לטשטש את הראיה. מצב זה יכול להתפתח תוך חודש או חודשיים לאחר ניתוח קטרקט.
במצב שהפצע מהניתוח לא מחלים טוב, יש צורך למקם את העדשה המלאכותית במיקום קצת שונה. כל הסיבוכים הללו הם נדירים ביותר ולכן יש צורך במעקב צמוד לאחר הניתוח. במידה וסיבוכים אלו אינם מטופלים בזמן, עלול להיגרם נזק לראיה ואף להוביל לאיבוד ראייה משמעותי.
ניתוח קטרקט בלייזר: הרופא ישתמש בלייזר בכדי לעשות חור זעיר ברקמת העין מאחורי העדשה כדי לאפשר לאור לעבור דרכו. הליך טיפול זה נקרא capsulotomy YAG לייזר. הליך זה כואב ורק לעתים נדירות גורם ללחץ בתוך העין ומגביר או גורם לבעיות עיניים אחרות. כאמצעי זהירות, הרופא עשוי לתת טיפות לעיניים להורדת לחץ תוך עיני לפני או אחרי ניתוח .
נורמליזציה של הראיה
אפשר לחזור במהירות לפעילויות רבות, אבל הראיה עשויה להיות מטושטשת. עד שהעין נרפאית לוקח זמן להסתגל, כך אפשר להתמקד כראוי בתפקוד העין הבריאה יותר, במיוחד אם העין השנייה סובלת מקטרקט. שאל את הרופא המטפל מתי ניתן לחזור לנהוג.
אם הותקנה עדשת IOL , היא עדשה תוך עינית, ייתכן שתורגש ראיית צבעים בהירים מאוד. ברור שבניגוד לעדשה הטבעית שבעין, עם העדשה המותקנת בעין הגוון הנראה עשוי להיות חום או צהבהב. תוך מספר חודשים של שימוש בעדשה העין מתחילה להתרגל לראיית צבעים משופרת. כמו כן, כאשר העין נרפאת ייתכן שיהיה צורך במשקפיים חדשים או בעדשות מגע.
מניעת קטרקט
נכון לעכשיו, אין דרך שהוכיחה את עצמה כיעילה למניעת היווצרות קטרקט. עם זאת, מומלץ לפעול למניעת מחלות עיניים אחרות, שעלולות לגרום קטרקט ו/או מניעת חשיפה לגורמים המקדמים מצב של קטרקט.
- מומלץ להשתמש, בשעות היום, בחוץ, במשקפי שמש, דבר שיפחית את הסיכוי לפתח קטרקט או בעיות רשתית. משקפי השמש צריכים לסנן את האור האולטרה סגול ובכך לצמצם חשיפה מזיקה של קרינת UV .
- יש אנשים שלוקחים ויטמינים. מינרלים ותמציות צמחים להפחית היווצרות קטרקט. אין נתונים מדעיים מוכיחים כי תרופות אלו אכן יעילות.
- אורח חיים בריא יכול לעזור, באופן כללי, במניעת מחלות בגוף. הקפידו על תזונה נכונה, פעילות גופנית וללא עישון. במקרה של סוכרת, פיקוח הדוק על רמות הסוכר יכול לעכב את התפתחות מואצת של קטרקט.
סיכום קטרקט
קטרקט הוא מצב של שינויים ברמות הבהירות הטבעית של העין, אשר גורם לירידה הדרגתית באיכות הראיה החזותית. קטרקט היא מחלה נפוצה מאוד בקרב אנשים מבוגרים.
העדשה עשויה בעיקר מים וחלבון. חלבונים ספציפיים בתוך העדשה, אחראים לשמירת הבהירות שלה. עם השנים, מבנה החלבונים משתנה ונוצרת עכירות הדרגתית של העדשה. לעיתים נדירות, קטרקט יכול להיות מולד או להתחיל בילדות המוקדמת. הסיבות לכך יכולות לנבוע כתוצאה מפגם תורשתי, טראומה קשה לעין, ניתוחי עיניים או דלקת תוך עינית .
גורמים נוספים שעלולים להוביל להתפתחות של קטרקט בגיל צעיר כוללים חשיפה מוגזמת לאור אולטרה סגול, סוכרת, עישון, שימוש בתרופות מסוימות, כגון סטרואידים, שימוש ממושך בתרופות ממשפחת הסטטינים.
שמות נוספים: קטרק, קטארקט
שם בלטינית: cataracta
שם באנגלית: Catarac