מעי רגיז - מחלות

מעי רגיז ,IBS – Irritable bowel syndrome היא תסמונת שמתבטאת במערכת העיכול. תסמונת מעי רגיז או בלשון העם מעי רגיש, לא בהכרח נובע מפגם במערכת העיכול. רבים מהסובלים ממעי רגיז נמנעים מלדבר על בעיות המעי הרגיז שלהם בגלל הסימפטומים הקשורים לתסמונת העשויים להיות מביכים, כמו: התכווצויות בבטן, נפיחות בבטן, גזים, שלשול או עצירות.

אופן השימוש:

מומלץ להגיע לקליניקת טבעוני לאבחון, התייעצות וטיפול טבעי כולל תזונה, |
אופן השימוש באופן כללי: קלטיב – 1 כמוסה 3 פעמים ביום לפני הארוחה
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000

הגדרת מעי רגיז

כ-10%-20% מהאוכלוסיה סובלים מאוסף סימפטומים המכונה "תסמונת המעי הרגיז". נשים סובלות ממעי רגיז יותר מגברים (ביחס של 1:2).עוצמת התסמינים ותדירות הופעתם שונה מאדם לאדם. מעי רגיז מאובחן כאשר אדם סובל מכאב או אי נוחות בבטן, לפחות שלוש פעמים בחודש במשך שלושה חודשים רצופים ללא שום קשר למחלה אחרת. הכאב או אי הנוחות המאפיינים את תסמונת המעי הרגיז עלולים להתרחש עם שינוי בתדירות היציאות, שלשולים או עיכוב וקושי בשחרור צואה ע"י תנועת המעיים, גם כאשר המעיים מלאים.

רוב הסובלים מIBS –

(מעי רגיז) לומדים כיצד לשלוט במצב וסובלים רק מסימפטומים קלים.

רק אחוז קטן סובל מסימפטומים חמורים של מעי רגיז. למרבה המזל ובשונה ממחלות מעי אחרות, כמו: קרוהן או קוליטיס כיבי, תסמונת המעי הרגיז לא גורמת לדלקתיות או לשינויים ברקמת המעי ואינה מעלה את הסיכון לסרטן במעי הגס. במקרים רבים, ניתן לשלוט בתסמונת המעי הרגיז על ידי תזונה נכונה,שינויים באורח החיים ולימוד שיטות להתמודדות עם לחץ ומתח.

את תסמונת המעי הרגיז ניתן לסווג לשלושה סוגים.המיון חשוב משום שבעזרתו ניתן להתאים את הטיפול למטופל הצורה האפקטיבית ביותר ולהביא לשיפור בהרגשה.

שלושת סוגי תסמונת המעי הרגיז:

מעי רגיז המלווה בעצירות. (IBS-C)עצירות מתמשכת תוך שימוש בלקסטיבים. במקרים מסויימים יש תחושה של התרוקנות לא מלאה. צואה קשה או צואה גבשושית לפחות 25% אחוז מהזמן צואה רכה או צואה מימית פחות מ- 25% מהזמן

מעי רגיז המלווה בשלשול (IBS-D) שלשול בכמויות קטנות במהלך היום. אין שלשול לילי או בעיות תת תזונה או ירידה במשקל. צואה רכה או צואה מימית לפחות 25% מהזמן צואה קשה או צואה גבשושית פחות מ- % 25 מהזמן

תסמונת מעי רגיז מעורבת (IBS-M) עצירות ושלשולים לסרוגין. בד"כ מתחיל בעצירות בבוקר וממשיך בשלשול במשך היום. צואה קשה או צואה גבשושית לפחות 25% מהזמן צואה רכה או צואה מימית לפחות 25% מהזמן

מהי מערכת העיכול?

מערכת העיכול היא סדרה של איברים חלולים המחוברים בצינור ארוך, המתפתל מאזור הפה ועד לפי הטבעת, פתח שדרכו הצואה "עוזבת" את הגוף. עיכולו של המזון נעשה ע"י תנועת שרירים במערכת העיכול, יחד עם שחרור ההורמונים והאנזימים.

מערכת העיכול מורכבת מהפה, הוושט, הקיבה, המעי הדק, המעי הגדול הכולל את הנספח, המעי העיוור, המעי הגס, הרקטום ופי הטבעת. המעי הגס סופג מים ואת כל החומרים המזינים שנותרו מהמזון המעוכל חלקית שעברו מהמעי הדק. לאחר מכן המעי הגס משנה את הפסולת מנוזל לחומר מוצק שהיא בעצם הצואה. הצואה מועברת מהמעי הגס לרקטום ומשם לפי הטבעת.

מעי רגיז תסמינים

התסמינים מופיעים בד"כ בסוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים. הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז יכולים להיות שונים מאוד מאדם לאדם ולעתים קרובות הם דומים לסימפטומים הנובעים ממחלות אחרות. לרוב האנשים הסובלים מתסמונת מעי רגיז באופן כרוני יתלוו סימפטומים נוספים, אם כי לא תמיד. לעיתים יופיעו תסמינים קלים ולעיתים תסמינים קשים.

להלן סימפטומים אופייניים של תסמונת המעי הרגיז:

התכווצויות בבטן וכאבי בטן
כאבי בטן ועצירות
כאבי בטן ושלשול
גזים וכאבי בטן
גזים ושלשולים
גזים ונפיחות בבטן
תחושת נפיחות
גזים
שלשול או עצירות – לעיתים מופיעים לסירוגין
צואה רירית
על מנת לעמוד בהגדרה של מעי רגיז, כאבי הבטן או
אי הנוחות יהיו קשורים לפחות בשניים או שלושה מהתסמינים הבאים:
פעילות מעיים המתרחשת לעיתים קרובות יותר מהרגיל.
צואה מימית ופחות מוצקה מן הרגיל.
צואה קשה וגבשושית יותר מהרגיל.
תסמינים אחרים של מעי רגיז עשויים לכלול גם בין היתר:
יציאות רכות או יציאות מימיות בתדירות של שלוש פעמים או יותר ביום,
דחף לביצוע פעילות מעיים תכופה עד למצב של שלשולים.

בכל מקרה יש לפנות לרופא על מנת לשלול מצבים מסוכנים כדוגמת סרטן המעי הגס.

תסמינים שעלולים להעיד על מצב מסוכן:

דימום רקטלי,
כאב בטן בלילה
ירידה במשקל.

מעי רגיז – הגורמים

הגורם העיקרי למעי רגיז אינו ברור לחלוטין, אך חוקרים מאמינים כי שילוב של בעיות פיזיות ו/או נפשיות הם אלה שיכולים לגרום להיווצרות תסמונת המעי הרגיז. דופן המעיים בנויה משכבת שרירים שמתכווצים ונרפים בעת העברת המזון מהקיבה, דרך המעי ואל הרקטום. באופן נורמלי, השרירים מתכווצים ונרפים בקצב מתואם, אך אצל אדם הסובל מתסמונת המעי הרגיז, ההתכווצויות יהיו חזקות יותר וימשכו זמן ארוך מהרגיל. מה שקורה בדרך כלל, הוא שהמזון נדחף דרך המעי הגס בצורה מהירה, כך שנוצרים גזים, נפיחות או שלשול. במקרים אחרים קורה ההפך, המזון עובר לאט במעי הגס, הצואה נעשית קשה ויבשה ונוצרת עצירות. נשים מועדות יותר לסבול מתסמונת המעי הרגיז, ולכן החוקרים מאמינים שמעי רגיז מושפע גם משינויים הורמונליים. הסיבות למעי הרגיז יכולות להיות רבות, החל מגזים או לחץ על המעיים כתגובה לסוגי מזון מסוימים ועד לשימוש בתרופות ותחושות מסוימות. Brain – Gut – תקשורת בין המוח למערכת העיכול דרך וואגוס 10. איתותים לא נכונים יגרמו להתכווצויות ולכאבים במערכת העיכול.

בעיות מוטוריות של המעי הגס

תנועתיות איטית של המעי הגס עלולה לגרום לעצירות ותנועתיות מהירה של המעי הגס עלולה לגרום להיווצרות שלשול. התכווצויות, או התכווצויות פתאומיות, שבאות והולכות, יכולות לגרום להיווצרות כאבי בטן אשר אופייניים לתסמונת המעי הגס. אנשים הסובלים ממעי רגיז יכולים לחוות פעילות יתרה של התכווצויות במעיים כתוצאה מלחץ או מאכילה.

רגישות יתר –

אצל אנשים הסובלים ממעי רגיז יש רגישות מוגברת של דופן המעי. סף הכאב, הנגרם ע"י גזים או צואה, נמוך בהשוואה לאנשים שלא סובלים מתסמונת המעי הרגיז.

בעיות בריאות נפשיות –

בעיות נפשיות או פסיכולוגיות, הפרעות כגון פאניקה, חרדה, דיכאון והפרעות דחק פוסט טראומטי, נפוצות אצל אנשים עם תסמונת של המעי הרגיז. הקשר בין התפתחות של הפרעות לבין מעי רגיז אינו ברור. הבעיות הנפשיות והפסיכולוגיות משפיעות על התגובה לכאב, גם סטרס ידוע כגורם אשר מחריף את התסמינים.הפרעות במערכת העיכול, כולל מעי רגיז, מתגלות לעיתים קרובים אצל אנשים שדיווחו על התעללות פיזית או מינית בעבר. חוקרים מאמינים שאנשים שעברו התעללות נוטים להביע את הלחץ הפסיכולוגי דרך סימפטומים פיזיים.

חיידקים במערכת העיכול –

חיידקי מערכת העיכול מסייעים לעיכול ולספיגת המזון. חיידקים אלו מסייעים ביצירת חלק מהוויטמינים, הם גם מסייעים ביצור חומצות אמינו וחומצות שומן, נוכחותם מסייעת לספיגה של מינרלים שונים ויש להם השפעה על המערכת החיסונית שלנו. מיליארדי בקטריות פועלות במעי הדק. שיבוש באיזון בין חיידקי המעיים יכול לגרום לתופעות המוכרות לנו מהסינדרום הנקרא מעי רגיז, לדוגמה: גזים, נפיחות בטן, שלשול, עצירות, כאבי בטן ועוד.

גנטיקה –

תסמונת המעי הרגיז יכולה להיות מושפעת גנטית, אבל הקשר אינו ברור. מחקרים הראו כי תסמונת המעי הרגיז שכיחה יותר אצל אנשים עם בני משפחה שיש להם היסטוריה של בעיות במערכת העיכול. עם זאת, הסיבה יכולה להיות תוצאה של מודעות גבוהה יותר לתסמינים במערכת העיכול או במערכת הסביבתית.

רגישות למזון –

לפי הדיווח אנשים רבים עם תסמונת המעי הרגיז חשים שהתסמינים נגרמים לאחר אכילת מזונות עשירים בפחמימות, מאכלים חריפים או שומניים, שוקולד, תבלינים, ירקות מצליבים, קטניות, מוצרי חלב, משקאות מוגזים, קפה ואלכוהול. עם זאת, אנשים עם רגישות למזון בדרך כלל לא צריכים סימנים קליניים של אלרגיה למזון. מחקרים הראו, כי סימפטומים יכולים לנבוע מספיגה לקויה של סוכרים או חומצות מרה, אשר מסייעות לפירוק שומנים ולסילוק פסולת מהגוף.

מעי רגיז – דרכי אבחון

האבחנה היום מתבססת על סדרת קריטריונים המכונים קריטריוני רומא ועל בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה.

בדיקת רופא –

באבחון תסמונת המעי הרגיז הרופא ישאל לגבי ההיסטוריה הרפואית של המטופל ויבצע בדיקה גופנית. ההיסטוריה הרפואית תכלול שאלות על סימפטומים, היסטוריה משפחתית של הפרעות במערכת העיכול, זיהומים אחרונים, תרופות, ואירועים מלחיצים הקשורים להופעת התסמינים.

אבחון תסמונת המעי הרגיז –

דורשת לפחות 3 חודשים מאז שהחלו התסמינים וקיום שניים מתוך שלושת התסמינים הבאים באותו פרק זמן:

כאבי בטן המקושרים עם עצירות או שלשול.
כאבי בטן המקושרים עם שינוי בתדירות היציאות.
שיפור בתסמינים לאחר יציאה.

בדיקות נוספות –

לשם קביעה סופית של נוכחות תסמונת המעי הרגיז יש צורך בבדיקות נוספות, כגון בדיקות דם ובדיקה לשלילת מחלות אחרות כדוגמת סרטן או מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן או קוליטיס. בדיקת היסטוריה רפואית משפחתית – היסטוריה משפחתית של הפרעות ארוכות טווח של המעי הרגיז, כיבים או פצעים במערכת העיכול.היסטוריה משפחתית עבור מחלת צליאק – תגובה לא תקינה של מערכת החיסון לגלוטן(חלבון שמצוי בחיטה, שיפון, שעורה), הפוגעת ברירית של המעי הדק ומונעת ספיגה של חומרים מזינים.

בדיקות אבחון נוספות –

בדיקת צואה,
סיגמואידוסקופיה
קולונוסקופיה.

באופן עקרוני, קולונוסקופיה מומלצת לכל אדם מעל גיל 50 לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

בדיקת צואה –

מניתוח תוצאות מתוך מדגם של הצואה שנשלחה למעבדה או מבדיקה רקטלית, ניתן להבחין בהימצאות של דם בצואה. בדיקות צואה יכולות להראות נוכחות של טפילים או נוכחות דם בצואה.

רמת פעילות של המעי הגס –

ניתן לראות גם דרך צילום רנטגן המשמש להסתכלות על המעי הגס. את הבדיקה מבצעים בבית חולים או במכון לרנטגן ללא הרדמה, ההכנה לבדיקה תועבר ע"י הרופא או האחות. ייתכן שתידרש דיאטה של נוזלים שקופים בין 1-3 ימים לפני ההליך, עם שימוש בחומר משלשל או חוקן לפני הבדיקה. החומר המשלשל הוא תרופה שמגבירה פעילות מעיים ומשחררת צואה ביתר קלות. במהלך הבדיקה, הרופא מחדיר בריום לתוך פי הטבעת של המטופל, המעי הגס מתמלא בבריום, שמאפשר לסימני היסוד להופיע בצורה ברורה מאוד על גבי צילום הרנטגן. הופעת צואה לבנה או צואה בהירה תתכן בעקבות שאריות בריום במעי במשך כמה ימים מיום הבדיקה. לעומת זאת, החוקן יכול לגרום פעילות מעיים תכופה יותר או כאב בפי הטבעת,לכן חשוב ליישם את ההוראות הספציפיות לגבי אכילה ושתיה נכונה לאחר הבדיקה.

בדיקות סיגמואידוסקופיה וקולונוסקופיה – שתי הבדיקות משמשות להצגת החלחולת והמעי הגס כולו.

בבדיקת סיגמואידוסקופיה ניתן להציג את החלחולת ואת המעי הגס ברמה נמוכה יותר. הבדיקות ניתנות לביצוע בבית חולים או במרכז רפואי על ידי גסטרואנטרולוג. גם בבדיקות הללו יש צורך בדיאטת נוזלים שקופים בין 1-3 ימים לפני הבדיקה. בלילה שלפני הבדיקה תהיה אפשרות לעשות חוקן או להשתמש בחומר משלשל וגם לעשות חוקן שעתיים לפני הבדיקה. ברוב המקרים, תידרש הרדמה חלקית או שימוש במשככי כאבים בכדי להירגע במהלך הבדיקה. הבדיקה נעשית ע"י החדרת צינור גמיש לתוך פי הטבעת, עם מצלמה קטנה בקצה השני של הצינור שמעבירה תמונה של הרירית של המעי למסך המחשב. והתוצאה יכולה לשקף את הבעיות שנובעות באזור מערכת העיכול התחתונה. גסטרואנטרולוג יכול לבצע ביופסיה, שזהו הליך הכרוך בלקיחה של דגימה מן הרירית שבתוך המעי, ולבצע בדיקה דרך המיקרוסקופ במעבדה. התכווצויות בבטן או נפיחות בבטן עלולות להתרחש במהלך השעה הראשונה שלאחר ביצוע הבדיקה, לכן יש להימנע מנהיגה למשך 24 שעות לאחר הבדיקה.

מעי רגיז – סיבוכים

שלשול ועצירות הינם סימפטומים של מעי רגיז, אשר יכולים לגרום טחורים. בנוסף לכך, תסמונת המעי הרגיז משפיעה רבות על חיי היומיום, בעבודה, בקשר עם החברים והמשפחה ועוד. חלק גדול מהחולים מתלונן על הקושי להיות בחברה בעקבות מבוכה בשל התסמיניםועל החשש לצאת מהבית בעקבות הצורך להיות בסמיכות לשירותים. הימנעות ממאכלים מסוימים יכולה להוביל לכך שהגוף לא יקבל את הנוטריינטים הנחוצים לו, מצב שעלול להוביל לתת תזונה.

מעי רגיז טיפול

הטיפול יתמקד בהקלת הסימפטומים כך שהאדם יוכל לחיות חיים תקינים ככל שניתן. ברוב המקרים, ניתן לשלוט בהצלחה בסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז על ידי לימוד דרכי התמודדות עם לחץ, יצירת שינויים בתזונה והימנעות ממאכלים שמחריפים את הסימפטומים, שינויים באורח החיים: פעילות גופנית מתונה על בסיס קבוע, שתיה מרובה ושינה מספקת בלילה. במידה ומופיעים תסמינים חמורים יותר, ידרשו שינויים נוספים וייתכן שיהיה צורך בטיפול נוסף.

תוספי סיבים תזונתיים –

נטילת תוספי סיבים, כמו פסיליום, ביוקל או מתיל צלולוז בשילוב עם שתייה יכולה לעזור בשליטה על עצירות. תפריט עשיר סיבים תזונתיים יעזור בטיפול מניעת עצירות, ואילו מצד שני ארוחות קטנות לאורך היום (כל 3 שעות למשל) עם מעט סיבים יטיבו עם אלה הנוטים לסבול משלשולים. איתור המזונות שמעוררים רגישות- באמצעות דיאטת אלימינציה, הערכת רגישות ללקטוז, לממתיקים מלאכותיים ולגלוטן.

שינוי בהרגלי החיים– ארוחות מסודרות, פעילות גופנית קבועה, שימוש בטכניקות להורדת סטרס.

תרופות נוגדות שלשול – תרופות כמו אימודיום יכולות לעזור בשליטה על שלשולים

הימנעות ממזונות הגורמים גזים – במידה והמטופל סובל מבעיות כמו נפיחות בבטן או גזים בצורה מטרידה, יש להימנע ממזונות כמו: מיצים, סלטים, פירות וירקות חיים, כרוב, ברוקולי, קטניות, בצל, ענבים ויין אדום.

שתיית מים מרובה – 8-10 כוסות ביום, מומלץ להימנע ממשקאות המכילים קפאין או ממשקאות מוגזים.

תרופות נוגדות דיכאון–

במידה והסימפטומים כוללים כאב או דיכאון, הרופא ימליץ על שימוש בנוגד דיכאון טריציקלי או בתרופה מקבוצת ה- .SSRI תרופות אלו יכולות לעזור בהקלה במצבי דיכאון ובנוסף לדכא את פעילותם של נוירונים מסוימים במעיים. לטיפול בשלשול ובכאב בטן, הרופא ימליץ על תרופות טריציקליות כמו: אימפרמין ואמיטריפטילין. תופעות לוואי אפשריות מתרופות אלו כוללות: הרגשה של נמנום ועצירות. תרופות מקבוצת SSRI יכולות להועיל כאשר האדם מדוכא או סובל מכאבים ועצירות. תרופות ספציפיות למעי רגיז

אלוסטרון –

אנטגוניסט לרצפטורים במערכת העצבים, שאמור להקל על המעי הגס ולהאט את התנועתיות ומעבר הצואה במעיים. התרופה ניתנת רק על ידי מרשם, ולנשים שסובלות משלשול חמור הנגרם מ- IBS באופן כללי. השימוש באלוסטרון יינתן רק במידה שאף טיפול אחר לא עזר.

לוביפרוסטון –

התרופה פועלת על ידי הגדלת הפרשת הנוזלים במעי הדק על מנת לעזור במעבר הצואה. תופעות לוואי שכיחות: בחילות, שלשול וכאבי בטן.

מעי רגיז – מניעה

כל אחד עלול לחוות הפרעות במערכת העיכול שיכולות לנבוע ממצבי מתח, לחץ ועצבנות.מציאת דרכים להתמודדות עם מתח יכולה לעזור במניעה או בהרגעת הסימפטומים:

ייעוץ –

במקרים מסוימים ניתן להקל על תסמונת המעי הרגיז על ידי הורדת לחץ נפשי על ידי עזרה של פסיכולוג או פסיכיאטר.

ביופידבק –

טכניקה זו עוזרת להוריד את מתיחות השרירים ולהאט את קצב הלב. בשיטה זו ניתן ללמוד לייצר את השינוי באופן עצמאי. המטרה היא להיכנס למצב רגוע ונינוח, וכך להתמודד בקלות עם לחץ נפשי ומתח. פעילות גופנית, יוגה ומדיטציה – כל אלו יכולות להיות דרכים אפקטיביות להקלה על לחץ נפשי.

היפנוזה –

היפנוזה יכולה להפחית כאבי בטן כמו גם נפיחות בבטן.בטכניקה זו מלמדים אותך להיכנס למצב של רגיעה והרפיית השרירים.

מעי רגיז – סיכום

תסמונת המעי הרגיז היא הפרעה במערכת העיכול התפקודית, כלומר תסמינים הנגרמים עקב שינויים באופן שבו עובדת מערכת העיכול. אצל אנשים עם הפרעה במערכת העיכול התפקודית קיימים תסמינים תכופים יותר גם מבלי שקיים פגם במערכת העיכול. תסמונת המעי הרגיז היא ריכוז של תסמינים המתרחשים יחדיו, אך זוהי לא מחלה. לפי המחקרים, מעי רגיז משפיע על 10%-20% מן האוכלוסייה הבוגרת. התסמינים השכיחים ביותר של מעי רגיז הם כאבי בטן או אי נוחות בבטן, לפעמים הרגשת התכווצויות בבטן, יחד עם שינויים בהרגלי פעילות מעיים. תסמינים אחרים של תסמונת המעי הרגיז יכולים לכלול גם – שלשולים, עצירות, הרגשה של חוסר התרוקנות מעיים, נפיחות בבטן ומעבר ריר. הגורמים למעי רגיז אינם מובנים היטב ולכן המומחים סוברים, כי השילוב בין בעיות פיזיות ובעיות נפשיות הוא שעשוי להוביל להופעת התסמונת. כדי לאבחן את תסמונת המעי הרגיז, יש צורך לעבור בדיקות גופניות ואבחונים רפואיים, הכוללים בדיקה של מחלות רקע במשפחה, זיהומים אחרונים, תרופות ואירועים מלחיצים הקשורים להופעת הסימפטומים. למרות שלתסמונת המעי הרגיז אין תרופה, ניתן לטפל בסימפטומים של מעי רגיז ע"י שילוב של שינויים באכילה, דיאטה, תזונה, תרופות, פרוביוטיקה וטיפולים לבעיות בתחום בריאות הנפש.

שם באנגלית: IBS – Irritable bowel syndrome

מערכות שנפגעות: מערכת העיכול התחתונה