שלשול מוגדר כיציאות רבות יותר מהרגיל, מעל שלוש יציאות ביום של שלשול מימי וגדול בנפחו. שלשול הוא אקוטי ברוב המקרים ונוצר עקב זיהומים ויראליים, פרזיטים, פטריות ורעלנים מסוימים; במצב כזה שלשול נמשך 1-2 ימים ועובר מעצמו ללא טיפול מיוחד.
אופן השימוש:
מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה,
אופן השימוש באופן כללי: קלטיב – 1 כמוסה 3 פעמים ביום לפני הארוחה למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
מה זה שלשול?
שלשול מלווה בצואה נוזלית, אשר משתחררת לרוב בקלות יתרה מדי או שאינה ניתנת לשליטה. שלשול זו בעיה נפוצה מאוד, הנמשכת לרב בין יומיים לשלושה ובדרך כלל איננה רציני ועובר מעצמו.
רוב האנשים יחוו שלשול פעם או פעמיים בשנה. טיפול בשלשול אפשרי ע"י מתן תרופות. אנשים בעלי תסמונת המעי הרגיז או אנשים הסובלים ממחלות כרוניות אחרות של המעי הגס חוטפים שלשול לעתים קרובות .
שלשול כרוני הוא שלשול שנמשך יותר מיומיים ויכול לשמש כסימפטום למחלות רציניות יותר, כמו: דיזנטריה, כולרה, קרוהן, קוליטיס ומעי רגיז.
סוגי שלשול
בד"כ רופאים מסווגים שלשולים לשלושה סוגים:
- שלשול אוסמוטי,
- הפרשה
- תפליט.
שלשול אוסמוטי
מתואר כצינור מים הנשפכים מהגוף אל המעיים.
לדוגמה: תחליף סוכר, כגון סורביטול לא נספג בגוף, אלא שואב את המים מהגוף לתוך המעי וכתוצאה מכך נגרם שלשול.
שלשול מפריש
מתרחש כאשר הגוף משחרר מים לתוך המעי, כשהוא לא אמור לעשות זאת במצב תקין. מצב זה יכול לנבוע מהרעלת מזון, תרופות ומצבים אחרים שעלולים לגרום שלשולים .
שלשול תפליטי מתייחס לנוכחות של דם ומוגלה בצואה. שלשול זה נובע ממחלות מעי דלקתיות, כמו מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית או זיהומים.
שלשול אוסמוטי:
מתרחש כאשר חומרים מסוימים, אשר אינם יכולים להיספג לזרם הדם (מצב המוגדר כתת ספיגה), נשארים במעי ומושכים אחריהם כמויות גדולות של מים, זהו מצב הגורם שלשולים.
ישנם מאכלים מסוימים שיכולים לגרום לשלשול אוסמוטי,
כמו: סוכרים, מלחים המכילים מגנזיום או נוגדי חומצות על בסיס מגנזיום, עודף פחמימות שחלקן לא מתעכלות בגלל חוסר אנזימים, ממתיקים כמו סורביטול, מלטיטול ומניטול, עודף ויטמין C ופירות וקטניות מסוימים.
גורם נוסף של שלשול אוסמוטי
הוא חוסר בלקטאז. הלקטאז הינו אנזים שמפרק לקטוז (סוכר חלב), כך שהחומרים המפורקים (גלוקוז וגלקטוז) יכולים להיספג לזרם הדם. ברגע שיש חוסר באנזים זה, הלקטוז אינו מתפרק והצטברותו במעיים גורמת שלשול אוסמוטי.
שלשול מפריש:
שלשול זה מתרחש בעת שהמעי הדק והמעי הגס מפרישים מלחים ומים אל תוך הצואה. רעלנים מסוימים כמו בזיהום הכולרה יכולים לגרום להפרשות אלה, תכשירים משלשלים וגידולים מסוימים יכולים גם כן לגרום שלשול מפריש.
בספיגה לקויה שומנים הנותרים במעי הגס יכולים לגרום להיווצרות מים בצואה.
בעיות בספיגה יכולות להיגרם מאי ספיקת לבלב, כריתה חלקית של המעי, אספקת דם לא נאותה למעי הגס, היעדר אנזימים במעי הדק, מחלת כבד ועוד.
שלשול הקשור לתנועתיות המעי:
שלשול שנגרם ממעבר מהיר של המזון דרך המעי. אם המזון עובר יותר מדי מהר דרך מערכת העיכול, אין מספיק זמן לנוטריינטים החיוניים ולמים להיספג. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה ממחלות, כמו: סוכרת, נפרטות, היפותירואידיזם, בעיות במחזור.
שלשול הנגרם מזיהום:
שלשול מזיהום מופיע כאשר נגרם הרס לתאי המוקוזה, שיכול להוביל לאיבוד פסיבי של נוזל עשיר בחלבון ולהוריד את יכולת הספיגה של הנוזל בחזרה אל הדם. שלשול זה יכול להיגרם ע"י זיהום פרזיטי, בעיות אוטואימוניות כמו מחלות מעי דלקתיות ,IBS – קרוהן וקוליטיס, שחפת, סרטן המעי הגס ועוד.
סיבות להיווצרות שלשול
הגורם השכיח ביותר להיווצרות שלשולים הוא וירוס שלשולים והקאות. וירוס שלשולים והקאות נמשך בדרך כלל במשך יומיים ונקרא גם וירוס במעיים או וירוס בבטן.
באופן נורמלי, המזון אותו אנו אוכלים נשאר בסביבה מימית לאורך רוב מערכת העיכול. כאשר המזון שאינו נספג מגיע אל המעי הגס, רוב הנוזלים נספגים בחזרה אל מחזור הדם והצואה היוצאת הינה קשה למחצה.
במצב של שלשול, המזון והנוזלים עוברים מהר יותר במעי הגס. הנוזלים אינם נספגים כראוי והתוצאה היא צואה נוזלית. בהתאם לכך, דפנות המעי הגס נעשות מודלקות ונגועות במחלות שונות, מה שמקשה עוד יותר על הספיגה.
שלשול עלול להיגרם גם על ידי:
זיהומים בקטריאליים ופרזיטים –
שלשול הנגרם ממספר סוגים של פטריות שנמצאות במזון, במים, כמו: סלמונלה, שיגלה, אי-קולי. תופעה זו מקובלת כאשר מטיילים במדינות מתפתחות ולפעמים נקרא שלשול מטיילים. גם תולעים במעיים עשויות לגרום שלשול והן מאוד מדבקות.
זיהומים ויראליים–
וירוסים רבים עלולים לגרום שלשול, כמו: הרפס, צהבת, נורוויק ועוד.
ספיגה לקויה –
אנשים מסוימים אינם מסוגלים לספוג מזונות מסוימים, כאשר השכיח ביניהם הוא הלקטוז (סוכר חלב). מחסור באנזים לקטזל, האנזים שמפרק לקטוז (סוכר חלב), מביא לכך שהלקטוז אינו מתפרק והצטברותו במעיים גורמת שלשול אוסמוטי.
ממתיקים –
סורביטול, מלטיטול ומניטול יכולים לגרום שלשול.
תגובה תרופתית –
תרופות רבות יכולות לגרום שלשול, כאשר השכיחות ביניהן: אנטיביוטיקה, תרופות להורדת לחץ דם, תרופות לסרטן.
מחלות של מערכת העיכול –
מחלות דלקתיות של המעי,כמו קרוהן, קוליטיס, צליאק, עשויות לגרום שלשול.
בעיות בתפקוד המעי –
סימפטום לתסמונת מעי רגיז.
לאחר ניתוח קיבה, הוצאת כיס מרה –
לאחר ניתוח קיבה ייתכן כי המזון יעבור מהר יותר והמים לא יספיקו להיספג בחזרה לדם, דבר היגרום להיווצרות שלשול.
תסמינים של שלשול
תסמיני שלשול מתחלקים בין שלשול רגיל, לא רציני ולא מסובך ובין שלשולים מסובכים. שלשול מסובך עשוי להיות סימן של מחלה חמורה יותר.
תסמינים של שלשול לא מסובך כוללים:
- נפיחות בבטן או כאבי בטן.
- צואה דקה או רופפת.
- צואה מימית.
- תחושת דחיפות של פעילות מעיים.
- בחילות והקאות.
בנוסף לתסמינים שתוארו לעיל, התסמינים של שלשולים מסובכים וכוללים :
- שלשול עם דם,
- שלשול רירי או מזון לא מעוכל בצואה.
- ירידה במשקל.
- קדחת
- במקרה והשלשול ממושך ו/או מלווה בחום במהלך 24 השעות האחרונות, צור קשר עם הרופא המטפל שלך. שלשולים והקאות מצריכים פניה לרופא באופן מיידי, כיוון שבעיית הקאות מונעת קבלת נוזלים משתייה, במקרה כזה איבוד הנוזלים מצריך קבלת עירוי.
בדיקות ואבחון לשלשול
הרופא ילחץ על הבטן בכדי למצוא את אזור הכאב, יבצע בדיקות דם ובדיקת צואה.
רופא המשפחה ישאל את המטופל לגבי היסטוריה רפואית, יבצע בדיקה גופני ובדיקת צואה – במעבדה מנתחים דגימת צואה על מנת למצוא חיידקים, פרזיטים, או סימן של מחלה קיימת.
בדיקות נוספות לאבחון שלשול:
בדיקות בצום–
בכדי לבדוק אי סבילות או אלרגיה למזון מסוים, הרופא יבקש מהמטופל להימנע מלקטוז, סוכרים, חיטה ומוצרים אחרים, בכדי לראות אם השלשול נגרם ממזון ספציפי או שילוב מזונות מסוימים בתפריט.
קולונוסקופיה–
לבדיקה זו הרופא משתמש בצינור דק, ארוך וגמיש שבסופו יש מצלמה קטנה וסיבים אופטיים, אותו הוא מחדיר דרך פי הטבעת אל המעי הגס.
מניעת שלשול
שלשול הוא מחלה מדבקת. ניתן לראות שלשול אצל תינוקות, שלשול אצל ילדים במעונות, גנים וכיתות בהם מתחיל וירוס שלשולים והקאות וכולם נדבקים אחד מהשני. על מנת להימנע ממצב של
הדבקה קולקטיבית של וירוס שלשולים מומלץ:
- לשטוף ידיים ביסודיות (במיוחד לאחר שרותים או טיפול בחיתוך מלוכלך).
- לצרוך מוצרי חלב מפוסטרים.
- לצרוך מזון מבושל מיד לאחר בישול ואין להשאיר אותו עומד בחוץ (סביבה נוחה לגידול חיידקים). על מנת לשמור על טריות האוכל ניתן להקפיא אותו.
במידה והנכם מטיילים במדינות מתפתחות, יש לשים לב לדברים הבאים על מנת להוריד את הסיכון לפתח שלשול:
- לשים לב למה שאוכלים – יש לצרוך אוכל מוכן, מבושל היטב.
- לשים לב למה ששותים – יש לשתות מים מבקבוק ולהמנע משתיית מי ברז ומקרח.
- ניתן לקחת תרופות מסוימות על מנת להוריד את הסיכון לפתח שלשול.
טיפול בשלשול
רוב מקרי שלשול נעלמים בד"כ תוך מספר ימים ללא טיפול.
אם יש מקרה קל של שלשול, ניתן פשוט לנוח או שאפשר לגשת לרופא המטפל.
מה לאכול כשיש שלשול?
בזמן שלשול לא מומלץ לאכול הרבה ואף רצוי להמנע ממזון ככל הניתן. במקרה של רעב מומלץ להעדיף אורז מבושל עם גזר ללא שמן, בננות ולחם קלוי.
בזמן שלשול נדרשת שתייה מרובה של 6-8 כוסות נוזלים ליום. ניתן לשתות מיץ פירות ללא עיסת הפרי, מרק, סודה (ללא קפאין), מרק עוף (ללא השומן) או תה עם דבש. באופן כללי, בזמן שלשול מומלץ לשתות נוזלים בין הארוחות ולא עם הארוחות. כמו כן, בזמן שלשול מומלץ לשתות כמויות קטנות של נוזלים בתדירות גבוהה.
הגוף זקוק לכמויות הולמות של מלח ואלקטרוליטים כדוגמת נתרן ואשלגן. שיבוש במאזן הנוזלים ורמות המינרלים בגוף גורמים להפרעת אלקטרוליטים שיכולה להיות חמורה ולכן חשוב לשקם את מערכת הנוזלים והאלקטרוליטים.
קיימים בשוק גם מספר תוספי תזונה העוזרים להקל על שלשולים וכאבי בטן הנלווים לשלשולים.