>
disease

אלרגיה

אלרגיה הינה תופעה שכיחה ביותר באוכלוסייה. אלרגיה מתרחשת כאשר המערכת החיסונית מזהה גורם זר שחודר לגוף כגורם מאיים ומנסה להתגונן מפניו. תפקידה של המערכת החיסונית הוא להגן על הגוף מפני פלישת חומרים זרים, העלולים להוות סכנה להמשך קיומו התקין.במגע ראשוני עם גורם מזיק הגוף יפתח נוגדן ובפעם השנייה שהגוף יתקל באותו גורם,הוא יזהה אותו וידע כיצד להתגונן מפניו.

אופן השימוש:

מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה.
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000

התפתחות אלרגיה

כאשר מתפתחת אלרגיה מדובר בתהליך זהה ליצירת נוגדן כנגד גורם מזיק, רק שבמקרה זה מדובר בפיתוח של נוגדן שנקרא אימונוגלובין IgE, והגורם שנגדו מתפתחת התגובה האלרגית הינו חומר המצוי בסביבה, ואינו נחשב כגורם מזיק ברוב המקרים. חומר זה מכונה אלרגן.קיימים מגוון אלרגנים הגורמים להתפתחות אלרגיות שחלקן קלות יחסית וישנן אף אלרגיות מסכנות חיים. התפתחות אלרגיה, חומרתה והסימפטומים שלה משתנים מאדם לאדם, עפ"י נטייה תורשתית.

סוגי אלרגיה מתחלקת לכמה סוגים על פי :

  • סוג האלרגן(הגורם למחלה).
  • העונהבה מתפרצת.
  • תגובה אלרגית עלולה להתרחש כתוצאה ממגע, בליעה או שאיפה של אלרגן, ועשויה להיות בדרגות חומרה שונות.

אלרגיה למזון:

קיים הבדל בין רגישות למזון לבין אלרגיה למזון, כאשר רגישות  למזון באה לידי ביטוי בהתערבות של מערכת העיכול ובאה לידי ביטוי בהתערבות של מערכת החיסון. התגובה של מערכת החיסון עשויה להיות קטלנית ביותר ועלולה להתרחש אפילו עקב מגע עם מינון נמוך ביותר של אלרגן. כל סוג של מזון עלול לגרום תגובה אלרגית, אך קיימים מספר סוגי מזונות, אשר מהווים 90% מכלל התגובות האלרגיות.

סוגים נפוצים של אלרגיות למזון:

אלרגיה לחלב – נחלקת לשני תתי סוגים:

  1. רגישות לחלבון החלב.
  2. רגישות ללקטוז, (הכוונה לסוכר החלב). הגוף מזהה את החלבונים שבחלב (בד"כ מדובר בחלבון קזאין ובחלבון מי גבינה) כגורמים מזיקים, מכאן שבעת מגע עם חלב ומוצריו נוצרת תגובה אלרגית. כתוצאה מהתגובה האלרגית עלולים להופיע תסמינים תוך דקות ספורות או אפילו לאחר כמה שעות.

הסימפטומים עשויים להיות מתונים והם יכללו:

תגובה אלרגית בעור, צפצופים, הקאות ובעיות עיכול. במקרים נדירים עלול להתרחש שוק אנפילקטי, אשר מסכן חיים. נגרמת מחלב פרות, עיזים וחיות אחרות, כלומר לא מדובר בסוג מסוים, כיוון שהחלבונים מצויים בסוגי חלב שונים. אדם האלרגי לחלב צריך להימנע מצריכת חלב ומוצריו, וכן מצריכת מוצרי מזון המכילים חלבון חלב. כמו כן כדאי שימנע גם ממגע עם מוצרי ניקוי וקוסמטיקה המכילים חלב. היא אחת מסוגי האלרגיות השכיחות ביותר בילדים.

אלרגיה לביצים –

ברוב המקרים מדובר ברגישות לחלבון הביצה. תגובה אלרגית עשויה להתרחש תוך דקות או שעות לאחר אכילת ביצים. התסמינים  עשויים להיות מתונים כדוגמת פריחה על העור והקאות, עד כדי תגובה נדירה וחמורה יותר של שוק אנפילקטי. לאנשים עם רגישות לביצים מומלץ להימנע לחלוטין מביצים, כיוון שביצה טרייה כמו גם ביצה מבושלת, עלולות לעורר תגובה אלרגית.  וכן גם משום שלא ניתן להפריד באופן מוחלט את החלמון מהחלבון. היא אחת מסוגי האלרגיות השכיחות ביותר בילדים מאשר במבוגרים.לרוב, היא נעלמת כבר לפני גיל ההתבגרות, אך במקרים מסויימים היא ממשיכה גם בבגרות.

אלרגיה לבוטנים –

נפוצה ביותר בקרב בילדים. ישנם חלבונים רבים המצויים בבוטנים הגורמים לתגובה אלרגית בעת מגע או בליעה, אשר עלולה להיות רצינית ביותר גם אם מדובר בצריכה של כמות בוטנים מזערית. עד כה נמצאו רק חלק מהחלבונים, אשר גורמים לאנפילקסיס כתוצאה מצריכה של בוטנים. שאריות של בוטנים עלולות להימצא במגוון של מוצרים, ולכן יש לנקוט משנה זהירות. היא אחד מהגורמים השכיחים ביותר להתקפים חמורים, מכאן, רצוי כי האדם יישא עליו באופן קבוע אפינפרין להזרקה אוטומטית בכל עת. גם אם אדם סבל מתגובה אלרגית קלה בעבר הוא נמצא בסיכון לפתח תגובה אלרגית קשה יותר בעתיד. ברוב המקרים הרגישות היא כרונית ונמשכת לאורך כל החיים, אך ישנם גם מקרים של ילדים שהתגברו על הבעיה. כמו כן אחים/אחיות צעירים נמצאים בסיכון גבוה לפתח גם כן רגישות לבוטנים.

אלרגיה לאגוזים –

מדובר באגוזים מן העץ. תגובה שיכולה להתפתח לסוג מסוים של אגוז או למגוון רחב יותר של אגוזים כמו למשל אגוזי מלך, פקאנים ועוד. היא  שכיחה בקרב ילדים ומבוגרים וידועה כרגישות חמורה העלולה לגרום לאנפילקסיס.
היא עלולה להיות כרונית, אך עם זאת ידוע כי ישנם ילדים שהתגברו על הבעיה האחים נמצאים בסיכון גבוה לפתח גם הם רגישות לאגוזים.

אלרגיה לסויה –

מופיעה לרוב בקרב תינוקות וילדים.ברוב המקרים מדובר בהתקף קל, אך במקרים נדירות עלולה להתרחש תגובה אלרגית חמורה.סויה היא אחד המרכיבים שהשימוש בהם נפוץ ביותר בתעשיית המזון, ניתן למצוא אותה בכל מקום כמעט ומכאן שקשה מאוד להימנע מצריכת מזון המכיל סויה. ישנם מספר חלבונים בסויה שנמצאו כגורמים לאסטמה אלרגית.

אלרגיות פחות שכיחות כוללות:

אלרגיה לתירס –

מדובר במקרה נדיר מאוד וקשה לאבחון. ברוב המקרים נגרמת תגובה אלרגית חמורה ביותר, העלולה להתעורר גם אם התירס מבושל.

אלרגיה לשמרים –

שמרים קיימים בצורות שונות, חלקם משמשים לתעשיית המזון וקיימים גם סוגים של שמרים בגוף האדם. עשויה להתפתח כתוצאה מחוסר איזון כימי או ביולוגי בגוף, אשר מאפשר צמיחת יתר של שמרים. כמו כן שמרי בירה למשל, הם שמרים שחיים במהלך תהליך התסיסה, ומכאן שלרוב האנשים יש רק גישות לשמרים אלו, אך עם זאת גם שמרים לאפייה וגם שמרים טבעיים גורמים לאלרגיות.

אלרגיה לבשר – מאוד נדירה, לחלבון שבבשר.

בד"כ אדם האלרגי לסוג בשר מסויים, נמצא בסיכון גבוה לפתח רגשיות לבשר על כל סוגיו. היא יכולה להתפרץ בכל אחד משלבי החיים. אם התסמינים מתפתחים לאחר כמה דקות מצריכת הבשר, מדובר ברגישות לחלבון שבבשר. אם מתפתחים סימפטומים רק לאחר כמה שעות, אז ככל הנראה מדובר ברגישות לפחמימה שנמצאת בבשר ונקראת אלפא- גלקטוז ולא לחלבון עצמו. התגובה האלרגית עשויה להיות פנימית או חיצונית, תלוי באופן החשיפה לאלרגן. נפוצה יותר מלבצל מבושל.

אלרגיה לשוקולד –

שוקולד מכיל רכיבים רבים ותוספות שונות ולכן לעיתים מפרשים אלרגיה המתפרצת לאחר אכילת שוקולד  ובעצם, הנכון הוא שאין זה רגישות לקקאו אלא אלרגיה למרכיבי השוקולד, כמו למשל לחלב,  ללקטוז, לאגוזים,  לסויה וכו'.

אלרגיה לדבש –

רגישות  למרכיבים של הדבש ושל תהליך הייצור שלו, ולא לדבש עצמו. למשל מי שסובל מאלרגיה לדבורים או  לאבקנים של פרחים. ברוב המקרים היא  אינה נחשבת חמורה ואינה מסכנת חיים. הטיפול הוא קל יחסית. אך עם זאת ישנם מקרים בהם מתרחש שוק אנפילקטי, הכל תלוי ברגישות של כל אדם.

אלרגיה לפירות:

אלרגיה לעגבניות – מדובר בסוג נדיר.

מחקרים הראו, כי אכילה של עגבניות טריות גרמה לאלרגיה. לעומת זאת אכילה של עגבניות מבושלות לא השפיעה במיוחד, כנראה לאור הסיבה כי הגורם הינו החלבון המצוי בעגבניה, אשר פעילותו מנוטרלת כתוצאה מהבישול.

אלרגיה לאבוקדו –  אינה נפוצה כל כך.

קיימים מספר סוגים, מתבטאת באזור הפה השפתיים והגרון – אלרגיה אוראלית, שנחשבת לפחות חמורה. כמו כן קיים קשר בין אלרגיה לאבוקדו לבין לטקס, וכן בין אלרגיה לאבוקדו לבין פירות אחרים.

אלרגיה עונתית:

אלרגיה עונתית מכונה גם בשם קדחת השחת. אלרגיה זו מופיעה בדרך כלל בתקופות מסויימות במהלך השנה, בעת הפריחה ובעת תהליך ההאבקה.

אלרגיות נוספות:

אלרגיה לניקל –

היא אחת מהגורמים הנפוצים ביותר לאקזמה. עשויה להתפתח בכל גיל, והיא נפוצה יותר בקרב נשים. יכולה להופיע כתוצאה ממגע ראשוני עם ניקל או להתפתח לאחר שנים של מגע עם ניקל. ברגע שהתפרצה האדם האלרגי יסבול מרגישות כרונית לניקל כל חייו.

אלרגיה לזרע –

אנשים שאלרגיים לזרע של אדם אחד,ברוב המקרים יפתחו אלרגיה לזרע באופן כללי. התגובה האלרגית מתפתחת לאחר מס' חשיפות לאלרגן שהוא החלבון שנמצא בזרע. ניתן לגלות זאת רק אם נוזל הזרע בא במגע עם הדם שלהם,מה שעשוי לקרות בעת ניתוח, זיהום או טראומה.

אלרגיה לקור –

מדובר בסוג של אורטיקריה הקשורה לחשיפה לטמפרטורות נמוכות. אנשים צריכים להימנע ממגע עם מים קרים או מחשיפה לאוויר קר, אשר עלול לגרום לתופעות אלרגיות קלות כמו גם עשוי לגרום לתגובה חמורה.חשיפה מלאה של כל הגוף לטמפרטורה נמוכה עלולה לגרום להלם, עילפון ועלולה להוות סכנת חיים ממשית. עשויה להיות ראשונית או משנית, כלומר היא נגרמת כתוצאה ממחלה המשפיעה על המערכת החיסונית. ברוב המקרים היא פוגעת בילדים ובבני נוער, כאשר הסיבה אינה ידועה ועלולה להימשך כמה חודשים ואף שנים.

אלרגיה לבושם –

קיימים סוגים רבים של ניחוחות, אך רק חלק קטן מהם גורם לאלרגיה. קבוצת הסיכון כוללת תינוקות שהמערכת החיסונית שלהם אינה מפותחת  מספיק, חולים הסובלים מאסטמה, אנשים מבוגרים הסובלים ממחלות כרוניות ואנשים אשר סובלים ממגוון אלרגיות נוספות. מתפתחת בעקבות חדירה של האלרגן לעור והיקשרות שלו עם חלבון שנמצא בעור.

אלרגיה לדשא –

מתפרצת בעיקר בסוף האביב ובעונת הקיץ.היא עשויה להיות תורשתית והיא יכולה להתפתח בכל גיל.
אלרגיה לדשא יכולה להיגרם ממגוון סיבות:

  • שאיפה של אבקנים שנמצאים בדשא.
  • מגע ישיר עם הדשא.
  • חשיפה לחומרים רעילים אשר נעשה בהם
    שימוש לגידול הדשא, כגון: חומרי הדברה, דשן וקוטלי עשבים.

אלרגיה ללטקס –

נגרמת כתוצאה מתגובה לחלבונים מסויימים המצויים בגומי טבעי, אשר מיוצר מנוזל המגיע מעץ הגומי. מופיעה לרוב אצל אנשים שבאים עמו במגע בתדירות גבוהה, כמו למשל צוותי רפואה. כמו כן יכולה להתפתח בקבוצות סיכון שונות, ביניהן אנשים שסובלים מאקזמה או מטופלים שעברו ניתוחים או פרוצדורות פולשניות ועוד.

גורמי אלרגיה

הסיבות לפתח אלרגיה מתחלקות לסיבות סביבתיות, ביולוגיות ותורשתיות:

אלרגניים הנישאים באוויר וחודרים אל הגוף דרך דרכי הנשימה, עשויים לגרום להתפתחות אלרגיות כגון: קרדית האבק, לאבקנים של פרחים, קשקשים של בעלי חיים, שיער של בעלי חיים,  עובש (לנבגים של עובש).נשיכה או עקיצה של בעלי חיים, אשר באמצעותן חודרים ארס או חיידקים אל זרם הדם. למשל עקיצות יתושים או דבורים. מגע עם חומרים אשר עשויים לגרום לתגובה אלרגית, כגון לטקס, צבע שיער, סבון,  אבקת כביסה. חומרי ניקוי כמו כלור ועוד.

מזונות מסויימים הגורמים לתגובה אלרגית בעת מגע או בליעה, כגון:

מוצרי חלב,לביצים לבוטנים וכו'. נטילת תרופות מסויימות בדרך אוראלית או דרך מגע עם העור, כמו למשל אנטיביוטיקה, ובמיוחד פניצילין. קיים גורם תורשתי לפתח אלרגיה. היא עצמה אינה תורשתית, אלא הנטייה לפתח אלרגיה היא שעלולה לעבור בתורשה. ילדים שהוריהם אלרגיים, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפיתוח אלרגיה שעלולה אף להיות חמורה יותר.

סימפטומים של אלרגיה

אלרגיה עשויה להתבטא במגוון תסמינים חלקם קלים וחלקם קשים, והם משתנים בהתאם לסוג האלרגן. אלרגיה הנגרמת מגורם הנישא באוויר, עלולה להשפיע על מערכת הנשימה, כיוון שהאלרגן חודר לגוף דרך דרכי הנשימה ומכאן שהוא בא במגע עם האף, הגרון והריאות. בנוסף לכך שויה להתבטא בעיניים, החשופות גם הן לאלרגנים אלו.

תסמינים

התסמינים יכללו דלקת בעיניים, נזלת אלרגית, ציפצופים, כאבים בסינוסים וכו'. אלרגיות למזון או לכל דבר הנכנס דרך הפה למערכת העיכול, משפיעות על סביבת הפה, השפתיים, הלשון ודרכי העיכול.
התסמינים  עלולים להופיע כוללים: כאבי בטןשלשולים, בחילות והקאות, וכן עשויים להופיע גירויים ועקצוצים באזור הפה והלשון. בנוסף, עלולים להופיע תסמינים אחרים הקשורים לגירויים בעור או תסמינים קשים יותר המשפיעים
על מערכת הנשימה וגורמים להתנפחות של הלשון, השפתיים ודרכי הנשימה. אלרגיות הנגרמות ממגע ישיר עם העור מתבטאות בתסמינים הכוללים: פריחה, אדמומיות והתנפחות של העור, אקזמהאטופיק דרמטיטיס – אסטמה של העור ואף עלולות להשפיע על הנשימה.

תסמינים של אלרגיה למזון:

אלרגיה לחלב – סימפטומים עשויים להופיע לאחר דקות ספורות או לאחר כמה שעות מזמן צריכת מוצרי חלב. סימנים המופיעים באופן מיידי כוללים: ציפצופים, גירויים בעור והקאות. תסמינים אחרים שמתפתחים לאורך זמן כוללים:
שלשולים, כאבי בטן, נזלת, שיעול ועוד. אצל תינוקות עלול להתפתח קוליק. אנפילקסיס עשוי להופיע יחד עם התופעות הקלות, אך לאחר זמן מה עשוי להתדרדר ולהגיע למצב שמסכן חיים.

אלרגיה לביצים –

תסמינים מופיעים לרוב מיד לאחר אכילת ביצים והם כוללים: דלקת עור. כמו כן עלולות להתפתח בעיות בעיכול וכן בעיות בנשימה כגון: קוצר נשימה, נזלת אלרגית ולחץ בחזה. קיימת סכנה להיווצרות אנפילקסיס, שהיא תגובה יותר נדירה של אלרגיה לביצים

אלרגיה לבוטנים –

סימפטומים ש עלולים להתפתח באופן מיידי לאחר אכילת בוטנים ועשויים להתבטא בקוצר נשימה, נזלת, גירודים ועקצוצים בפה ובגרון, אדמומיות, גירוד והתנפחות של העור והיצרות של דרכי הנשימה. כמו כן חשוב לציין כי אלרגיה לבוטנים היא הגורם הנפוץ ביותר של אנפילקסיס.

אלרגיה לאגוזים –

סימפטומים עשויים לכלול: התנפחות של הגפיים, פריחה, אדמומיות ורגישות של העור. עשויים להופיע קשיים בנשימה, כאב בגרון, גירוד בעיניים ונזלת, ובעיות בעיכול כגון: שלשולים וכאבי בטן.

אלרגיה לסויה –

מתבטאת באדמומיות וגירוי בעור, עקצוץ בפה, התנפחות של חלקים בפנים או בכלל הגוף, כאבי בטן ובחילות וכו'.

אלרגיה לשומשום –

במקרים קלים יותר מופיעה פריחה על העור המכונה אורטיקריה, תחושת עקצוץ או גירוי בפה. ברוב המקרים מתרחשת תגובה חמורה המכונה אנפילקסיס.

אלרגיה לשמרים –

עשויים להופיע סימפטומים כגון: פריחה, כאבי בטן, שלשול, נפיחות בפנים ועוד. אם השמרים חודרים דרך דפנות המעיים ומגיעים לדם, עלולות להיווצר תופעות של עייפות, קוצר נשימה, דלקת פרקים, כאבי שרירים וכו'.

אלרגיה לבשר –

התסמינים כוללים: התנפחות של הפנים, הלשון והגרון, בחילות והקאות, שיעול, אדמומיות מסביב לשפתיים, עצירות או שלשול ועוד. תגובה אלרגית חמורה היא נדירה מאוד.

אלרגיה לבצל –

התסמינים משתנים לפי צורת החשיפה לאלרגן, כלומר עשויה להתפתח כתוצאה ממגע של הבצל עם העור או מהשפעתו על העיניים והנשימה. יופיעו  תסמינים, כגון: ריפלוקס, פצעים בפה ובלשון, בחילותאסטמה, גירויים בעור וכדומה.

אלרגיה לשוקולד –

תסמינים עשויים להופיע באופן מיידי או כשעה לאחר האכילה והם מתבטאים בצורות שונות, כאשר חלקם במערכת העיכול, כגון: בחילה, הקאות וכאבי בטן. כמו כן ישנם תסמינים המשפיעים על דרכי הנשימה כגון שיעול וקוצר נשימה, נזלת אלרגית ובנוסף עשויה להופיע גם אקזמה בעור. תופעה חמורה יותר  עשויה להיות אנפילקסיס הכוללת דפיקות לב מהירות, חרדה, בלבול, התנפחות של הפנים ועוד תסמינים שעלולים לסכן חיים.

אלרגיה לדבש –

התסמינים השכיחים  הינם: נזלת, עיניים דומעות, עקצוץ בגרון, התנפחות של הפה והלשון, גירודים, בחילות והקאות ועוד. בנוסף עשויה להתפתח דלקת בעור ועלולים להופיע כאבי ראש, אשר יחד עם סימפטומים נוספים, עשויים לגרום לסיבוכים כמו זיהומים והיחלשות של המערכת החיסונית.

אלרגיה לעגבניות –

מופיעים בד"כ מיד לאחר החשיפה לאלרגן, והם כוללים: אקזמה בעור, פריחה, נפיחות בפנים, בעיות עיכול, שיעול, נזלת ועוד. עלולה להופיע גם תגובה חמורה יותר המסכנת חיים, אך זה נדיר.

אלרגיה לאבוקדו –

עשויים להופיע סימפטומים כגון: עקצוצים ונפיחות בפה ובגרון, קשיים בבליעה, קלקול קיבה, כאבי בטן, שלשולים, גירויים בעור, כאבי ראש וכו'.

תסמינים של אלרגיה עונתית –

עשויים לכלול גירודים, פריחה, נזלת אלרגית, גודש באף, התעטשות, שיעול ועיניים דומעות.

אלרגיות נוספות:

אלרגיה לניקל –

מתבטאת כאקזמה באזור בו נגע הניקל בעור. מופיעים פריחה, גרד ושינויים בצבע העור. כמו כן האזור עלול להיות נגוע בשלפוחיות ופגיעות הדומות לכוויות, תלוי בחומרה של אלרגיה לניקל. אלרגיה לזרע – התסמינים הנפוצים הינם גירוי שורף, כואב, אדמומי ומגרד ונפיחות באזור איבר המין. חבורות עלולות להופיע בפנים ובגפיים. כאשר התגובה החמורה ביותר, אך גם נדירה, הינה אנפילקסיס, שעשויה להופיע לאחר 30 שניות עד שעה בערך מזמן החשיפה לאלרגן. אצל נשים התופעות עשויות להיות מקומיות, אך יש כאלו שאצלן תתרחש תגובה אלרגית הכוללת את כל הגוף.

אלרגיה לבושם –

עשויה להתפתח פריחה על הפנים והידיים, גירוד, אדמומיות ונפיחות של האזור בו נגע החומר האלרגני. עלולות להופיע תופעות כגון: בעיות בדרכי הנשימה, בעיות נוירולוגיות כמו כאבי ראש, סחרחורות ובלבול, וכן דלקת עיניים וכדומה.

אלרגיה לדשא –

נגרמת מכמה סיבות ומכאן שלכל סיבה ישנם סימפטומים שונים. כתוצאה ממגע ישיר עם הדשא עלולה לגרום לאורטיקריה, גירוד בעור ואטופיק דרמטיטיס. mשאיפה של אבקנים עלולה לגרום לנזלת אלרגית, לאסטמה ולדלקת של הלחמית בעין. אלרגיה ללטקס – הסימפטומים מופיעים מיד לאחר מגע עם לטקס.

הסימפטומים מתחלקים לסימפטומים קלים הכוללים:

גירוד עז, פריחה וסרפדת, וכן לסימפטומיםקשים כגון: גירוד בעיניים ובגרון, שיעול, נזלת אלרגית וקשיי נשימה. אנשים עם רגישות גבוהה ביותר ללטקס עלולים לסבול מאנפילקסיס, אשר יופיע תוך שניות לאחר מגע עם הלטקס.
יש לציין כי התסמינים עשויים להצביע על מחלות אחרות, ועל כן יש להיבדק אצל מומחה אלרגולוג כדי לקבוע האם אכן מדובר באלרגיה.

סיבוכים

שוק אנפילקטי – נקרא גם אנפילקסיס – תגובה חמורה ביותר, אשר לרוב קשורה לסוגי אלרגיה: מזון, פניצילין, לטקס, עקיצות חרקים. שוק אנפילקטי הוא סיבוך מסכן חיים ויש לתת לו מענה מיידי. בשוק אנפילקטי מופיעים תסמינים כגון: קשיי נשימה כתוצאה מהיצרות של דרכי הנשימה והתנפחות של הגרון, לחץ בחזה, פריחה אדומה ומגרדת ואף עלול להגיע למצב של הלם ואיבוד הכרה. תגובה אלרגית קלה או בינונית בעבר היא אינה הבטחה לתגובה זהה בעתיד, כלומר תגובה נוספת לאותו אלרגן עלולה להיות קשה יותר.

אסטמה –

אדם הסובל מאלרגיות נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח אסטמה, כיוון שאסטמה מתפתחת כתוצאה מתגובה של המערכת החיסונית לחשיפה לאלרגן מהסביבה. ישנן מספר דרכים לטיפול באסטמה אלרגית: סטרואידים הניתנים באמצעות משאף, חיסון – זריקה. נטרול האלרגן או הפחתת החשיפה אליו, עשויים למנוע את הופעת התסמינים או להפחית את תדירות התרחשותם.

אטופיק דרמטיטיס –

אקזמה בעור שעלולה להתפתח כתוצאה של אלרגיה למזון, לחיות מחמד, קדחת השחת.

סינוסיטיס 

דלקת בסינוסים אשר ידועה כסיבוך שכיח של נזלת. סינוסיטיס נוצרת מהצטברות נוזלים כתוצאה מחסימה, ובעקבות זאת עלול להתפתח זיהום. דלקת בסינוסים שנמשכת זמן רב נקראת סינוסיטיס כרוני, ובמקרה זה יהיה צורך בטיפול אינטנסיבי יותר.

מיגרנות –

בעת תגובה אלרגית למזון, משתחררים היסטמינים אשר אצל חלק מהאנשים גורמים למיגרנות .

אלרגיה אחרת –

אדם אשר אובחן כסובל מסוג מסוים של אלרגיה, נמצא בסיכון גבוה לפתח אלרגיה נוספת.

דלקת אוזניים או דלקת ריאות –

אדם שאלרגי לחיות מחמד, [לעובש או שסובל מתופעה שנקראת "קדחת השחת", נמצא בסיכון גבוה ללקות בדלקות אוזניים או ריאות.אורטיקריה – מדובר בחבורות אדומות ומגרדות, המופיעות כתגובה למגע עם מזון מסוים, עקיצות חרקים או תרופות. אנשים הסובלים מאורטיקריה עשויים לפתח אנגיודמה – מצב בו ישנה התנפחות של השכבות העמוקות בעור והיווצרות של עיוותים. במקרה שישנה נפיחות באזור הגרון, האדם עשוי ללקות בשוק אנפילקטי.

פוליפים באף –

פוליפים מתפתחים כאשר יש זיהום בממברנות שנמצאות בשכבה הפנימית של האף. הפוליפים עשויים להיות גדולים או להופיע בקבוצות, ומכאן שהם עלולים להפריע לחוש הריח ולנשימה ובמקרים מסויימים גם עלולים לגרום לסינוסיטיס כתוצאה מחסימה של הסינוסים.

אבחון אלרגיה

ברוב המקרים, ניתן לאבחן ע"י בחינה יסודית של ההיסטוריה הרפואית או ע"י בחינה של תסמינים המופיעים כתוצאה מחשיפה לחומרים אלרגניים.ניתן לחשוד שמדובר באלרגיה כאשר מופיעים סימפטומים האופייניים לתגובה אלרגית, וכן אם התופעה חוזרת על עצמה בכל חשיפה לאותו חומר (אלרגן).

בדיקות אלרגיה:

בדיקת דם –

בדיקה יעילה לגילוי הסיכון לפיתוח תגובה אלרגית קיצונית או כאשר מתעורר חשד לרגישות לאלרגן נדיר. בבדיקת דם  מודדים את כמות נוגדני ה- IgE (אימונוגלובולינים) בדם, המיוצרים ע"י המערכת החיסונית כתגובה לאלרגן. תוצאות הבדיקה מוצגות בסולם מדידה של 0-6, מתוצאה שלילית ועד רגישות גבוהה ביותר בהתאמה.

Challenge Tests –

בבדיקה זו ניתנת כמות קטנה של אלרגן ע"י שאיפה או בליעה. משתמשים בבדיקה כאשר רוצים לבדוק רגישות לאוכל או לתרופות.בדיקת אלימינציה – בדיקה שבה מורידים כל פעם מרכיב אחר מהתפריט, ובודקים האם המצב הבריאותי השתפר. עפ"י זה ניתן לזהות את הגורם הבעייתי.

בדיקות עוריות לזיהוי אלרגיה:

בדיקת הזרקה של אלרגן לעור–

הבדיקה הראשונה שנעשית למציאת האלרגן. בבדיקה זו מחדירים באמצעות מחט דרך העור, כמות קטנה של אלרגן, ובודקים אם נוצרת תגובה אלרגית. במקרה של תגובה אלרגית, העור מסביב לאזור בו נגעה המחט, ישנה את צבעו לאדום, וכן יופיעו נפיחות וגרד. מבחן זה נחשב בטיחותי לביצוע לכל שכבת גיל ואפילו לתינוקות, כיוון שמדובר בהחדרת כמות קטנה ביותר של אלרגן. עם זאת זה לא מתאים למי שלוקה באקזמה חמורה או למי שלוקח אנטי היסטמינים.

מדבקות על העור –

בדיקה המשמשת לגילוי הגורם לאקזמה. בדיקה זו ישנה כמות קטנה של אלרגן, המצויה על דיסקים מתכתיים קטנים, והם מודבקים על העור למשך 48 שעות תחת פיקוח ובקרה למקרה שתתפתח תגובה אלרגית.

בדיקה תת-עורית –

בדיקה זו מבצעים כמה חתכים קטנים בעור ומטפטפים נוזל המכיל את האלרגן, אשר חודר אל תוך העור. אם מתפתחים סימפטומים של אדמומיות וגרד באותו מקום, זה מצביע על תגובה אלרגית כתוצאה מהחשיפה לאלרגן.

טיפול באלרגיה

טיפול באלרגיה כולל טיפול קונבנציונלי, אשר בו ניתנות תרופות נגד  במגוון דרכים כגון: כדורים וזריקות . כמו כן קיים גם טיפול טבעי.

תרופות לאלרגיה –

גורמות לצמצום התגובה של מערכת החיסון, ועשויות לסייע לטיפול בתסמינים , אך הן לא יכולות לרפא. התרופות צריכות להיות מותאמות לסוג. למשל הן יכולות להיות בצורת ספריי (אם מדובר בטיפול בנזלת אלרגית), כדורים או טיפות עיניים וכו'. תרופות מסויימות מכילות למשל אנטי היסטמינים או סטרואידים.

זריקות נגד אלרגיה –

אנשים הסובלים מתגובות אלרגיות חמורות, הקרואות גם אנפילקסיס או שחוו תגובה אלרגית קשה בעבר, צריכים לשאת באופן קבוע מזרק אפינפרין – תרופה שיש להזריק באופן מיידי. אפינפרין הינה זריקה המטפלת בסימפטומים ומפחיתה את הסכנה הכרוכה בהתקף אלרגי. עם זאת עדיין יש צורך להגיע לטיפול רפואי בחדר מיון, על מנת למנוע את חזרתם של התסמינים כתוצאה מהתפוגגות השפעת התרופה.|

חיסון נגד אלרגיה –

בשיטה זו משתמשים כאשר שאר התרופות לאלרגיות לא נמצאו יעילות במידה מספקת, או אם מדובר באלרגיות קשות. הטיפול מצריך סדרה של זריקות הניתנות כל כמה שנים.

טיפול אלטרנטיבי –

תרכובות צמחים שונות, המסייעות להקלה בתופעות. תחת הקטגוריה של טיפול אלטרנטיבי נכנסות גם תרופות הומאופתיות כמו גם תרופות סבתא.

מניעה של אלרגיה

מניעה של תגובה אלרגית תלויה בסוג. מה שעשוי לסייע במקרה של רגישות למזון למשל, לאו דווקא יעזור במקרה של אלרגיה עונתית. זיהוי האלרגן הוא קריטי להמשך הטיפול , כלומר תחילה יש לברר מהו הגורם המזיק ולאחר מכן למצוא דרכים למנוע או להפחית את החשיפה אליו.

דרכים למניעת אלרגיה כוללות:

ניהול יומן –

דרך לגילוי הגורם או הגורם להחמרה בסימפטומים, אשר באמצעותה ניתן למנוע את ההתקף האלרגי הבא או לצמצם את השפעתו.

הימנעות מהאלרגן הספציפי –

מומלץ להימנע מהגורם שמפעיל את התגובה האלרגית, גם אם מקבלים טיפול. חוץ מהאלרגנים עצמם, ישנם גורמים נוספים שעלולים לגרום לתגובה אלרגית או להוביל להחמרה, כמו למשל הימצאות במצבים של לחץ נפשי, או הימצאות בטמפרטורה קיצונית. אם מדובר במצב של אלרגיה למזון  מסוים, יש לקרוא את התווית שעל גבי האריזה, ולבדוק שהמוצר לא מכיל את האלרגן. אם מדובר במצב של אלרגיה לחומרים הנישאים באוויר, זה יותר בעייתי להימנע ממגע עימם, ולכן יש להשתדל למשל כי לא יצטברו אבק או תאי עור מתים של חיות מחמד בשטחי הבית.

צמיד התראה רפואי –

שימוש באמצעי זה נעשה כאשר מדובר באדם הסובל מתגובה אלרגית חמורה המסכנת חיים ואינו יכול לתקשר בעת ההתקף. כך אנשים המצויים בקרבתו והצוות הרפואי יכולים להיות מודעים למצבו וכיצד להיערך במקרה חירום.